סוגיות מחשבה בשמחת תורה

כתר

סוכות - כתר כהונה

כתב בלקוטי הלכות (חו"מ, הלכות אומנין, ה"ד) וז"ל, סכה היא בחינת אברהם, איש החסד שזכה לכהונה, כמ"ש "אתה כהן לעולם", שהוא בחינת אהרן הכהן איש החסד [ועיין ליקוטי הלכות (או"ח, הלכות ביהכנ"ס, ה"ה) וז"ל, סוכה בחינת חסד חנם כנ"ל, כי סכה בחינת החסדים רבים וגדולים מאד, שנמשכין אז, עיי"ש בהרחבה], שבזכותו היו הענני כבוד, שהם בבחינת סכה, שהיא אהבה, עכ"ל. ועוד כתב שם (או"ח, תפלת ערבית, ה"ד) וז"ל, וענן הקדש הזה אשר על הכפרת (הפכרת שורש לסוכה, כמ"ש בזוה"ק, ח"ג, רנח, ע"ב) שנכנס לשם הכהן גדול ביוה"כ, משם נמשך בחינת סכה, בחינת ענני כבוד שזוכין לכנס בהם אחר יוה"כ, עכ"ל. ועיין עוד בדבריו (חו"מ, הלכות מקח וממכר, ה"ד).

והבן, שאמרו (סוכה ריש פ"ד) סוכה וניסוך המים שבעה. והיינו ששורש הסוכה במים, כמ"ש לחד מ"ד, "ואד יעלה מן הארץ". והוא בחינת אברהם, כמ"ש "יוקח נא מעט מים", כנודע. ולכן אמרו (יומא, כו, ע"ב) אין מנסכין מים אלא בתמיד של שחר. כי אז זמנו של אברהם, כנודע. וכתב הגר"א (אדרת אליהו, בראשית, יח, יד) וז"ל, יקח נא מעט מים – מים הנאמר כאן, הוא ניסוך המים, עיי"ש. ומנסכים המים ל"שיתין", ששם "עלו" המים כאשר כרה דוד שיתין, והבן. והבן שהענן שהיה ביוה"כ זהו ענן של אש, אולם הענן של סוכות הוא של מים, ודו"ק. אולם יש גם סוכה מדין אש, כמ"ש בזוה"ק (ח"ג, רנה, ע"ב) סכה העשויה ככבשן מסטרא דאמא, עלה אתמר, והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן. וכן הסוכה הצלה מן האש, וכמ"ש הגר"א (אדרת אליהו, שמות, ט, יד) וז"ל, וסוכה תהיה לצל וחורב – אש, ומזרם – רוח, וממטר – מים, עכ"ל. והיינו מים שעולים מתתא לעילא, ואד "יעלה" מן הארץ. ולכך כש"ירדו" גשמים, פטור מן הסוכה, כי זהו מים של ירידה. והמים עולים ונעשים כתר על ראשו. ומים שיורדים הם דין של ניסוך המים.

ובעומק המים ביציאת מצרים נעשו להם ענני כבוד, וזהו סכך. וכן נאמר שם ביציאתם, בקריעת ים סוף, והמים להם "חומה" מימינם ומשמאלם. והיינו שהמים גם נעשו מחיצות.

ובדקות, מים של אברהם, זהו "מעט מים ורחצו רגליכם". אולם מכח אהרן המים עולים, נעשים ענני כבוד, כנ"ל. וזהו כח הכהנים בברכתם, שנושאים כפיהם, בחינת "נטילת" ידים, הרמה. ואזי מברכים "באהבה", ברכת שלום, וישם לך שלום. והוא מקבל לסוכת שלום. וצורת הברכה באופן שכפיהם נעשים כסוכה על ראש המתברכים.

וכן פרי החג הולכים וחסרים. ואמרו (זוה"ק, ח"ג, רנו, ע"א) אמאי חסרים, אלא הכא קא רמיז, ותנח התיבה בחדש השביעי (בראשית, ח, ד), ומה התם בימי טופנא, והמים הלכו הלוך וחסור (שם, יג), אוף הכי בתשרי דאיהו ירחא שביעאה, וכו', עיי"ש.

וכשם שאמרו ימלא גרונם של ת"ח יין, שהוה כניסוך היין. כן בסוכות אמרו ימלא גרונם של ת"ח מים, שהוא כניסוך המים. וז"ש (סוכה, כו, ע"ב) מעשה והביאו לר"ג שני כותבות ו"דלי של מים", ואמרו העלום לסוכה. והיינו "דלי של מים", בבחינת ימלא גרונם, והבן.

ומושכין את המלכים על המים כדי שתמשך מלכותן. וזה נגלה שתחלה ההמלכה בר"ה, ואח"כ נטהרים ביוה"כ במים, כמ"ש מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל, ונמשך לסוכות, שהוא בחינת מים, והבן.

סוכות - כתר מלכות

סוכה גימט' מלך עם הכולל. וכן חג הסכת (חסר ו') עולה בגימט' מלכות, כ"כ במחשך הלבן (ראה). ועיין קהלת יעקב (ערך סוכה) וז"ל, סוכת דוד עם הכולל גימט' מלכות וה' אותיות, עכ"ל. ועיין ברית כהונת עולם (מאמר סוכת שלום, פ"ג) שכתב כדברי המחשף הלבן. ואמרו (זוה"ק, ח"ג, רנה, ע"ב) שיעור סוכה, לא פחות מעשר, דאיהו מלכות, עשריאה דכל דרגין. ועיין פרי צדיק (חג הסוכות, אות ב') שהוא בחינת מלכות שבבינה. ועיין היכל הברכה (בא, ד"ה סכתה). ועיין זוה