תכלית ההתחברות להשי"ת

וּלְלֵוִי אָמַר גו' הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו גו' יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל (לג, ח-י)

יש לבאר המשך הדברים ע"פ המבואר בספר תורה אור לאדמו"ר הזקן (תחילת פרשת ויחי), שעבודת לוי היא התחברות עם הקב"ה (כשמו "לוי", ע"ש "ילווה אישי אלי" – ויצא כט, לד), ולכן שבט לוי שייך לקו התורה, כי על ידי התורה נעשים ישראל והקב"ה אחד.

וזהו הרמז בהמשך הדברים כאן:

עבודת לוי היא "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו", היינו שמבטל רצונו לגמרי לפני השי"ת באופן שאין לו שום רצון משל עצמו, עד כדי מסירות נפש, שבאופן זה התחברותו עם הקב"ה ("ילווה אישי אלי") היא בתכלית השלימות.

ועבודה זו מתבטאת ב"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל":

כאשר לימוד התורה הוא באופן של שקו"ט, אין הלימוד בתכלית השלימות, שהרי אין בו עדיין הוראה ברורה למעשה, ואינו יודע כיצד עליו להתנהג בפועל. אך כאשר האדם הוא בתכלית השלימות באופן ההתחברות עם הקב"ה - "ילוה אישי אלי", הרי עליו נאמר "וה' עמו – שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב), והיינו שגם לימודו בתורה הוא בתכלית השלימות באופן של "אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא" (יומא כו, א), הוראת הלכה למעשה בפועל, "יורו משפטיך ליעקב גו'".