תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב

"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד).

איתא בגמ' (פסחים מט, ב): תנא רבי חייא, כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו [של עם הארץ] בפניו [משום שהתורה נחשבת כארוסתו של עם הארץ, והלומד תורה בפניו מביישו בכך שאינו עוסק בתורה] שנאמר "תורה צוה לנו משה מורשה", אל תקרי מורשה אלא מאורסה [שהתורה נחשבת כמאורסה לכל קהילת יעקב, ואף עמי ארצות בכלל זה]. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל ונשותיהן [של עמי הארץ] יותר מהן.