וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים
לאחר פסוקי פטירתו של משה רעיא מהימנא מפרש הכתוב שבחו "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" וגו', ויש לדקדק, למה לא אמר ולא היה בישראל' מהו שתפס לשון 'קימה', ומה בא להשמיענו בזה.
בספר "תכלת מרדכי", פירש על דרך שפירשו בספרי המוסר את מאמרו של נעים זמירות ישראל (תהילים כד, ג) "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ", שבא להורות שלא יסתפק האדם הישראלי במה שזוכה להיות 'עולה' בהר ה', אלא עיקר המעלה הוא רק כאשר "יקום במקום קדשו', דהיינו שלא די כאשר עולה ומתעלה אם מיד לאחר מכן הוא חוזר ונופל, אלא העיקר הוא כאשר עומד ומתקיים במקום העליון, דהיינו שישאר איתן במצבו הנעלה וימשיך עמידתו במדריגה העליונה אשר זכה והשיג. ויש לומר שזהו השבח שהכתוב מעיד במדרגתו הנשגבה של משה רבנו ע"ה, שאם אכן בני ישראל זכו במשך שנות יציאתם ממצרים והליכתם במדבר להתגלות כבוד השכינה ולמדרגות נפלאות של קרבת ה', ומה עוד במעמד קבלת התורה כאשר דיבר עמהם פנים בפנים מתוך האש, ובאותה שעה נאמר עליהם (תהילים פב, ו) "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כְּלְכֶם" (עבודה זרה ה, א), אבל הם לא החזיקו במעמדם הגבוה ולא התקיימו במעלתם, כי חבלו מעשיהם ועשו את העגל ככלה עלובה המזנה בתוך חופתה. אבל משה רבנו לא סר ולא ירד מעולם ממדרגה שעלה אליה, ועל זה מעיד עליו הכתוב "ולא קם וגו' עוד בישראל כמשה", שלא היה אחד בתקומה כמוהו, שהתקיים ועמד בקדושתו העליונה כל ימיו.
ועבודה זו היא תכלית עבודת ימים אלו, ימי ירח האיתנים. כי הרי במהלך ימים קדושים אלו זוכה כל אדם להתעלות, לטהר ולזכך את נפשו בעבודת התשובה ובעסק המצוות, אמנם דא עקא כי יצרו מתגבר עליו בכל יום להכשילו ולהורידו ממדריגתו, ומנסה בכל האופנים והנסיונות להפילו שלא יחזיק במה שזכה להשיג, וצריך האדם להתחזק בתוקף ולקרות מלחמה כנגדו ולבקש עצות ותחבולות לנפשו איך להתקיים במדרגות העליונות ולעמוד בהם לאורך ימים.
ובספר "מנחת יצחק" על המועדים, מפרש על זה הענין את לשון הכתוב בתהלים (עו, ג) "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן", כי בימי הרגלים היו עולים להיראות את פני ה' בבית המקדש וזוכים לשאוב רוח הקודש בשמחת בית השואבה, אמנם אם לאחר מכן בחזרו לביתו היה שב האיש לקדמותו ומפטיר כדאשתקד, בשכחו כליל את מעמדו הטוב ומדרגותיו הנעלים שזכה להם במשך הימים הקדושים, הרי נתגלה בזה שבאמת לא קנה את כל המדרגות בשלמות והמה עדיין חסרים מנפשו, וזהו כוונת המזמור "ויהי בשלם סוכו" מתי אפשר לומר שהשיג את מתנת החג בשלמות, "ומעונתו בציון" כאשר גם במעונו וביתו הוא ממשיך את קדושת ציון וירושלים, להיות באותה מדריגה נעלית של קדושה וטהרה כבהיותו לפני האלוקים.
(משחת שמן)
