ושמחת בחג אתה וביתך במחיצת ההורים

להתארח אצל הוריו כשאין מספיק מקום בסוכה

קונטרס 'בניין אריאל' מביא שאלה, מי שהזמינוהו הוריו לביתם בחג הסוכות אלא שהמקום צר מהכיל אותו בתוך הסוכה או באכילה או בשינה, האם צריך לשמוע להם ולבוא, אף שיתבטל על ידי זה ממצות סוכה או שאסור לבוא אל אביו ולהפסיד מצות סוכה, ודבר זה שכיח מאד. והנה במחשבה ראשונה הרי אנו יודעים שאם אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, אין לו לשמוע לו, כיון ש"אתה ואביך חייבים בכבוד המקום". ואפילו שהגמרא שם, והשו"ע, מדברים באופן שהוריו אמרו לו מפורשות לעבור על דברי תורה, כגון שאמר לו להיטמא למת, והוא כהן. או אל תחזיר אבדה וכדו' בכל זאת לכאורה אין חילוק בזה, שהרי גם כאן, ע"י שמכבד את הוריו הוא נמנע ומפסיד מצוות סוכה, ואם כן לכאורה הרי טעם הדברים שייך גם כאן ש"אתה ואביך חייבים בכבוד המקום". וכך באמת כתב בשו"ת הר צבי. אולם הדין הזה לא מוחלט, בקובץ 'הלכתא מבי דינא' מובא מהגר"נ קרליץ: ההולך לבקר את הוריו או את חמיו בסוכות ונוסע אליהם להיות שם, ועתיד לישן עמהם, בוודאי שצריך להשתדל מאד שתהיה לו סוכה לישן בה. אמנם גם אם יש יודע שלא תהיה לו סוכה לישן שם, יכול הוא מן הדין לנסוע אליהם שהרי הוא בכלל עוסק במצווה, שבא להיות עמם ולשמחם. וכמו שאנו מוצאים (סוכה כ"ו.) שלצורך הקבלת פני ריש גלותא ולשמיעת הדרשה, ישנו מחוץ לסוכה ואמרו שפטורים מדין עוסק במצווה עכ"ל.

להיכנס לסוכה כשמעיר את אביו

ויש מאחרוני הפוסקים שהסתפקו, אם היה אביו ישן בסוכה והבן בא להיכנס אחריו לישן, אלא שאם יכנס יתעורר אביו ויגרם לו צער, האם נאמר שיש לבן להיכנס משום ש'אתה ואביך חייבים כבודי', או שנפטר מלהיכנס לסוכה. ועיין בהליכות שלמה (מועדים פ"ט הערה 140) שכתב באופן דומה, אם אימו האלמנה בקשה ממנו שישן עמה בבית ולא בסוכה, כיון שמפחדת לישן לבד, פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך שישמע לה. אולם שם טעמו לכאורה מצד דין 'תשבו כעין תדורו', ובדומה לדין 'חולים ומשמשיהם' שפטורים מהסוכה, שהרי גם חתן בשנה ראשונה כתבו הפוסקים שאם מבקשת ממנו שישן עמה בבית ישמע לה מטעם 'כעין תדורו'.

לדחות פדיון הבן כדי להיות בסוכות אצל ההורים

בספר 'אגן הסהר'' מובא מעשה שהיה בבני זוג שנולד להם בן בכור, ויום הפדיון הבן חל בכ"ג תשרי, שזה אסרו חג הסוכות בא"י. וקודם סוכות בקשו ההורים המתגוררים בחו"ל מבני הזוג, שיבואו אליהם לסוכות. והנה מצד אחד יש מצות כיבוד אב, ומאידך אם ייסעו לא יוכלו לפדות את הבן בכ"ג תשרי, כיון שהוא יו"ט שני בחו"ל. והורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכעת יש לפניהם מצות כיבוד אב לנסוע, ולאחר מכן יהיו פטורים מפדיון מצד עוסק במצווה פטור מן המצווה, ולכן הורה לנסוע להורים.

1. ח"ג עמוד רצ"א