עניני תפלה וברכות

שאלות

יא. מהו ההסבר והרמז בהמספר מילים שאחרי קריאת שמע של שחרית שאומרים 16 מילים כולם במושג של אמת? (ואני תפלתי)

יב. כמה פעמים אומרים "אמת" באמת ויציב עד עזרת? וכמה פעמים אומרים "אמת" בעזרת עד גאל ישראל? וכנגד מה הם? (מאמרי כ"ק אדמו"ר)

יג. למה אין אומרים "והוא רחום יכפר עון וגו'" במעריב ליל שבת קודש?

יד. למה אין מברכין ברכה כל שבת "על אכילת שלש סעודות" כמו שמברכין בליל פסח "על אכילת מצה"? ("אור זרוע")

יש ליישב

יא. ששה עשרה הביטויים של אמת הם כנגד שש עשרה הפסוקים שבשתי פרשיות הראשונות דקריאת שמע (כולל 'ברוך שם'). ("ואני תפילתי" לר' ניסן מינדל, עמ' 105, ועוד).

יב. המילה אמת נאמרת ד' פעמים קודם עזרת וד' פעמים אחר עזרת. הרבי מבאר (בד"ה ועברתי בכל ארץ מצרים תשכ"א, מיוסד על דברי הזהר) שהם כנגד ד' לשונות של גאולה. וגם כנגד ד' אותיות שם הוי', שענינה אמת. ד' לשונות אלו ישנם הן ביציאת מצרים והן בגאולה העתידה, אלא שביצי"מ הי' גילוי שם הוי' דלתתא, שהו"ע ד' פעמים אמת שקודם עזרת, ובגאולה העתידה יהי' גילוי שם הוי' דלעילא, שהו"ע ד' פעמים אמת שבעזרת.

יג. 1. כי תפילת ערבית כנגד הקרבת אברי תמיד של בין הערביים שהוקרבו בלילה לכפר על עוונות היום ומאחר שבליל שבת לא הוקרבו איברים של עולת תמיד לפיכך גם לא אומרים והוא רחום. (ב"י סי' רל"ז בשם הכלבו)
2. בזמן שהיו בי"ד מלקין את החוטא היו נוהגים להלקות אותו קודם תפילת ערבית, ובשעה שמלקים מיד אומרים והוא רחום, ולכן בשבת אין אומרים והוא רחום מפני שאין מלקין בשבת. (טור סי' רס"ז)

יד. ה"אור זרוע" (הל' ברכת המוציא סי' קמ) כתב לבאר בב' אופנים:
1. והא דלא מברכין לאכול שלש סעודות, משום דיש פעמים שאינו חייב בהם, כגון אם היה שבע, או אדם שאינו רגיל לאכול כי אם פעם אחת ביום, ותורה אחת לכל ישראל.
2. שכל מצוה שאין מקיימים אותה בבת אחת אין מברכין עליו. וזה הסיבה שאין מברכין על ד' כוסות כיון שמפסיק זמן רב בין כוס אחת לחברתה.