באים המרגלים ומספרים למשה שהם היו בארץ "וגם ארץ זבת חלב ודבש היא וזה פריה. אפס (-אבל, רק) כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד". הם חזקים .ואנחנו לא נוכל להילחם בהם לכאורה, יש להבין מדוע נענשו המרגלים אחרי ששיבחו את הארץ שהיא זבת חלב ודבש. וכי מפני שאמרו "והערים בצורות גדולות מאוד"? הרי גם משה רבנו אמר מילים זהות לעם ישראל. בפרשת עקב (דברים ט, א) אמר משה "שמע ישראל אתה עובר היום ".את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממך, ערים גדולות ובצורות בשמים ראיתי שהביאו לבאר באופן נפלא כך: אם היו המרגלים אומרים "עז העם היושב עליה והערים בצורות גדולות מאוד, אפס זבת חלב ודבש היא", הרי שהיו נותנים תקווה ששווה להילחם על הארץ. אולם כאשר הקדימו המרגלים שהארץ זבת חלב ודבש, ואז הזהירו .אפס כי עז העם", בכך הורידו את המורל והרצון להילחם והעם איבד תקווה"
