האוכל הטעים

אדם עשיר התאלמן, משפחתו חיפשה טבחית טובה שתבשל עבורו. הייתה לו בקשה אחת ממנה – שתכין אוכל "כמו שאשתי הכינה".

הטבחית, שהייתה מקצועית ומיומנת, ניסתה כל מתכון אפשר י – מאכלים צרפתיים, איטלקיים, ישראליים, אמריקאיים. בשרים, דגים, מאפים. בכל פעם הוא טעם ואמר באכזבה: "זה טוב, אבל זה לא כמו של אשתי". הטבחית כבר התייאשה.

באחד הימים, בעודה מכינה עבורו ארוחה, צלצל הטלפון. היא נכנסה לשיחה ארוכה ושכחה מהאוכל המתבשל על האש. כשנזכרה ורצה למטבח, ראתה שהאוכל נשרף מעט. באין ברירה הגישה לו את המנה השרופה כשהיא מביעה התנצלות עמוקה. האיש טעם מהאוכל ועיניו נצצו: "הו! זה בדיוק כמו שאשתי הכינה!".

מה הוא חיפש? לא את האוכל הטעים ביותר. הוא חיפש את הקשר, את הרגש, את הזיכרון של אשתו. את התחושה שמישהו שאוהב אותו דואג לו.