)זילברפרב יוסף הרב ( )כ ,טו ( תְּ רומָ ה תָ רִ ימו חַ לָה עֲרִ סֹתֵ כֶם רֵ אשִ ית ולנוח להתפלל למלון וסר, בדרך אחת פעם שנסע ל"ז ממיר קה'מאיר רבי על מסופר. וטף נשים עם יחד עגלות הרבה, למקום ממקום שנסעו עניים של שיירה באה כך בתוך. הוא הדעת מנקיי כי פניו על שניכר זקן איש, אחד עני בתוכם קה'מאיר רבי ראה.
ואכלו וחטפו ניגשו העניים כל. לאכול ותבשיל לחם כיכר לעניים נתנה הבית בעלת, כשר הוא אם היטב אותו בדק , ידיים לנטילת כלי ולקח במתינות הלך זקן אותו אך ולא בחזרה הניחה אך", המוציא" עליה לברך ורצה לחם פרוסת לקח כן ואחרי, כהלכתו לאחר. המזון ברכת ובירך אחרונים מים ונטל, לאכול וישב אחד כעך לקח רק , עליה בירך את אפית מתי : ושאלה הבית לבעלת קה'מאיר רבי ניגש , המקום את עזבה שהשיירה נבהלה "? הזה מהלחם חלה הפרשת אם, התזכרי . "ענתה –" שלשום תמול? "הלחם עני אותו כי קה'מאיר רבי הבין ". חלה להפריש שכחתי כי , לי אוי: "בקול וקראה האישה בו לוקים-א רוח אשר איש הוא.
הרבי שאלם. איננו והזקן, היער באמצע והשיגם העניים אחרי ורץ עגלתו רתם, מיד: אלינו נטפל הוא? הזה המשוגע על תשאל זה למה: לו השיבו? אתכם הלך אשר הזקן איה בפעם פעם , יתנהג בשיגעון אך, ילין – נלין ובאשר ילך – נלך באשר, אחדים שבועות זה הקור בימות פעם. אלינו וחוזר שם מתמהמה, שביער השיחים לבין מאתנו הולך הוא אותם שאל. לקרח שמתחת במים וטבל הקרח ושבר קפואים מים של בריכה ראה הגדול תפוס , אילן תחת עומד ומצאהו מקום לאותו והלך לו הראו, עכשיו הלך רוח לאיזה, הרבי נדבה העני ממנו ביקש! ברכני, רבי: לו ואמר אליו ניגש. אש כלפיד ומראהו במחשבותיו את לו וסיפר מליכווטיש מרדכי רבי לרבו קה'מאיר רבי כששב. ויברכהו, לו ונתן קצובה ס'שרה לייב רבי מהקדוש שנתברכת אשריך: הצדיק לו אמר, קרהו אשר.
