"הנר לאור [ (לט, טו " (עֵינֵיכֶם וְּאַחרֵ י לְּבַבְּ כֶם אַחרֵ י תתֻרּו ולֹא [ גדולי התייחסו כיצד ולהתבונן , תמיד חיזוק שדורש עניין הוא, העיניים שמירת עניין דרגתנו לפי השמירה חובת את בנו להחדיר מנת על, לגביו ובחומרה בזהירות ישראל.
הקשישה מאמו הליכה דקות חמש של במרחק גר, ל"זצ לפקוביץ יהודה מיכל רבי . יום בכל לבוא פתאום החל הימים ובאחד, אמו את לבקר מגיע הבן היה, שבוע בכל מחויב והלא: "לה השיב? הקבוע ממנהגך שנית מדוע: "אותו ושאלה האם תמהה. לבקרה שחבל משום: "השיב והבן "? יום בכל היום עד באת לא ומדוע". "הורים כבוד במצות אני לסבול שהתחלתי, לך אומר, בי השתנה מה תשאלי ואם... שלי העיניים על לי היה רואה שאינני ומאחר. העיניים על כסוי כעין לי משמש והוא(, עיניים מחלת( מקטרקט ל"זצ יהודה מיכל רבי נשמר כך כדי עד!...". עיר של ברחובה להלך כעת מסוגל הנני, טוב כושר שעת לי הזדמנה כאשר! ברק בני העיר רחובות בתוך דקות חמש בת מהליכה, נכון שזה יתכן אך, זוכר שאיננו אמר הרב. זה ספור של אמתותו אודות הרב את שאלתי. הנזק ". "עצום נזק לי גרמו קטרקט להסרת שבניתוח בברור זוכר הנני, אופן בכל: "והוסיף", הייתי מחויב. ברחוב טוב כך כל לראות התחלתי שפתאום הוא, "לי לבאר הרב הוסיף אותי שברכו אנשים זיהיתי שלא, לכך גרם הראיה שטשטוש משום, הניתוח את לעשות בהם פגיעה חשש בכך והיה , לשלום".
בתל " ם"הרי חדושי" בישיבת כמשגיח ששמש, אייזנר גד הרב על מסופר עניין באותו אחת אישה אליו נגשה והנה, אביב תל לכוון בתחנה תלמידו עם עמד אחת ופעם. אביב שהשעה לה והשיב הכיס מן שעונו את הוציא הרב"? השעה מה, אדוני, סליחה: "ושאלה מה , אדוני , סליחה: "ושאלה האישה שוב נגשה אחדות דקות כעבור. בבוקר עשר היא וחמש עשר השעה: "והשיב בו התבונן , הכיס מן שעונו את הרב הוציא שוב"? השעה והרב "? דקות חמש כל לה יענה הרב האם: "ושאל תלמידו הרב אל ניגש זה בשלב". דקות אישה באותה שמדובר לך ומנין: "השיב ?...".
