דיבוק חברים מצמיח חסדים

דיבוק חברים מצמיח חסדים

בספר אהבת שלום (פ' קרח), מפרש דהנה ידוע שהעיקר והשורש לכל האיש המושכל, הוא דיבוק חברים אסיפתם וקירושם באמת לאמיתו זה לזה, והוא בחינת שלום. dfne pgnvim qcim, milecb eireze bclez do abes. edon apty.

והוא (אבות) על דרך מאמרם ז"ל (א, יב) הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, כי אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא (זוהר ח"ג נג, ב), מדת החסד והרחמים (שם ח"א סר), ומדה זו תצמח ביותר על ידי דיבוק חברים בבחינת שלום, בחינת כל"י שהוא ראשי תיבות כהן לוי ישראל (זוהר ח"ג כט, ב), ורמוז לשלש בחינות חסד דין רחמים (תיקוני זוהר קד, א), והתכללותם, ובחינת שלום, ואז נעשה 'כלי' מחזיק ברכה, על דרך מאמרם ז"ל (עוקצין ג, יב) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום.

וזהו 'והנה פרח מטה אהרן לבית לוי' פירוש 'אהרן' הוא מדת החסד כנ"ל, ו'לוי' הוא לשון דביקות ואחדות, מלשון הכתוב (בראשית כט, לד) 'ילווה אישי אלי', ופירושו שמדת החסד תצמח ותפרח ביותר על ידי דיבוק חברים ואחדותם והתקשרותם זה לזה באמת כנ"ל.

ושבת קודש היא גם כן בחינת זו, בחינת 'שלום', ועל כן (עי' זוהר ח"ג) נקראת 'שבת שלום', והיא בחינת כלי מחזיק (קעו ע"ב) ברכה, למי שזוכה לקבל מתנת שבת קודש, ומתענג על ה' בהרגשת הנפש, כראוי ונכון לאיש המשכיל אשר הופיע עליו אור הנעים של קדושת שבת קודש.