א. איזה פסוק אומרים בתפלה מפני שאופן השתי' שלנו שונה מאופן השתי' של הגוים?
ב. מתי משמיטים תפלה מסויימת משום חשש שמא שתה ונשתכר?
ג. איזה תענית באה לכפר על ענין הקשור לאכילה?
ד. לענין איזה הלכה (הנוהגת בזמן הזה) אומרים שהלילה הולך אחר היום שלפניו?
ה. מאיזה מדינה עזב הרבי את אירופה בשנת תש"א?
ו. באיזה יום בחודש חל השבת הראשונה של הרבי בארצות הברית?
ז. איפה דר הרבי בחודש הראשון לבואו לאמריקה?
ח. כמה זמן ארך ביקורו של הרבי בפאריז להפגש עם אמו בשנת תש"ז?
ט. מי שימש את הרבי במשך שהותו בפאריז?
י. איפה התאכסן הרבי במשך שהותו בפאריז?
יא. איפה מצינו בש"ס עמוד שלא יהא בה גמרא?
יב. מהו החילוק בין מסקנת הגמרא בלשון "קושיא" ל"תיובתא"?
יג. איפה מצינו בתפילת שחרית ג' תיבות זה אחר זה שמתחילין באות "ב" ומסיימים באות "כ", לתיבה ראשונה יש גי אותיות, לשני ד' אותיות, ולשלישית ה' אותיות?
יד. למה עושין שני נקבין כעין צירי בכנף של טלית קטן ולא בטלית גדול? (שו"ע הל' ציצית)
טו. למה מסתכלין על הציצית בשעת אמירת פרשת ציצית?
יש ליישב
א. אומרים הפסוק ואני תפלתי וגו' קודם קריאת התורה במנחה בשבת, כי הגוים כששותים ומשתכרים הולכים ופוחזים, אבל אנחנו, אע"פ ששתינו בסעודת שבת, מתאספים להתפלל ולקרות בתורה (שו"ע אדה"ז סי' רצ"ב ס"ג).
ב. אין הכהנים עולים לדוכן (וכן אין הש"ץ אומר אלקינו ואלקי אבותינו וכו') בתפלת המנחה (חוץ מימי התענית), שמא שתה ונשתכר ושכור אסור בנשיאת כפים (ראה שו"ע אדה"ז סי' קכ"ט ס"א).
ג. תעניות בה"ב אחר חג הסוכות וחג הפסח הם מפני החשש שמא מתוך המשתה והשמחה ביו"ט באו לידי עבירה (שו"ע אדה"ז סי' תצ"ב ס"א).
ד. לענין ברכת התורה, הלימוד בלילה נפטר בברכה שבירך בבוקר כל זמן שלא ישן עדיין (שו"ע אדה"ז סי' מ"ז ס"ז).
ה. פורטוגאל.
ו. ג' תמוז תש"א.
ז. בחדרו ב-770.
ח. מיום כ"ה אדר עד כ"ח סיון תש"ז.
ט. הרה"ח ר' יעקב ליפסקער ע"ה.
י. מלון "עדווארד 7".
יא. מסכת נזיר דף ל"ג ע"ב.
יב. "קושיא" פירושו שיש איזה קושי בהבנת הדברים ואין מוצאים דרך לפי שעה איך ליישב הקושיא, אבל אפשר להיות שבמשך הזמן ימצא הוא או אחר איזה תירוץ, לפי שהקושיא אינו מערער על עצם הסברא. "תיובתא" פירושו שמערער על עצם תוקף הדברים מעיקרם, ואי אפשר לתרצו.
יג. בפסוקי דזמרה מזמור הללוי' כי טוב: "ברך בניך בקרבך".
יד. מובא בשו"ע הל' ציצית שהנקבים כעין צירי שעושין על כנף הבגד הוא על פי הסוד, ולכן טלית קטן שהוא מכוסה תחת הבגדים עושין על פי הסוד, אבל טלית גדול שהוא מגולה, אם יעשה ב' נקבים על פי הסוד, הוי מיחזי כיוהרא.
טו. מטעם הפסוק "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'", וכמו"כ ציצית הוא מלשון ציץ, שהוא לשון ראי'.
