חודש אלול
אני סכל ולא יודע, בער ולא מבין
באחת השנים בערב ראש חודש אלול, כאשר סיימו תפלת יום כיפור קטן בבית מדרשו של הרה"ק מראפשיץ זי"ע, וכבר יצא הרה"ק מפתח בית המדרש, שב על עקביו ופנה אל עבר חבורת חסידים ששוחחו יחד בפנים בית המדרש, ותוך שהוא מורה בידיו אליהם, אמר, "זאג נאר דו שוטה, קום אהער דא דו נאר", (הגידה נא אתה השוטה, בא הנה לכאן אתה הכסיל).
החסידים הביטו זה אל זה בתימהון, לנסות ולהבין אל מי מכוון הוא בדבריו, כשהבין הרה"ק שכל אחד תולה כי התכוין בדבריו לחבירו ולא אליו, חזר שוב על דבריו. והמה ראו כן תמהו לדעת אל מי יכוון בלשונות בוטים אלו.
ואז פתח הרה"ק ואמר, הלא זה עתה סיימנו סדר תפלת יום כיפור קטן בו אמרנו את וידויו הגדול של רבינו ניסים ז"ל, ובתוך הדברים אמרנו, יודע אני בעצמי שאין בי לא תורה ולא חכמה לא דעת ולא תבונה וכו', אבל אני סכל ולא יודע בער ולא מבין. ועתה כשאמרתי לעברכם 'דו נאר', הביט כל אחד בזולתו אולי אליו יכוונו הדברים, ולא עלה על דעתכם שאל כל אחד אני מכוין, האם כבר שכחתם מה שאמרתם זה עתה?!
היהודים הגנבים... שגונבים את העבירות...
הרה"ק מבאדיטשוב זי"ע אמר על מה שיש שהיו קוראים ליהודים "גנבים", מפני שהיצר הרע מאסף את כל העבירות מכל השנה ומסדר אותם במקום מסתור, וכשבא 'ראש חודש אלול', הולכים היהודים אל בתי הכנסיות ובתי המדרשות מתפללים ומתענים ועושים תשובה עד שכל החובות נעשים זכיות. ובערב יום הכפורים כאשר בא היצר הרע ליקח את העבירות לקטרג לפני הבורא ית', אז אינו מוצא מאומה מן העבירות, לכן היו קוראים ליהודים "גנבים", מפני שגונבים הם את העבירות.
חודש אלול משפיע על כל השנה הבאה
הרה"צ ר' יואל טשאפלער זצ"ל מתלמידי הרה"ק מלעכאוויטש זי"ע, שמע פעם בחודש אלול שכפרי אחד אומר לחברו אם לא נעבוד את האדמה בחודש זה נהיה רעבים כל השנה, והיה ר' יואל חוזר על זה בכל חודשי אלול ותשרי, אם לא נעבוד ונשוב אל ה' בחודשים אלו נהיה רעבים כל השנה.
הקב"ה מצפה מתחילת השנה לחודש אלול
הרה"ק השפת אמת זי"ע אמר רמז על הפסוק (דברים יא, יב) 'עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה', שכבר מתחילת השנה יושב הקב"ה ומצפה מתי תבוא כבר אחרית השנה, שהם חודשי אלול תשרי, שאז ישובו אליו בניו רחומיו בתשובה שלימה, ויתקרבו אליו בתכלית הקרבה והדבקות.
להתעורר לתשובה בחודש זה
לפיכך צריך האדם להתאזר עוז בתחילת חודש אלול, להתעורר בתשובה ותיקון המעשים, כמו שכתב בשער המלך (שער הראשון פרק א) ושלמה המלך ע"ה אמר (קהלת ט, ח) 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים', דהיינו שבכל השנה יפשפש וימשמש במעשיו שלא ימצא כתם בבגדו, ואם לא עשה כן כל השנה עכ"פ ישתדל לעשות תשובה מראש חודש אלול ואילך, כמו שרמז דוד המלך ע"ה (תהלים כז, יג) 'לולא האמנתי לראות בטוב ה'', לול"א אותיות אלו"ל (בעל הטורים דברים ל ו), ואותיות אלול הן למפרע, והרמז הוא לאחור ולא לפנים, כי כמו שהצבי רץ ומחזיר פניו לאחוריו, כמו כן האדם שהוא הרץ כל השנה ואינו יודע למה רץ ועל מה רץ, צריך בחודש זה להחזיר פניו לאחוריו ולהשגיח במה שפגם בכל חודשי השנה.
ולא ידחה האדם את התעוררות התשובה ליום הדין ממש, אלא צריך להקדים בתשובה ותיקון המעשים לכל הפחות מתחילת חודש אלול, וכמסופר על הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע שבאחד מימי אלול פנה למשמשו בקודש החסיד ר' שמואל בצלאל'ס ז"ל, ושאלו באיזה זמן הוא מתעורר לתשובה במשך הימים הנוראים, ואמר בשעה שאומרים 'מן המיצר' קודם תקיעת שופר, אמר לו הרה"ק, שמואל, "ביי מן המיצר איז שוין שפעט..." (באמירת מן המיצר כבר מאוחר).
המאחר לשוב באלול צריך לשוב פעמיים
בערבי נחל כתב שמעתי אומרים רמז, כי 'לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים' (בראשית מג, י), ירצה בזה, כי כשעושה אדם עבירה ואינו שב עליה כל השנה, עדיין אין בידו רק גוף העבירה שעשה, אבל מניעת התשובה עדיין לא נחשבת לו עון אשר חטא, כי היחיד אינו יכול לעשות תשובה, זולת בימים אלו אשר כחם מתחיל מר"ח אלול שהם ימי רצון. אבל כאשר עברו ימים אלו ולא תיקן את עצמו אזי צריך לעשות שתי פעמים תשובה, כי כבר יש בידו שני עוונות, א' גוף העון, ב' מה שלא עשה תשובה בחודש אלול שזה גם נחשב לו לעון. וזהו שאמר כי לול"א הוא אותיות אלו"ל, אם אחרנו את אלול דהיינו כל ימי הרצון, מלעשות תשובה, אזי כי עתה שבנו זה פעמים, שצריך לעשות תשובה על שני ענינים נפרדים.
הרעדה הגדולה בחודש אלול
בספר מזקנים אתבונן מספר, שמעתי מזקני ר' יהודה לייב קאסטינעליץ זצ"ל, ששמע מהרה"ק מקאברין זי"ע, שסיפר על עצמו איך שלקח את עצמו לעבודת השי"ת, בהיותו ילד כבן שש שנים בשבת מברכים של חודש אלול, בעת ששיחק עם כמה מהילדים, קראה לו אחותו המבוגרת ממנו, ואמרה לו בזה הלשון: מושקע, מ'האט שוין געבענטשט דעם חודש אלול, אפילו פיש אין וואסער ציטערן דאך, און דו שפילסט דיך מיט די אינגאלאך... (הרי ברכו כבר את חודש אלול, ואפילו דגים שבים רועדים כבר מאימת הדין, ואתה משחק עם הילדים), ואמר הקאברינער אחותי היתה צדקנית גדולה ודבריה נכנסו ללבי, רעדה ופחד אחזוני, שאני זוכרם עד היום, ומאז והלאה לקחתי את עצמי לעבודת ה'.
כמספר הפעמים שבירך כוח"ט זוכה למליצים טובים
הרה"ק המגיד מטריסק זיע"א קיבל מזקינו הרה"ק המאור עינים זיע"א שקיבל מהבעש