חומש לקריאה בציבור

טז יח שְׁפְטִים וְשְׁטְרִים תִּתֵּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטְוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: יט לֹא־תַטֶה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקָּח שֹׁחַד כִּי הַשּׁחַד יְעַוּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֶף דִּבְרֵי צַדִּיקִם: - צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיֵרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לֶךְ: ס (לוי) כא לֹא־תִפַּע לְךְ אֲשֶׁרָה כָּל־עֵץ אֲצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־ לֶךְ: כב וְלֹא־תָקִים לְךָ מַצֵבָה אֲשֶׁר שָׂנָא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: ס יז א לֹא־תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ שְׁוֹר וְשָׂשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בּוֹ מוּם כָּל דְּבָר רֶע כִּי תְוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא: ס - כִּי־יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרִיךְ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לֶךְ אִישׁ אוֹ־ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הָרֶע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲבָר בְּרִיתְוֹ: ג וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶׁמֶשׁ | אוֹ לַיָּרֵחַ אֶוֹ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר לֹא־צִוּיתִי: - וְהִנֵּד־לְךְ וְשָׁמַעְתָּ וְדֶרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתְּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל: ה וְהוֹצֵאתָ אֶת־הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת־הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־ הַדָּבָר הָרֶע הַזֶּה אֶל־שְׁעָרֶיךְ אֶת־הָאִישׁ אוֹ אֶת־הָאִשֶׁה וּסְקַלְתֶּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ: וּעַל־פִי | שְׁנַיִם עֵדִים אֶוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֶּת לֹא יוּמַת עַל־פִּי עֵד אֶחָד: וּיַךְ הָעֵדִים תִּהְיֶה־בּוֹ בָרָאשׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל־הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבְעַרְתָּ הָהֶרֶע מִקְרְבֶּךָ: פ ח כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין־דָּם וּ לְדָם בֵּין־דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבָת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּוֹ: ט וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם וְאֶל־הַשֹׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדֶרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךְ אֶת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל־פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךְ מִן־הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרְוּךְ: (ישראל) יא עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךְ וְעַל־ הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן־הַדָּבָר אֲשֶׁר־יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמָעַ אֶל־הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשֶׁרֶת שָׁם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל־הַשֹׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבֵעַרְתָּ הָרֶע מִיִּשְׂרָאֵל: * וְכָל־הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידְוּן עָוֹד: ס

נקודות משיחות קודש

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ

פֶּרֶשׁ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (לקוטי תורה, נצבים מה, ג): "כְּשֶׁיִּהְיֶה הֲוָיָ' נִמְשָׁךְ לִהְיוֹת אֱלֹקֶיךָ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי הַמִּצְוֹת, אֲזַי תִּהְיֶה תָּמִים וְשָׁלֵם בְּכָל אֵבָרֵי הַנֶּפֶשׁ. מַה־שֶׁאֵין־כֵּן אִם חִסֵר מִצְוָה אַחַת, אוֹ פָּגַם בָּהּ, הֲרֵי נַעֲשָׂה מְחֵפֶר אֵבָר, כִּי שְׁלֵמוּת אֵבְרֵי הַנֶּפֶשׁ תָּלוּי בְּהַמְשָׁכַת אֵבָרִין דְּמַלְכָּא', שֶׁהֵן הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵן הֵן חַיּוּת אֵבְרֵי הַנֶּפֶשׁ, וּבִלְעָדָן אֵין לָהֶם קִיּוּם וְחַיּוּת". וְהוּא עַל־פִּי נִשְׁמָתָא וְאוֹרַיְיתָא – זח"ג קסו, א. (לקוטי שיחות, כרך לט, עמ' 289)

שני יד כִּי־תָבָא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירְשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בֶּהּ וְאֶמַרְתָּ אֶשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶי: טוּ שְׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךְ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקְרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךְ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הָוּא: טז רַק לֹא־ יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סְוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תְסִפוּן לָשֶׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עָוֹד: וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסְוּר לְבָבָוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד: יח וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר מִלִפְנֵי הַכְּהֲנִים הַלְוִיִם: יט וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בָוֹ כָּל־יְמֵי חַיֵּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאֶה אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֲקִים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם: - לְבִלְתִּי רְוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סְוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמָאוּל לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתָּוֹ הָוּא וּבָנָיו בְּקְרֶב יִשְׂרָאֵל: ס

נקודות משיחות קודש -

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ

מִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב, "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ". וְאֵל יִתְעַנְיַן בְּעִנְיְנֵי חֶזְיוֹנוֹת. וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹא זֶהוּ עִנְיָנוֹ לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל ה', שֶׁלְדַעְתּוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַנְהָגַת ה' עִם פְּלוֹנִי בְּאֹפֶן כָּךְ וְעִם פְּלוֹנִי בְּאֹפֶן כָּךְ, וְלִהְיוֹת בִּתְמִיהָה: הֲיִתָּכֵן שֶׁהַהַנְהָגָה הִיא שֶׁלֹא כְּפִי שֶׁהֶחְלִיט בְּשִׂכְלוֹ הוּא ! וּבִפְרָט שֶׁכָּל רֶגַע שֶׁנּוֹתֵן עַל זֶה יָכוֹל לְנַצְלוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּם. (לקוטי שיחות, כרך כד, עמ' 447. ממכתב)

שלישי יח א לֹא־יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם כָּל־שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־יִשְׂרָאֵל אִשֵׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלְוּן: - וְנַחֲלָה לֹא־יִהְיֶה־לּוֹ בְּקְרֶב אֶחָיו יְהוָה הָוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לְוֹ: ס ג וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפָּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זְבְחֵי הַזֶּבַח אִם־שְׁוֹר אִם־שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְרֹעַ וְהַלְחִייִם וְהַקֵבָה: וְרֵאשִׁית דְּגָנְךְ תִּירְשְׁךְ וְיִצְהָרֶךְ וְרֵאשִׁית גַּז צָאנְךָ תִּתֵּן־לְוֹ: ה כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל־שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם־יְהוָה הָוּא וּבָנָיו כָּל־הַיָּמִים: ס רביעי וּ וְכִי־יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרִיךְ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הוּא גָּר שֶׁם וּבָא בְּכָל־אַוַת נַפְשׁוֹ אֶל־ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה: וּ וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל־אֶחָיו הַלְוִיִם הָעָמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה: ח חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל־ הָאָבְוֹת: ס ט כִּי אַתָּה בָּא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לֶךְ לֹא־תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתְוֹעֲבָת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא־יִמָּצֵא בְךְ מַעֲבִיר בְּנְוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵׁף: יא וְחֹבֵר חֶבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְענִי וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמַּתִים: יב כִּי־תְוֹעֲבַת יְהוָה כָּל־עֲשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבָת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךְ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ: תָּמִים תִּהְיֶה עָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:

נקודות משיחות קודש

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ

כּוֹתֵב אֲשֶׁר רָאָה סֵפֶר סְגַלּוֹת וּבוֹ כּוֹתֵב עַל דְּבַר חָכְמַת הַיָּד כו'. הִנֵּה כַּלֵךְ מִדֶּרֶךְ זוֹ, וְאִם רְצוֹנוֹ דַּוְקָא בְּסֵפֶר סְגַלּוֹת, הֲרֵי יֶשְׁנָהּ סְגַלָּה בְּדוּקָה וּמְנוּסָה, וְהִיא תּוֹרָתֵנוּ הַקְדוֹשָׁה, וְיָשְׁנָהּ גַּם כֵּן חָכְמָה בְּדוּקָה וּמְנוּסָה, וְהִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲשֶׁר יְכוֹלִים לְהִתְאַחֵד עִמָּהּ עַל יְדֵי לָמוּד הַתּוֹרָה, וּבְיִחוּד נִפְלָא. וּכְבָר נֶאֱמַר "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", וְיֵשׁ אוֹמְרִים (רמב"ן) שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה. (אגרות קודש, כרך יב, עמ' קפד)

חמישי יד כִּי | הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל־מְעְנְנִים וְאֶל־קְסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: טוּ נָבִיא מִקִרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעְוּן: מז כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהֶל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִי וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא־ אֶרְאֶה עָוֹד וְלֹא אָמְוּת: ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלֶי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ: יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקְרֶב אֲחֵיהֶם כָּמְוֹךְ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֶת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַנֶנּוּ: יט וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לְלֹא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרֵי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמֵי אֶנֹכִי אֶדְרָשׁ מֵעִמּוֹ: - אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיךְ לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא־צִוִיתִיוֹ לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא: כא וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֶדַע אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרוֹ יְהוָה: כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא־יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הָוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרוֹ יְהוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגְוּר מִמֶּנּוּ: ס יט א כִּי־יַכְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת־אַרְצֶם וִירְשְׁתֶּם וְיָשַׁשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם: - שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לֶךְ בְּתְוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: ג תָּכִין לְךְ הַדֶּרֶךְ וְשְׁלַשְׁתָּ אֶת־גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּם שֶׁמָּה כָּל־רֹצֵחַ: וּ וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר־יָנוּם שֶׁמָּה וְחֵי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת וְהֶוּא לֹא־שׂנֵא לְוֹ מִתְּמָל שִׁלְשָׁם: ה וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת־רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטְב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשָׁל הַבַּרְזֶל מִן־הָעֵץ וּמָצָא אֶת־רֵעֵהוּ וְמֶת הוּא יָנָוּס אֶל־ אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי: וּפֶן־יִרְדּף גְאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִׁיגְוֹ כִּי־יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט־מָוֶת כִּי לֹא שׂנָא הֶוּא לָוֹ מִתְּמָל שִׁלְשׁוֹם: וּעַל־כֵּן אֱנֹכִי מְצַוּךְ לֵאמֹר שָׁלְשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לֶךְ: וּ וְאִם־ יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבְלְךְ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ: ט כִּי־תִשְׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוּךְ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל־הַיָּמִים וְיֵסַפְתָּ לְךְ עוֹד שָׁלְשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלְשׁ הָאֵלֶּה: וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דַּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךְ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךְ דָּמִים: פ

נקודות משיחות קודש

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ

חוֹשֵׁב עַל דְּבַר קְמֵיעוֹת, אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים בְּצוּרַת הַפָּנִים, בְּקַנֵי הַיָּדַיִם וּבְצוּרַת הַכְּתָב, מַגִּידֵי עֲתִידוֹת, נוֹתְנֵי מַלְקוֹת וְכוּ' וְכוּ'. לְכָל אֶחָד נִתַּן מִסְפַּר יָמִים קָצוּב לְמַלֹאוֹת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּעָלְמָא דִין, וְכָל שָׁעָה וְיוֹם שֶׁמְבַלִים בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה גַּם כֵּן חִסָרוֹן בְּמִלּוּי שְׁלִיחוּתוֹ. וְאִם לְקוֹלִי יִשְׁמַע, יַעֲזֹב אֶת כָּל מַגִידֵי הָעֲתִידוֹת הַמְנַחֲשִׁים וְהַקוֹסְמִים וְכוּ' הַנַּ"ל. (אגרות קודש, כרך ד', עמ' קיז)

שישי יד לֹא תַפִין גְּבָוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלִוּ רָאשׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: ס טוּ לֹא־יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל־עָוֹן וּלְכָל־חַטָאת בְּכָל־חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל־פִּי וּ שְׁנֵי עֵדִים אֶוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשֶׁה־עֵדִים יָקוּם דְּבָר: טוּ כִּי־יָקוּם עַד־חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנָוֹת בְּוֹ סָרֶה: * וְעֶמְדָוּ שְׁנֵי־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשָּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: יח וְדֶרְשׁוּ הַשְׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד־שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: יט וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמָם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבְעַרְתָּ הָרֶע מִקְרְבֶּךָ: : וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרֵאוּ וְלֹא־יסְפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדְּבָר הָרֶע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ: כא וְלֹא תָחְוֹס עֵינֶךְ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יֶךְ בְּיָךְ רֶגֶל בְּרֶגֶל: ס כ א כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אִיְבָךְ וְרָאִיתָ סְוּס וְרֶכֶב עַם רָב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: - וְהָיָה כְּקְרָבְכֶם אֶל־הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל־הָעָם: ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם אַל־יֵרֵךְ לְבַבְכֶם אַל־תִּירָאָוּ וְאַל־תַּחְפְּזוּ וְאַל־תַּעַרְצְוּ מִפְּנֵיהֶם: - כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֶךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם־אִיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: ה וְדִבְּרוּ הַשְׁטְרִים אֶל־הָעָם לֵאמֹר מִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בֵית־חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֶךְ וְיָשָׁב לְבֵיתְוֹ בֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: ו וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְלוֹ יֵלֶךְ וְיָשָׁב לְבֵיתְוֹ בֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְלֶנּוּ: : וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרָשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֶךְ וְיָשָׁב לְבֵיתְוֹ פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה: ח וְיָסְפְוּ הַשְׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וְאֶמְרוּ מִי־הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרֵךְ הַלֵבָב יֵלֶךְ וְיָשָׁב לְבֵיתְוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת־לְבָב אֶחָיו כִּלְבָבְוֹ: ט וְהָיָה כְּכַלֶּת הַשְׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וּפָקְדֶוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם: ס

ז י כִּי־תִקְרֵב אֶל־עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלְוֹם: * וְהָיָה אִם־שָׁלְוֹם תַּעַנְךְ וּפָתְחָה לֶךְ וְהָיָה כָּל־הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדְוּךְ: - וְאִם־לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעֶשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ: וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִבִּיתָ אֶת־כָּל־זְכוּרֶהּ לְפִי־חֶרֶב: - רַק הַנָּשִׁים וְהַטַף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל־שְׁלָלָהּ תָּבְוּ לֶךְ וְאֶכַלְתָּ אֶת־שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֶךְ: טוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל־הֶעָרִים הֶרְחֹקֶת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה: טז רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לֶךְ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶה כָּל־נְשָׁמָה: כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִי הַחִוּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: י לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְלַמִּדְוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: ס יט כִּי־תָצְוּר אֶל־ עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־ תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדְּחַ עָלָיו בַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹּאכֵל וְאֹתָוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבָא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצְוֹר: כּרַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי לֹא־עֵץ מַאֲבָל הוּא אֹתָוֹ תַשְׁחִית וְכָרֶתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשֶׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ: פ כא א כִּי־יִמָּצֵא חָלָל בַּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדֶע מִי הִכָּהוּ: - וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשְׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל־הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבָת הֶחָלָל: ג וְהָיָה הָעִיר הַקְרֹבָה אֶל־הֶחָלֵל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא־עָבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא־מָשְׁכָה בְּעָל: - וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת־הֶעֶגְלָה אֶל־נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֵד בְּוֹ וְלֹא יִזְרֵעַ וְעֶרְפוּ־שָׁם אֶת־הָעֶגְלָה בַּנָּחַל: ה וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשֶׁרְתּוֹ וּלְבָרֶךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל־פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל־רִיב וְכָל־נֶגַע: וּוְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהוּא הַקְרֹבִים אֶל־הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת־יְדֵיהֶם עַל־ הֶעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל: וּ וְעָנִוּ וְאֶמְרָוּ יָדֵינוּ לָא כתיב שפכה קרי שֶׁפְכוּ אֶת־הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאָוּ: וּ כַּפֶּר לְעַמִּךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל־תִּתֵּן הֶם נָקִי בְּקֶרֶב עַמִּךְ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֶּר לָהֶם הַדָּם: ט וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקְרְבֶּךָ כִּי־תַעֲשֶׂה הַיָּשֶׁר בְּעֵינֵי יְהוָה: ססס

צ"ז פסוקים, סלו"א סימן.

בעת הגבהת הספר תורה ואמירת וזאת התורה - אין מנהגנו להראות באצבע. * מנהגנו: מגביה הספר תורה ולאחרי שמראה אותה לקהל חוזר ומניחה על הבימה וגוללה בעצמו. ואז יושב על הספסל ואחר כורך המפה (= חוגר באבנט ועוטף במעיל). * כשמגביהין הספר תורה להראות הכתב לעם, כל אדם ישתדל לקרב עצמו לבימה כדי שיוכל לקרא מה שכתוב בספר תורה בעת הגבהת הספר תורה, ויאמר:

וְזֹאת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר־שָׁם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּה, וְתִמְכֶיהָ מְאֲשֶׁר. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל־נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם. אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאֲדִיר:

מדייקים לגלול הספר תורה נגד התפר, שמקום התפר יהיה באמצע הספר תורה מבחוץ. * האבנט חוגרים בתחילת שליש התחתון של הספר תורה.

לא יתחיל המפטיר להפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הספר תורה, כדי שגם הגולל יוכל להבין ולשמוע ממנו, שחובה היא על הכל לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה.

ברכת ההפטרה לפניה

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנְאֶמָרִים בֶּאֱמֶת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְצֶדֶק:

חובה הוא על הכל לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה. לפיכך, לא יקראו שנים ההפטרה כאחד בקול רם ששני קולות אין נשמעים, ויש נוהגים מטעם הידוע להם, שלא לסמוך על שמיעה בלבדה, אלא הם בעצמם קורין ההפטרה ושומעין הברכות מפי המפטיר. ומכל מקום, צריכים ליזהר שלא יקראו בקול רם אלא בנחת (מלה במלה עם המפטיר). שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, חלק ב סימן רפד סעיף יא

הפטרה לפרשת שופטים לקריאה בציבור

ולשמו"ת בישעיה פרק נא־נב

נא יב אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם מִי־ אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן־אָדָם

עטרת מרים

יב אַתֶּם אוֹמְרִים עוּרִי זְרוֹעַ ה', כְּאִלּוּ אֲנִי נִשְׁתַּבֵּיתִי, מֵשִׁיב לָהֶם ה', לֹא כֵן, כִּי אָמַר הקב"ה, אָנֹכִי הוּא הַמְנַחֵם אֶתְכֶם, וְאִם־כֵּן הֲרֵי הֵם תַּנְחוּמִים שֶׁל מַמָּשׁ, וְלָמָּה אַתֶּם יְרֵאִים מִבֶּן אָדָם וכו'. (רְאִי מִי־אֶתְּ בַּת צַדִּיקִים כְּמוֹתֵךְ וּמְלֵאָה זְכָיּוֹת, לָמָּה וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ אֲשֶׁר סוֹפוֹ יָמוּת וּמִבֶּן־אָדָם אֲשֶׁר

שי למורא

יב) אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, רַק אַתְּ נִשְׁתַּבֵּית מִמַּה שֶׁהָיית, "מְנַחֶמְכֶם" מְנַחֵם אֶתְכֶם, בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאַחַר־כָּךְ "מִי אַתּ וַתִּירְאִי" בִּלְשׁוֹן יָחִיד נְקֵבָה, וְאַחַר־כָּךְ "וַתִּשְׁכַּח" "וַתְּפַחֵד" בִּלְשׁוֹן יָחִיד זְכָר. שֶׁכֵּן מִנְהַג הַמִּקְרָא, כְּשֶׁמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים הוּא כְּנֶגֶד כָּל פְּרָט שֶׁבָּהֶם, וּכְשֶׁמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן יָחִיד הוּא כְּנֶגֶד הַכְּלָל, וּכְשֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה הוּא כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מְקוֹר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל). חָצִיר יִנָּתֵן, שֶׁהוּא נָתוּן בָּעוֹלָם בֶּחָצִיר שֶׁהוּא מִין עֵשֶׂב, שֶׁהַיּוֹם הוּא רָשֹׁב וּמָחָר יָבֵשׁ. יג) חֲמַת הַמֶּצִיק, חֵמָה שֶׁל הַמְשַׁעְבְּדִים בָּכֶם כְּבָר כַּאֲשֶׁר רַק כּוֹנֵן תִּכְנֵן לְהַשְׁחִית וְאַיֶה חֲמַת הָאוֹיֵב הַמַּצִיק. כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִיתְךָ. וְאֵיֶה חֲמַת הַמַּצִיק, מְחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ. יד) מִהֵר אֲשֶׁה לְהִפָּתֵחַ, יְמַהֵר הַמִּטַלְטַל וְגוֹלָה לְהִפָּתַח וְלָצֵאת מִגָּלוּתוֹ. כְּלוֹמַר, לֹא תַּזִיקְךָ חֲמַת הַמַּצִיק, כִּי תְּמַהֵר וְתֵצֵא מֵהַגָּלוּת. יָמוּת לַשַּׁחַת, ולות ולא יסיף לשחת, ולא מחקה את קלות הנב טו וְלָמָּה לֹא תִּשָּׁעֵן עָלַי הֲלֹא וְאֶנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַכֹּל בְּיָדִי, פַּעַם רֹגַע הקב"ה מַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. טו) רֹגַע הַיָּם בּוֹקֵעַ מֵי הַיָּם לְבַל יֵלֵךְ בְּמַהֲלָכוֹ, וּפַעַם יְצַוָּה וַיַּהֵמָוּ בְּקוֹל גָּדוֹל גַּלָּיו הַיָּם בְּעֵת שֶׁיָּהֶמוּ גַּלָּיו, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאֶגְעַר טז) וָאָשִׂים דְּבָרֵי בְּפִיךָ, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שַׁמְתִּי בְּפִיךָ לְדַבֵּר בָּם. וּבְצֵל יָדִי כִּפִיתִיךָ, תָּמִיד הֵגַנְתִּי עָלֶיךָ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב, בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּפִיךָ. לִנְטְעַ שָׁמַיִם וְלִיסד אֶרֶץ, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלָם חָדָשׁ וְלֵאמֹר עַד עַם יִשְׂרָאֵל נְטוּעִים עַל אַדְמָוּתָם וַיִּגְנְבְּהוּ וְיִרְבּוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְיִתְרַבּוּ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן, וְלוֹמַר לִבְנֵי צִיּוֹן. יז) הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי, הִתְעוֹרְרִי מִתַּרְדְּמַת הַצַעַר וְהַגָּלוּת וְקוּמִי. אֲשֶׁר שָׁתִית וגו', אֲשֶׁר עַד עַכְשָׁיו שָׁתִית כּוֹס הַחֵמָה. אֶת כְּוֹס הַתַּרְעֵלָה שֵׁם שֶׁל סֵם הַמָּוֶת הַשְׁמָרִים הַקְבוּעִים בְּתַחְתִּית כּוֹס הַתַּרְעֵלָה כְּבָר שָׁתִית וּמָצִית אֶת הַכֹּל. כְּלוֹמַר, כָּל הַתּוֹכֵחוֹת כְּבָר בָּאוּ עָלַיִךְ וְלֹא יוֹסִיפוּ לָבוֹא עוֹד. יח) אֵין מְנַחֵל בְּיַד בְּנֵי הַגּוֹלָה לְנַהֵל הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ וּלְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ וּלְתָמְכוֹ מֵהָרָעָה, כִּי כָּלָם גִּדְּלָה כִּי מִכְּלָּם אָפַס הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה: יט שְׁתַּיִם צָרָה כְּפוּלָה הֵנָּה הָיוּ שָׁוִים בָּהּ. יט) שְׁתַּתַיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ, הָרָעוֹת הַקּוֹרוֹת אוֹתָךְ הָיוּ כְּפוּלוֹת קְרְאֹתַיִךְ קָרָה לָךְ מֵי יָנוּד יְנַחֵם לֶךְ הַשָּׁר וְהַשֶׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב שֶׁל שְׁתַּיִם, וּכְפִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ בַּפָּסוּק. מִי יָנוּד לָךְ, מִי יָנוּד בְּרֹאשׁ עָלַיִךְ לְנַחֲמֵךְ, מִלְבַד רָעוֹת הַגָּלוּת כִּי כְּלָּם קָמוּ עָלַיִךְ. הַשּׁד וְהַשֶׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב, הַכָּתוּב מְפָרֵשׁ מַה הֵם הַשְׁתַּיִם, וְאָמַר שֶׁהֵם הַשּׁר וְהַשֶׁבֶר וגו'. וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב, זֶהוּ פְּרוּשׁ עַל "הַשׂר וְהַשֶׁבֶר", כִּי הַשֶׁבֶר הוּא הָרָעָב, וְהַשּׁד הוּא שְׁדִידַת גִּיְסוֹת הַבָּאִים בְּחֶרֶב. מִי אֲנַחֲמֵךְ, כְּמוֹ "בְּמִי אֲנַחֲמֵךְ", כְּלוֹמַר, אֶת מִי אָבִיא לְדְגְמָא לוֹמַר שֶׁגַּם לוֹ קָרָה כֵּן, שֶׁיִּהְיֶה לָךְ לְתַנְחוּמִים. כ) בָּנַיִךְ עֶלְפוּ, מֵחֶסְרוֹן לֶחֶם וּמַיִם, הִתְעַלְפוּ בָּנַיִךְ. וְהוּא עִנְיָן עֲיֵפוּת וַאֲפִיסַת כֹּחַ לַעֲמֹד. כְּתוֹא מִכְמָר, שָׁכְבוּ בָּרְחוֹבוֹת מִבְּלִי לָזוּז, כְּמוֹ הַחַיָּה שֶׁנִּקְרֵאת "תְּאוֹ" כְּשֶׁנִּלְבָּד בְּמִכְמֹרֶת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָזוּז. בַּעֲרַת, צַעֲקַת הַמְלֵאִים חֲמַת־יְהוָה שֶׁהוּא כּוֹס הַחֵמָה, וּמִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה וְהָעוֹנֶשׁ: כא לָכֵן הוֹאִיל וְקִבַּלְתְּ גְּמוּל עֲוֹנֵךְ שִׁמְעִי עַתָּה נָא זָאת עֲנִיָּה וּשְׁכְרֶת מְבוּלְבֶּלֶת כְּשִׁכּוֹר וְלֹא מִיָּיִן כִּי־אִם מִצְרָה וְיָגוֹן: כב כְּה־אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ לָקַחְתִּי מִיָּדֶךְ אֶת־כְּוֹס הַתַּרְעֵלָה אֶת־קְבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי לֹא־ תּוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עָוֹד: כג וְשַׁמְתִּיךָ בְּיַד־מוֹנַיִךְ אֲשֶׁר־אֶמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי בָאָרֶץ גּוֹךְ וְכַחְוּץ לַעְבְרִים: נב א עְוּרִי עוּרֵי צִיּוֹן לִבְשַׁי | בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרְוּשָׁלַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא־בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא: ב הִתְנַעֲרֵי מֵעָפֶר קְוּמִי שְׁבֵי יְרְוּשָׁלָיִם הִתְפַּתְּחִי מְוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבְיָּה בַּת־צִיּוֹן: ג כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ: וּכִּי כָה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מִצְרַיִם יָרַד־עַמִּי בָרָאשֹׁנֶה לָגְוּר שֶׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקְוֹ: ה וְעַתָּה מַה־לִי־ פה נְאֻם־יְהוָה כִּי־לְקַח עַמִּי חִנָּם מְשְׁלָיו יְהֵילִילוּ נְאֻם־יְהוָה וְתָמִיד כָּל־ הַיּוֹם שְׁמִי מִנּאָץ: וּלָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמֵי לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר לְדַעַת שֶׁנָּאֶה לִי שְׁמִי הַמּוֹרָה שֶׁאֲנִי הָאָדוֹן וְהַשַׁלִיט. בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם הַגְּאֻלָה. לְהָבִיא הַגְּאוּלָה וְהִנֵּנִי קִיָּמְתִּי הַבְטָחָתִי: ז מַה־נָאוֹוּ מַה יִהְיוּ נָאִים וְיָפִים. ח) קוֹל צְפַיִךְ, קוֹל שֶׁל הַגּוֹפִים עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשָּׂר לְמֵרָחוֹק מַשְׁמִיעַ קוֹל הַמְבַשָּׂר שָׁלֶוֹם מִן הָאוֹיֵב, הָעוֹמְדִים עַל הַמִּגְדָּלִים לִרְאוֹת וּלְבַשֵׂשֶׁר מִי בָּא לָעִיר. פּרוּשׁ אַחֵר, "צֹפַיִךְ", נְבִיאַיִךְ. קוֹל מְבַעֵר טְוֹב בִּנְיַן הַמִּקְדָּשׁ וּצְמִיחַת קֶרֶן דָּוִד, קוֹל מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעֶה קִבּוּץ גָּלְיּוֹת, אֹמֵר לְצִיּוֹן הִנֵּה מֶלֶךְ אֱלֹהֵיִךְ הָרְאָה מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ לְכָל הָעוֹלָם: ח קוֹל צֹפַיִךְ הַצְוֹפִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּוּגְדְלִים נָשָׂאוּ כַּלָּם קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ בְּשִׂמְחָה כִּי עַיִן בְּעַיִן יְרָאוּ בְּמַרְאֶה הַגְּבוּאָה בְּשְׁוּב יְהוָה אֶל צִיּוֹן לְהַשְׁרוֹת שָׁם שְׁכִינָתוֹ כְּמֵאָז: ט פִּצְחָוּ פִּתְחוּ פֶּה לְהָרִים קוֹל שִׂשִׁמְחָה וְרַנָּנוּ יַחְדָּו הַיּוֹשְׁבִים בִּקְצוֹת הָעוֹלָם. "אַפְסֵי", קְצוֹת, כִּי בְּקְצוֹת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אָפֵם וְכָלָה. יא) סורו סוּרוּ, הַכֶּפֶל לוֹמַר בִּמְהִירוּת רַבָּה. צְאוּ מִשָּׁם, אַתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צְאוּ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים. טָמֵא אַל תִּגְעוּ, אַנְשֵׁי הָאָרֶץ הַגּוֹיִם יִהְיוּ טְמֵאִים לָכֶם, אַל תִּגְעוּ בָּהֶם. צְאוּ מִתּוֹכָהּ, צְאוּ מִתּוֹךְ הַגָּלוּת. הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה', הִטָּהֲרוּ מִכָּל טְמְאָה, אַתֶּם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִם שֶׁהֵיִיתֶם נוֹשְׁאִים כַּלָיו שֶׁל הקב"ה בַּמִּדְבָּר. "הִבָּרוּ", מִלְשׁוֹן בָּרוּר וְנָקִי. יב) כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ כַּשׂדִּים הָעוֹבְדִים לַשֶׁמֶשׁ וּצְבָא הַשָּׁמַיִם וגו', אַף־עַל־פִי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁתָּסוּרוּ מֵהֶם בִּמְהִירוּת, מִכָּל־מָקוֹם לֹא תֵּצְאוּ בְּבָחָלָה כְּאָדָם הַמְפַחַד, וְלֹא תַּלְכוּ בִּמְנוּסָה כְּאָדָם הַבּוֹרֵחַ. כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה', כִּי ה' הוּא הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וְעַל כֵּן "לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ". זַיִן שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ כְּלֵי ה' שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, לֹא חֶרֶב וְלֹא חֲנִית: יב אָמַרְתִּי וּמְאַפִפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ הַטַעַם עַל "וּבִמְנוּפָה לֹא תֵלֵכוּן", כִּי שֶׁתָּסוּרוּ בִּמְהִירוּת מִכָּל־מָקוֹם כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסֶה לֹא תֵלֵכְוּן כְּאָדָם הַבּוֹרֵחַ כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וְהוּא גַּם וּמְאַפִפְכֶם שֶׁל הַנִּכְשָׁלִים הַנִּשְׁאָרִים בְּאַחֲרוֹנָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁמוֹר אֶתְכֶם מִכָּל רוֹדֵף:

לאחר שמסיים ההפטרה יאמר המפטיר ברכות אלו

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, הַמְדַבֵּר וּמְקַיִם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֶמֶת וְצֶדֶק: נֶאֱמָן, אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אֶתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו:

רַחֵם, עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיִּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׁמַח בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

קריאת התורה למנחת שבת קודש

י כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אִיְבֵיךְ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: יא וְרָאִיתָ בַּשִׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת־תְּאַר וְחָשַׁקְתָּ לָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: יב וַהֲבֵאתָהּ אֶל־תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְחָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְעֶשְׂתָה אֶת־צִפָּרְנֶיהָ: וְהֵסִירָה אֶת־שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיֵשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת־אָבִיהָ וְאֶת־אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבָוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךְ לְאִשָּׁה: יד וְהָיָה אִם־לָא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשָׁלַחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכָר לֹא־תִמְכְּרֶנָּה בַּכֶּסֶף לֹא־תִתְעַמֵר בָּהּ תָּחַת אֲשֶׁר עִבִּיתָהּ: ס (לוי) טו כִּי־תִהְיֶין לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׁנוּאָה וְיָלְדוּ־לָוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשָּׂנוּאֶה וְהָיָה הַבֶּן הַבְּכֹר לַשׂנִיאֶה: טז וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילָוֹ אֶת־בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה לְוֹ לֹא יוּכַל לְבַבֵּר אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה עַל־פְּנֵי בֶן־הַשׂנוּאָה הַבְּכֹר: כִּי אֶת־הַבְּכֹר בֶּן־הַשׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכָל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא לְוֹ כִּי־הוּא רֵאשִׁית אנוֹ לוֹ מִשְׁפָּט הַבְּכֹרָה: ס (ישראל) יח כִּי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרָה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: יט וְתָפְשׂוּ בָוֹ אָבִיו וְאִמָּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתָוֹ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל־שַׁעַר מְקֹמְוֹ: - וְאֶמְרוּ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרָה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקְלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: כא וּרְגָמָהוּ כָּל־אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וְמֵת וּבְעַרְתָּ הָרֶע מִקְרְבֶּךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ: ס

גם על בת צריך לומר "לתורה (לחופה ומעשים טובים)" היום יום כה מנחם אב