פְּנִינִים מִשֶׁלְחָן מְלָכִים

וְלֹא תְּקַח שֹׁחַד" (טז, יט)

פַּעַם אָמַר שׁוֹפֵט רוּסִי אֶל רַבָּהּ שֶׁל בְּרִיסְק הגה"ק רַבִּי יוֹשַׁע בֶּער זיע״א, גְדוֹלָה מַעֲלָתָם שֶׁל חֲקֵינוּ מֵחֲקֵי יִשְׂרָאֵל, לְמָשָׁל הַחֹק נֶגֶד שֹׁחַד, עַל כִּי חֲקֵינוּ מִשֶׁנּוֹדַע שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים לָקַח שֹׁחַד, אָנוּ מַעֲנִישִׁים גַּם אֶת הַנּוֹתֵן וְגַם אֶת הַמְּקַבֵּל, וְאִלּוּ עַל כִּי חֲקֵיכֶם רַק הַדַּיָּן לְבַדּוֹ מֵזְהָר עַל אִסּוּר לְקִיחַת שֹׁחַד, וְאִלּוּ עַל מַתֵּן שֹׁחַד אֵין אִסּוּר כְּלָל. אַדְרַבָּה, הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יוֹשַׁע בֶּער, עַל יְדֵי כָּךְ דַּוְקָא הַחֹק שֶׁלָּנוּ מַרְתִּיעַ יוֹתֵר, עַל כִּי חֲקֵיכֶם אֵין לוֹ לַשׁוֹפֵט לַחֲשׁשׁ מִשּׁוּם דָּבָר, הוּא סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁהַנּוֹתֵן לֹא יְגַלֶּה זאת לְאִישׁ, שֶׁאִם יְגַלֶּה הֲרֵי אַף הוּא יִהְיֶה צָפוּי לְעֹנֶשׁ חָמוּר, וְאִלּוּ עַל כִּי חֲקֵי יִשְׂרָאֵל, תָּמִיד יַחֲשׁשׁ הַשׁוֹפֵט שֶׁמָּא יָבוֹא הַנּוֹתֵן אֶת הַשּׁחַד, שֶׁעָלָיו אֵין כָּל אִסּוּר וִיגַלֶּה אֶת הַסּוֹד בָּרַבִּים.

״לֹא תַּטֶה מִשְׁפָּט... וְלֹא תְקַח שֹׁחַד כִּי הַשּׁחַד יְעַוּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (טז, יט)

בַּתְּחִלָּה נָקַט הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד – לֹא תַּטֶה מִשְׁפָּט... וְלֹא תְּקַח שֶׁחַד, מַדּוּעַ אֵפוֹא אֵינוֹ מְסַלֵּם שֶׁהַשּׁחַד יְעַנֵּר אֶת עֵינֵי "הֶחָכָם" אֶלָּא "עֵינֵי חֲכָמִים"? כָּךְ שׁוֹאֵל הַתּוֹרִי זָהָב. וְתֵרֵץ: בַּדִּין יוֹשְׁבִים שְׁלוֹשָׁה דַּיָּנִים וָמַעְלָה. נִמְצָא, שֶׁאִם אֶחָד לָקַח שֹׁחַד, הֲרֵי עֲדַיִן יֶשְׁנָם שְׁנֵי דַיָנִים שֶׁלֹא לָקְחוּ שׁחַד, וּמֵאַחַר שֶׁהֵם הָרֹב, בְּכוֹחָם לְהַטּוֹת הַכַּף לְדִין אֶמֶת. אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶחָד הַדַּיָּנִים שֹׁחַד, הוּא יְטַהֵר אֶת הַשֶׁרֶץ בקיין טְעָמִים, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּוֹחוֹ לְשַׁכְנֵעַ גַּם אֶת הָאֲחֵרִים בְּצִדְקַת דְבָרָיו... זֶהוּ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: אִם תְּקַח שׁחַד – הַשּׁחַד הַזֶּה עָלוּל לְעַוֵּר גַּם אֶת עֵינֵי הַחֲכָמִים הָאֲחֵרִים! (וּמָתוֹק הָאוֹר)

עניין של חינוך

עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךְ... תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמאל (יז, יָא)

יוֹם אֶחָד נְנִכְנְסָה הָרַבָּנִית קַנְיֶבְסְקִי ע"ה לְחַדְרוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים זייע, וְסִפְּרָה שֶׁבַּפֶּתַח עֹוֹמֶדֶת אֵשֶׁת אַבְרֵךְ שֶׁחַיֶבֶת לַעֲבֹר טְפּוּל מְסֶבָּךְ לְהַצְלַת חַיֶיהָ, אַךְ הוֹדִיעָה לָרוֹפְאִים שֶׁהַסְכָּמָתָהּ לַמִּתּוּחַ מֵתְנֵית בְּהוֹרָאֵת רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי . הֵנִיף רַבִּי חַיִּים יָדוֹ בְּבִטּוּל אַחֵר שֶׁשָּׁמַע אֶת הַפְּרָטִים, וְאָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה לַעֲבֹר אֶת הַסִּפּוּל. הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר בעז"ה. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד חָכָכֶם שֶׁתָּמֵהּ: הֲרֵי רוֹפְאִים בַּעֲלֵי סַמְכָא קָבְעוּ שֶׁהַסִּפּוּל הֶכְרֵחִי וְדָחוּף, איךְ אֶפְשָׁר לְהוֹרוֹת לְבַטְלוֹ? אַךְ רַבִּי חַיִּים חָזַר שֵׁנִית עַל דְבָרוֹ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר בעז"ה. הָאִשָּׁה עָזְבָה אֶת הַבַּיִת ות"ח נוֹסֶף שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ שָׁם, שָׁאֵל: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ אֵיךְ הִכְרִיעַ נֶגֶד הָרוֹפְאִים שֶׁיּוֹדְעִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים ? נַעֲנָה רַבִּי חַיִּים וְאָמַר: וַדַּאי שֶׁהָרוֹפְאִים לֹא מְדַבְּרִים סְתָם, וְקָבְעוּ שֶׁיֵּשׁ לַעֲרֹךְ אֶת הַסִּפּוּל בִּדְחִיפוּת, אֲבָל בְּעֶצֶם זֶה שֶׁהָאִשָּׁה הִתְנְתָה אֶת הַסְכָּמָתָהּ בְּהוֹרָאַת רַב, הוֹכִיחָה שֶׁיֵּשׁ לְדִידָהּ סַמְכוּת גְּבוֹתָה יוֹתֵר מִדַּעְתָּם, וְהִפְקִידָה גּוֹרָלָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וּשְׁמוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּכָךְ עָבְרָה מֵהֶעָרוּץ הַטְבְעִי לְעָרוּץ אַחֵר לַחֲלוּטִין וְהַכְּלָלִים שָׁם אֲחֵרִים... (וּמָתוֹק הָאוֹר)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה...

הילולא דצדיקייא חכימא דיהודאין ספורים על מרן כ"ק האדמו"ר מטאהש זצ"ל זיע"א. (מלוקט בשינוי לשון קלים מתוך 'פניני הצדיקים')

פַּעַם נִכְנַס לְרַבֵּנוּ יְהוּדִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּמוֹנְטְרִיאָל, וְאָמַר לוֹ שֶׁבָּא לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וְלַעֲבֹר לְהִתְגּוֹרֵר בָּעֲיָרָה מְרֵחֶקֶת. הָעֲיָרָה הַהִיא הָיְתָה כִּמְעַט רֵיקָה מִכָּל סַמְמָן יְהוּדִי, וְהָרַבִּי שָׁאֲלוּ: "אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיְהוּדִי כָּמוֹךָ יָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁכִּמְעַט אֵין שָׁם אִידִישְׁקַיְט?". אָמַר הַיְהוּדִי שֶׁהַדָּבָר הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵרַע לוֹ ל"ע אָסוֹן גָּדוֹל, וְסִפַּר שֶׁהָיָה לוֹ סְכוּם גָּדוֹל מְאוֹד שֶׁל כֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת דִּירָה בְּמוֹנְטְרֵיאָל, וְכַאֲשֶׁר נָסַע פַּעַם לְאַנְטְוֶרְבֶּן, נִגְנַב מִמֶּנּוּ כָּל הַפְּכוּם, וְעַכְשָׁו שֶׁהִצִיעוּ לוֹ אֵיזֶה מִשְׂרָה בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה, אֵין לוֹ בְּרָרָה וּמֶכְרָח הוּא לַעֲבֹר לְשָׁם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה. אַךְ הָרַבִּי לֹא הִרְפָּה, וְאָמַר לוֹ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא כְּדַאי הַדָּבָר לְהַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ מִכָּל הָאִידִישְׁקַיְט, וּכְדַאי לוֹ לְהִשָּׁאֵר בְּמוֹנְטְרֵיאָל. לְמָחֲרָת, כְּשֶׁהַיְהוּדִי הִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, נִכְנַס יְהוּדִי לֹא מֶכָּר, וְנִגַּשׁ אֵלָיו, וּשְׁאָלוֹ אִם הוּא הָיָה פַּעַם בְּאַנְטְוֶרְבֶּן וְנִגְנַב מִמֶּנּוּ סְכוּם עָצוּם שֶׁל כֶּסֶף, וּמִשֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַיְהוּדִי שֶׁכֵּן, אָמַר לוֹ הַיְהוּדִי בְּשֶׁקֶט שֶׁהוּא נִתְפַּתָּה מִיִּצְרוֹ, וְהוּא גָּנַב מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף, וְעַכְשָׁו הוּא מִתְחָרֵט, וְהֶחְזִיר לוֹ כָּל הַכֶּסֶף, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עוֹד כַּמָּה אַלְפֵי דּוֹלָרִים עַל הָעוֹגֶמֶת נֶפֶשׁ וְתֶכֶף בָּרַח הַגַּנָּב... הַיְהוּדִי לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, הוּא לָקַח אֶת הַמַּעֲטָפָה עִם הַכֶּסֶף, וְרָאָה לְנָכוֹן שֶׁאָכֵן כָּל הַסְכוּם הֶעָצוּם שֶׁנִּגְנַב מִמֶּנּוּ נִמְצָא שָׁם – עִם הַתּוֹסֶפֶת. הַיְהוּדִי רָאָה בָּזאת סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה שֶׁעָלָיו לְהִשָּׁאֵר בְּמוֹנְטְרֵיאָל וְלֹא לַעֲבֹר לַמָּקוֹם הַהוּא, וְשָׂמֵחַ שֶׁגַּם הִרְוִיחַ כַּמָּה אַלְפֵי דּוֹלָרִים מִכָּל הַגְּנֵבָה הַזֹּאת, וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה, הוּא נִשְׁאֵר שָׁם, וְקָנָה דִּירָה חֲדָשָׁה וְהֵקִים בַּיִת יְהוּדִי חֲסִידִי לְתִפְאֶרֶת.

שָׁנִים רַבּוֹת אַחַר מְאֹרָע זֶה, פָּגַשׁ הַיְהוּדִי בְּאוֹתוֹ יגַּנָּבִי שֶׁהֶחְזִיר לִפְנֵי שָׁנִים אֶת כָּל הַכֶּסֶף. הַיְהוּדִי נִגַּשׁ אֵלָיו וְהוֹדָה לוֹ שֶׁבִּזְכוּת מַעֲשֶׂה זֶה נִשְׁאַר בְּמוֹנְטְרִיאָל וְהֵקִים בַּיִת חֲסִידִי לְתִפְאֶרֶת, אָמַר לוֹ יְהַגַּנָּב': "לַהווי יָדוּעַ לְךָ, שֶׁלֹא לִי אַתָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, אֶלָּא לָאַדְמוֹייר מִטָאקֶשׁ". וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהַיְהוּדִי לֹא מֵבִין, גִּלָּה לוֹ אֶת הַסּוֹד, וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא לֹא הָיָה מֵעוֹלָם בְּאַנְטְוֶרְפֶּן, רַק הָאַדְמוֹייר מִטָּארְשׁ בְּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – כְּאִלּוּ הוּא הָיָה הַגַּנָּב – וְלָתֵת לוֹ אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּמוֹנְטְרֵיאל וְלֹא יַעֲבֹר לַמָּקוֹם הַהוּא, וְלָכֵן לוֹ אַתָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וְלֹא לִי... (הַסִּפּוּר מִתּוֹךְ ינֹעַם שִׂיחַ' - שׂיחוֹת הגה"צ רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן פְרִידְמָן שְׁלִיטָ״א אבד"ק טָאנְטוֹב לֶיְקָווּד)

עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךְ... תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךְ יָמִין וּשְׂמאל (יז, יָא)

סְפֶר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק מֶנְדֶלְסוֹן (גאב"ד קוֹמְמִיּוּת): בִּשְׁנַת תשט"ז, קִבֵּל רֹאשׁ עֲיָרַת טְבֶרְיָה לְיָדָיו תָּכְנִיּוֹת לַחֲפֹר בְּבָתֵּי קְבָרוֹת בִּטְבֶרְיָה. בְּקֵשׁ הגרי"ז סוֹלוֹבֶיְצִ'יק זצ"ל מֵאָבִי, הַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין מֶנְדֶלְסוֹן זצ"ל, לְשַׁכְנַעַ אֶת רֹאשׁ הָעִירְיָה שֶׁלֹא לְבַצֵעַ אֶת הַתָּכְנִית. בְּקֵּשׁ רַבִּי בִּנְיָמִין מהגה"צ רַבִּי חַיִּים בָּרִים זצ"ל שֶׁיִתְלוּהָ אֵלָיו. הֵם הִגִּיעוּ לִטְבֶרְיָה וְרַבִּי בִּנְיָמִין יָשַׁב לְהַסְבִּיר לְרֹאשׁ הָעִירְיָה אֶת עִנְיָנֵי "הַשְׁאָרוֹת הַנֶּפֶשׁ" וְהָאִסּוּר שֶׁל חִטוּטֵי שִׁכְבֵי וְכוּ'. שָׁמַע רֹאשׁ הָעִירְיָה אֶת דְּבָרָיו הָרְצִינִיִּים וְהַנִּרְגָּשִׁים וְהֵגִיב: הָרַב מִקּוֹמְמִיּוּת מַסְבִּיר לִי מִדִּבְרֵי חָזֶ"ל, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה פָּסוּק מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאָסוּר... בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה הִנִּיחַ רַבִּי בִּנְיָמִין אֶת עָשָׂר אֶצְבְּעוֹתָיו עַל הַשֶׁלְחָן, וְשָׁאַל אֶת רֹאשׁ הָעִירְיָה: אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִי נִמְצָאוֹת כָּעֵת עַל הַשַּׁלְחָן? הֵשִׁיב רֹאשׁ הָעִירְיָה: כֵּן, אֲנִי מַאֲמִין, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאֶצְבָּעוֹת עַל הַשֶׁלְחָן, אָז אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהֵם עַל הַשָּׁלְחָן. הִגְבִּיה הָרַב מִקּוֹמְמִיּוּת אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: אֲנִי מַאֲמִין בְּכָל מִלָּה הַכְּתוּבָה בְּחָזָ״ל, הַרְבֵּה יּוֹתֵר מִמָּה שֶׁאַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי כָּעֵת עַל הַשֶׁלְחָן! בְּרֶגַע שֶׁשָּׁמַע רֹאשׁ הָעִירְיָה אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ יוֹצְאִים מִפִּיו שֶׁל הָרַב דקוממיות, פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה הוֹצִיא אֶת הַמִּסְמָכִים הַחֲקִיִּים וְקָרַע אוֹתָם אֶחָד אַחֲרֵי הַשָּׁנִי. רַבִּי חַיִּים בָּרִים שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ בַּפְּגִישָׁה, כָּאָמוּר, שָׁאַל אֶת רֹאשׁ הָעִירְיָה: הַאִם הִגַּעְתָּ כְּבָר לְדַרְגָּה כָּזוֹ שֶׁל אֶמוּנָה שֶׁאַתָּה קוֹרֵעַ אֶת הַמִּסְמָכִים? הֵשִׁיב לוֹ ראש הָעִירְיָה: אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לְגַלּוֹת לָכֶם מָה דַּרְגָּתִי בָּאֱמוּנָה, אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהָרַבִּי מִקּוֹמְמִיּוּת מַאֲמִין בְּמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר! וְלִכְבוֹדוֹ קָרַעְתִּי אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים. (הַלְמוּת עֲמֵלִים)