הניצוץ היהודי - שובר גלים

יוקרה, מכונית וסטטוס חברתי - זה נחמד. אבל בסמינר ערכים הוא גילה, שקיימות דרגות עונג רוחניות שכלל לא ידע שהן קיימות

אם נכונה הטענה שיש אנשים שנולדו עם כפית של כסף בפה, ייתכן שמשה שון עונה על ההגדרה. הוא נולד וגדל באור יהודה, למשפחה עם שני אחים ושתי אחיות. הבית היה מסורתי-ישראלי, אבל לא הרבה מעבר לכך. מפעם לפעם הם צעדו ביחד עם אבא לבית הכנסת בשבת, ועשו קידוש בליל שבת. גם על מצוות החגים לא וויתרו. חנוכיה, סופגניות, תפוח בדבש ומצות היו חלק מהתפאורה של בית ילדותו, אבל בשגרת היומיום, צביון הבית היה חילוני לגמרי.

הוא למד בבית הספר הממלכתי 'יובלים' באור יהודה, ומגיל צעיר ניכר שהוא התברך בכריזמה ובכישרון חברתי מפותח. העובדה שליום הולדתו ה-17 אביו קנה לו מכונית ב.מ.וו, מן הסתם לא הזיקה למעמדו החברתי. הוא היה צעיר פופולרי ואהוב, שעמד במוקד העניינים בכל מסיבה. תענוגי העולם הזה משכו אותו, והחיים נראו לו כמו מסיבה אחת ארוכה. חלומו באותם הימים היה "לכבוש את העולם", לארגן מסיבות גדולות עוד יותר, ולחגוג בהם עד כלות.

במהלך שירותו הצבאי כלוחם בחיל השריון הוא נפצע, ובעקבות כך עבר להיות טבח במחנה נחשונים. גם זה לא שיבש את תוכניותיו. החיים נועדו כדי שייהנו מהם - כך האמין - והוא היה נחוש למצות את ההנאה עד תומה. אבל דווקא מעט לפני השחרור מהצבא, אירע הדבר שפער את הסדק הראשון בהשקפת עולמו.

הסדק הראשון

זה קרה כאשר ליווה הביתה חבר דתי עימו היה מיודד. רגע אחרי שעזב את הבית של הידיד, כאשר הדלת כבר נסגרה מאחוריו ובני הבית חשבו שהוא עזב את המקום, קלטו אוזניו שיחה שלא נועדה לו. "למה אתה מתחבר עם בחור כזה?" שמע את אביו של החבר גוער בו. "תראה איך הוא נראה. מה לך ולטיפוס כזה, הוא עלול להשפיע עליך לרעה!"

יותר ממה שנעלב - השתומם. עד אותו הרגע הוא רגיל היה להיות מסמר האירוע בכל מקום. אנשים תמיד הסתובבו סביבו ורצו להיות חברים שלו. אומנם, המראה שלו היה 'חילוני בעליל', ועדיין, סוף כל סוף הוא היה בן טובים שבא ממשפחה אמידה. הוא היה מנומס ואדיב, חביב ובעל חוש הומור, כזה שיודע לומר את המילה הנכונה בכל מצב. כסף לא היה חסר לו, שלא לדבר

על המכונית הנאה בחניון. בקיצור, היו לו את כל המרכיבים הנחוצים כדי לעשות את האדם הצעיר פופולרי בחברה. וכי מה אפשר לבקש יותר מזה?

אבל כעת, לראשונה בחייו, הוא התוודע לרעיון המהפכני, שחיים נעימים ושפע חומרי אינם חזות הכול. יש משהו מעבר לכך, ולא כל דבר אפשר לקנות בכסף.

"באותם הימים לא ממש הצלחתי להבין למה התכוון האבא הזה", הוא מספר. "למה הוא מזלזל בי? אבל אחרי שהתגברתי על העלבון, התחלתי להבין שיש בעולם רובד נוסף מעבר למה שהכרתי עד אז. זה עורר בי סקרנות, וגם סוג של אתגר. אם קיים רובד נוסף של המציאות, אני מוכרח להכיר אותו".

מתחת לגלים

במחשבה לאחור, הוא מייחס את השינוי הזה לשיעורי התורה שלמד. "זה כמו בנייה של שובר גלים", הוא מתאר. "זורקים סלעים ואדמה למים, ובהתחלה לא רואים כלום. אבל מתחת לגלים מתרחש תהליך. הסלעים נערמים זה על זה, וכמעט מבלי שמרגישים בכך, נוצר מחסום שמשנה את זרימת הגלים. באותו אופן, התורה שלמדתי חלחלה בי אט אט, וגרמה לי להבין שלנשמה שלי מגיע יותר".

הוא החליט "לשים ברקס על החיים", כהגדרתו, וללמוד באופן יסודי על הצד הרוחני של העולם. הוא יצר קשר עם פעיל 'ערכים', הרב יוסף כהן, ומצא שהכתובת הטבעית לכך היא בסמינר רווקים של ערכים. "אני אדם שאוהב דברים חתוכים וברורים", הוא מסביר. "רציתי לקבל תשובות ברורות לשאלות כמו: 'בשביל מה השם ברא אותי בעולם הזה? מה הייעוד שלי?'"

ההרצאה הראשונה בסמינר, שנאמרה מפי הרב שלמה שבקס, תפסה את תשומת ליבו. הכותרת שלה הייתה 'גלגול נשמות', והיא הסבירה באופן בהיר מהי הנשמה, למה היא באה לעולם, ומה סוד תיקונה. ההרצאה חוללה בו מפנה עצום. האמונה הפסיקה להיות רגש ערטילאי נחמד, והפכה לעניין קונקרטי, ברור ורציני. מעתה היה מסוגל להקשיב בפתיחות ליתר ההרצאות: מעמד הר סיני, קבלת התורה, מרוץ הלפיד.

מה היא הנאה?

הדברים דיברו אל ליבו. בינו לבין עצמו הודה כי הנאות ריקניות מתגמדות לצד הסיפוק של עשייה משמעותית. ואם כן, הרי שגם דבריו של הרב על הנאות רוחניות גבוהות עוד יותר החלו להישמע לו הגיוניים.

אבל למרות הכול, יש פער גדול בין ידיעה למעשה. הוא ידע שיש רבדים רוחניים שעליו לגלות, אבל מבחינה מעשית, עדיין היה שקוע בשגרה המוכרת לו. עד שיום אחד, לאחר עוד ערב של בילוי ומסיבה, התעוררה בו תחושת סלידה מהריקנות והרדידות שסביבו. "מה לי ולמקום הזה?" מצא את עצמו תוהה. "זה לא אני, זה לא מה שאני באמת רוצה מעצמי. אני יושב פה עם החבר'ה, צוחק ושותה - אבל זה לא זה. הכול חוזר על עצמו. אני לא באמת נהנה מהדברים האלה, רק עושה אותם מתוך הרגל. חייב להיות משהו עמוק יותר בחיים, משהו שמכניס בהם טעם ומשמעות".

מעגל האור

לימים יחזור לסמינר שני, ובפעם הזאת, יחד עם שישה חברים מתחזקים. הם הסכימו לבוא רק אם יצטרף אליהם, והוא נענה ברצון. "סמינר ערכים הוא בעיניי דבר שכל צעיר יהודי חייב אותו לעצמו", הוא אומר.

לא שהסמינר הוא פתרון קסם לעבודה העצמית של האדם; גם אחרי הסמינר הדרך לא הייתה קלה. הוא למד תקופה בישיבה, ברח משם אחרי שהרגיש שהעול כבד עליו, ואז, בעבודה עצמית מאומצת, ובהתייעצות עם רבנים, משך את עצמו בחזרה אל האור. לפני חודשים אחדים הוא זכה להקים בית נאמן בישראל.

היום הוא גר באור יהודה, שוקד על התורה חצי יום בכולל, ובמקביל עוסק לפרנסתו בראיית חשבון. מפעם לפעם הוא מקיים בביתו הרצאות של רבני ערכים, אליהם הוא מזמין את חבריו. "צריך להמשיך ולהרחיב את מעגל האור", הוא אומר. "אחרי שגיליתי שיש רבדים עמוקים יותר של משמעות, אני לא יכול להשאיר את האוצר הזה רק לעצמי".

התכנים מלוקטים ומעובדים מתוך הספר 'זכרונם לברכה' של הרב אהרן פרלוב שליט"א