רשימה לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז
יודעים היינו כולנו, כי רבנו הגדול מחבב הוא את נכדו זה, כי כולנו ידענו אשר אמו הרבנית היתה אשה גדולה בדעת ויראת אלקים, ומסורה לרבנו הגדול כאחד החסידים הגדולים.
ויתרון חשיבות היה לה בקרב החסידים, כי כולנו ידענו אשר חיי רבנו משנת תקנ"ג והלאה הוא תודת מסירת נפשה בפועל עבור רבנו הגדול, וכולנו החסידים החדשים בנינו ובני בנינו נהנים לאור רבנו הגדול בגללה.
* * *
הסכסוכים בהענינים בכלל, ובעניני ארץ הקודש בפרט, וחילופי המכתבים בין רבותינו שבארץ הקודש זצ"ל ורבנו הגדול, והדילטוריא שהכניסו בין אדמו"רי וואהלין זצ"ל ורבנו הגדול, החשיכו אז מאורות ישראל קדישא, ומעשה שטן הצליח, ורבנו הגדול חשב אשר בא עתו, עת שקיעת השמש.
באחד הימים סיפר רבנו הגדול, לבתו הרבנית הצדקנית מצב הענינים, ואשר מרגיש הוא כי עת קשה היא, והקטרוג גדול במאד, ויצטער במאד על מצב החסידים ותורת הבעש"ט.
בת רבנו הגדול הבינה כי המצב הוא איום ונורא, ואשר בתוצאותיו תלויים חייו של רבנו הגדול, וימים אחדים היתה מבולבלה מאת אשר שמעה, ותחליט כי מחוייבת היא לגלות ליחידי סגולה ולהתיישב עמהם, וגמרה בלבה למסור חייה בעד חיי רבנו הגדול.
בת רבנו הרבנית הצדקנית קראה שלשת החסידים הזקנים ר' משה מייזילש, ר' פנחס רייזעס ור' משה ווילנקר, ותדרוש מאתם כי יבטיחו לה לשמוע בכל אשר תצוה עליהם, ואשר ישבעו לה בשבועת אומן בכל חומר שבדיני התורה אשר ישאר הכל בסוד גמור עד אשר אפשר יהיה לגלות.
האריות הללו אם כי היו אבירי הדעת ואדירי הלב, בכל זה התרגשו במאד ויאמרו לה כי צריכים המה להתיישב ביניהם תחילה אם יכולים המה להסכים על התנאים אשר אמרה ומבקשים המה זמן יום אחד.
בימים ההם היה רבנו הגדול סגור בחדרו יותר מכמו הרגיל, וגם החסידים היותר מקורבים לא יכלו לכנוס ב"גן עדן העליון", והשינוי בההנהגה הראה לדעת כי עת צרה היא, עת מצוקה, אבל מה היא הצרה, ובמה איפוא אפשר להועיל או לעשות איש לא ידע.
שלשה הנבחרים יתוועדו פעמים במשך היום, והחליטו כי בלילה זה יתועדו כל הלילה לשקול בדעתם האם יכולים המה למלאות התנאים אשר התנתה בת רבנו הגדול.
הם התוועדו יחדיו, התבוננו בהמצב ויבינו נאמנה כי בת רבנו הגדול יודעת היא יותר מכל הנעשה מאשר יודעים המה, ואשר על כן מוכרחים המה למלאות התנאים, ובהחלט זה באו אל בת רבנו הגדול, בזמן אשר יעדה להם.
בת רבנו הגדול קבלה אותם בסבר פנים יפות וראשית דבריה היו לאמר: כולנו חסידי אבינו רבנו אנחנו, וכולנו חייבים אנחנו למסור נפשנו בפועל ממש עבור אבינו רבנו ועבור תורתו תורת הבעש"ט, ותפסוק מלדבר ותבכה בכי רב.
לשמע הדברים האלה, התרגש החסיד ר' משה מייזילש ויעמוד ממקומו בבהלה, ויאמר, מה אתם בוכים, הגידו לנו מה הדבר הזה, אנכי הראשון ההולך למות, באש או במים עבור רבנו הגדול, עבור תורת הבעש"ט, הגידו לנו מה לעשות, אנכי אלך בשמחה, בשמחה וטוב לבב מרב כל, כאשר ביאר לנו רבנו הגדול.
ראשית דבר אמרה הרבנית הנני דורשת מכם אשר תשבעו לי בשבועה חמורה שאין לה הפרה, אשר תקיימו ככל אשר אומר לכם, והשבועה תהיה רק על דעתי, כי אתם אינכם יודעים מה אגיד לכם, ובכן תשבעו שבועה חמורה על פי התורה שאין לה הפרה כלל גם בדבר שנוגע בנפש אדם.
לשמע הדברים האלה, הנה החסיד ר' משה ווילנקר שהיה נודע לבעל מוח מבהיל ואדיר לב והיה מופלא במתינות, הנה גם הוא התרגש במאד ויאמר כי דבר זה צריכים לעשות בשיקול הדעת ובמתינות גדולה כי ירא הוא להסכים על זה.
ר' משה מייזילש ור' פנחס לא חפצו גם להתיישב בזה ויאמרו הלא כבר החלטנו למלאות כל התנאים ואם כן איפוא מה ענין הישוב בזה, והשנים הכריעו את השלישי ויסכימו וישבעו שבועה חמורה על פי התורה.
עתה הנני עושה אתכם אמרה הרבנית לבית דין ואתם תקבלו עליכם להיעשות בית דין לפסוק הלכה למעשה על פי גזירת חוקי ודיני תורתנו הקדושה.
* * *
