~ 'לקוטי תורה' חודש אלול - הפרשה החסידית ~

אֲנִי לְדוֹדִי [א]

"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו, ג) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אֱלוּל:

וְהָעִנְיָן:

כִּי בֶּאֱלוּל מַתְחִיל בְּחִינַת "אֲנִי לְדוֹדִי", דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא־דִּלְתַתָּא, עַד רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ לְמַטָּה בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ב, ו): "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" – שֶׁמֵּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים הוּא בְּחִינַת "שְׂמֹאלוֹ", בְּחִינַת יִרְאָה, לְפִי שֶׁאָז הוּא זְמַן הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ.

וְלָכֵן קוֹרְאִין לוֹ "הַמֶּלֶךְ" כִּי "מַלְכוּתְךָ – מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים" (תהלים קמה, יג) – פֵּרוּשׁ: שֶׁאֲפִילּוּ בָּעוֹלָמוֹת הַנֶּעְלָמִים תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימַת הַמֶּלֶךְ וּפַחְדּוֹ1.

וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ גַּם לְמַטָּה עַל כְּלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עוֹל מַלְכוּת־שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם, וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם2 כָּל הַשָּׁנָה. כִּי יִרְאַת ה' וְאַהֲבָתוֹ אֵינוֹ עֲשִׂיָּה וְנָטוּעַ בְּלֵב הָאָדָם מִכֹּחַ עַצְמוֹ, כִּי אִם מִכֹּחַ הַהֶאָרָה הַנִּמְשָׁךְ עָלָיו מִלְמַעְלָה בְּעֵת וּזְמַן הַהִתְגַּלּוּת, דְּהַיְנוּ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה – בְּחִינַת יִרְאָה כוּ'3. וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְדוֹדִי לִי".

רַק שֶׁצָּרִיךְ תְּחִלָּה לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה וְיִרְאָה עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא־דִּלְתַתָּא שֶׁהִיא בֶּאֱלוּל.

וְהִנֵּה נוֹדָע, שֶׁבֶּאֱלוּל הוּא זְמַן הִתְגַּלּוּת "י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים".

וּלְהָבִין זֶה, כִּי לָמָּה הֵם יְמוֹת־הַחוֹל וְאֵינָם יוֹם טוֹב כְּמוֹ שַׁבָּתוֹת וְיוֹם־טוֹב, שֶׁבָּהֶם הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת, בְּחִינַת הֶאָרַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ; וּבִפְרָט בְּעֵת וּזְמַן "י"ג מִדּוֹת" שֶׁהֵם הֶאָרַת הָעֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, וְהֵם מִתְגַּלִּים בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים – וּבְוַדַּאי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין יוֹם־הַכִּפּוּרִים וּבֵין אֱלוּל.

אַךְ הִנֵּה יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל:

לְמֶלֶךְ שֶׁקֹּדֶם בּוֹאוֹ לָעִיר יוֹצְאִין אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרָאתוֹ, וּמְקַבְּלִין פָּנָיו בַּשָּׂדֶה. וְאָז רַשָּׁאִין כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, לָצֵאת לְהַקְבִּיל פָּנָיו;

וְהוּא מְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּמַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְכוּלָּם;

וּבְלֶכְתּוֹ הָעִירָה, הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים אַחֲרָיו.

וְאַחַר כָּךְ בְּבוֹאוֹ לְהֵיכַל מַלְכוּתוֹ, אֵין נִכְנָסִים כִּי אִם בִּרְשׁוּת. וְאַף גַּם זֹאת, הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּעָם, וִיחִידֵי סְגֻלָּה.

וְכָךְ הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל:

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל יוֹצְאִין לְהַקְבִּיל אוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ בַּשָּׂדֶה. כִּי הִנֵּה כְּתִיב (במדבר ו, כה): "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ", שֶׁהוּא עִנְיַן הֶאָרַת "י"ג מִדּוֹת", שֶׁיִּהְיֶה "פָּנִים בְּפָנִים", דְּהַיְנוּ שֶׁיָּאִיר גִּלּוּי פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ לִמְקוֹר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ – אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ, לְדָבְקָה בוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, מֵעוּמְקָא דְּלִיבָּא, בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְהֶאָרָה זוֹ, הִיא נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת "אֵל" (שמות לד, ו), שֶׁהוּא רֵאשִׁית כָּל הַי"ג מִדּוֹת, וּמְקוֹרָן וּכְלָלוּתָן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיח, כז): "אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ", שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא עַצְמוֹ מַמָּשׁ.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד, כד): "כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא" – פֵּרוּשׁ:

כְּמוֹ לְמָשָׁל זִיו וְאוֹר הָאֵשׁ הַיּוֹצֵא מִן הָאֵשׁ עַצְמוֹ, שֶׁבִּכְלָלוּתוֹ אֵין בּוֹ שׁוּם הִתְחַלְּקוּת בֵּינוֹ לְזִיו וְאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ; כָּךְ כִּבְיָכוֹל הֶאָרַת פָּנִים הַמֵּאִיר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, הוּא מִבְּחִינַת "אֵל" שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא עַצְמוֹ מַמָּשׁ4.

וְלָכֵן נִקְרָא "יִשְׂרָאֵל" – מִלְּשׁוֹן "שָׂר־אֵל", וְהַיּוֹ