מבט לאירועי השבוע - אבל אשמים אנחנו
בסיעתא דשמיא
ממחבר העלון שיחי'
שבוע אירעו כמה וכמה אסונות קורעי לב, שבהם ילדים ובחורים קיפחו את חייהם. לרובה הכאב, כמעט מדי שנה, בתקופת "בין הזמנים", אנו עדים לתופעה הקשה הזו - תאונות בטיולים, אסונות במקורות מים, בים ובאטרקציות שונות, הגובות חיי אדם.
אין ספק שחובה לשנן ולהקפיד על כללי הזהירות בכל יציאה לטיול או לנופש. אולם כל יהודי יודע שלכל תופעה בעולם יש גם שורש רוחני, ועלינו לשאול את עצמנו מהו השורש הרוחני שעומד מאחורי המציאות הכואבת הזאת.
לעניות דעתי, אחת הסיבות האפשריות היא האווירה שנוצרת מיד עם סיומם של תשעת הימים ותשעה באב. במקום שהיציאה מתקופת האבלות תיעשה מתוך מעבר מדוד ומחושב, לעיתים נוצרת תחושה של "חזרה לחגיגות" - כאילו אפשר להשתחרר מכל מסגרת ולהתמסר לבילויים, לטיולים ולאירועים ללא גבול. חלילה אין הכוונה לעבירות, אך נוצרת אווירה של התרופפות, של מרדף אחר בילויים, כאשר בפועל בית המקדש עדיין חרב. נכון, לאחר תשעה באב איננו ממשיכים באותם דיני אבלות, אך גם איננו יכולים להתנהג כאילו כבר זכינו לגאולה השלמה. גם כאשר ייבנה בית המקדש במהרה בימינו, השמחה שתהיה אז תהיה שמחה של קדושה, של רוממות ושל דבקות בה', ולא שמחה חסרת גבולות.
לצערנו, גם כלי התקשורת - הכתובים והמשודרים תורמים לא פעם ליצירת האווירה הזו, כשהם מציפים ללא הרף פרסומים על אטרקציות, מופעים, אירועים וטיולים, עד שאנשים אינם יודעים למה לרוץ קודם. מעבר לכך, בין הזמנים עלול להביא גם לרפיון בלימוד התורה, דווקא בתקופה שבה עלינו להתחזק ולהתכונן לקראת חודש אלול והימים הנוראים. זהו הזמן שבו מתחילים לברך איש את רעהו בכתיבה וחתימה טובה, וראוי שניכנס לימים הללו מתוך התחזקות רוחנית.
לעניות דעתי, אחד הפתרונות הראויים הוא לאמץ מודל שכבר מתקיים בקהילות רבות בחו"ל: כל ישיבה או חסידות מארגנת מחנה מסודר, שבו משלבים לימוד תורה, תפילה, פעילות חינוכית, טיולים ונופש - הכול במסגרת מסודרת, תחת אחריות ופיקוח. כך זוכים גם ליהנות מנפלאות הבריאה, גם לשמור על הבטיחות, וגם לחזק את יראת השמים והקשר לתורה.
כשם שבזמן הלימודים בישיבה דואגים שכל בחור יגיע לסדרים וימלא את סדר יומו, כך ראוי לדאוג גם בתקופת בין הזמנים למסגרת מתאימה שתעניק הכוונה, אחריות ותוכן, ולא להפקיר את הבחורים לעשות ככל העולה על רוחם.
יהי רצון שלא נשמע עוד על אסונות מעין אלו, שנזכה לשמור על חיי ילדינו ובחורינו בגשמיות וברוחניות, ושנזכה במהרה לשמחה האמיתית והשלמה - שמחת הגאולה השלמה בבניין בית המקדש, במהרה בימינו, אמן.
תפילין בקבר רבי מאיר בעל הנס
השבוע זכיתי להשתטח על ציונו של רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ובסייעתא דשמיא זכיתי גם לזכות יהודים בהנחת תפילין במקום הקדוש. כידוע, רבי מאיר מלמד אותנו יסוד עצום באהבת ישראל: "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים". גם כאשר יהודי עדיין אינו הולך בדרך התורה והמצוות בשלמות, הוא לעולם נשאר בנו של הקדוש ברוך הוא. פעמיים באותו הפסוק. צריך להבין איפוא את הסיבה לכך. כמה מרגש אפוא לזכות יהודים בהנחת תפילין דווקא בציונו של רבי מאיר, וכמה נחת רוח יש בכך לנשמת הצדיק - לראות את בניו של הקב"ה מתחברים לאביהם שבשמים.
לקראת חודש אלול הבא עלינו לטובה, עלינו לזכור ש"כל ישראל ערבים זה בזה". האחריות שלנו אינה רק להתחזק בעצמנו, אלא גם לזכות יהודי נוסף: בתפילין, בשמירת שבת, בכשרות, בלימוד תורה ובכל מצווה. לפעמים מצווה אחת שאנחנו זוכים בה יהודי יכולה להצית מחדש את הנקודה היהודית שבלבו ולהוביל לעוד מצוות רבות.
יהי רצון שבזכות אהבת ישראל וזיכוי הרבים נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, ולגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו, אמן.
71672-221138
שאלות על הפרשה ותשובות קצרות בצידן:
מה הקשר בין תחילת הפרשה לסופה?
תשובה: הפסוק הפותח את פרשתנו הינו: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך"... והפסוק שמסיים את הפרשה הינו: "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'". ניתן לקרוא את שני פסוקים אלה מהסוף להתחלה באופן הבא: "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'" על ידי ש"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"...
בעל הטורים מביא שהמילה "שפטים" היא בגימטריא - מכשף. צריך להבין איפוא מה הקשר בין שופט למכשף (עיין בתירוצו של בעל הטורים).
תשובה: ידוע שעל ידי כוח הכישוף ניתן לפעול פעולות על טבעיות בדרך שלילית שבין השאר מגלות את הנסתר. כך גם השופט שדן דין אמת, מצליח להעלים בדרך חיובית את השקר המכסה על האמת ולהוציא לאור את הצדק.
מה הקשר בין סוף חלקה הראשון של הפרשה לתחילת חלקה השני.
תשובה: הפסוק שמסיים את החלק הראשון (פסוק יג פרק יז) מסתיים במילים: "ולא יזידון עוד". והפסוק שפותח את החלק השני של הפרשה (פסוק יד פרק יז) פותח במילים "כי תבוא". בעל הטורים כותב שהגימטריא של "כי תבוא" זה "בימי שמואל". ומכאן שבזכות שמואל הנביא אשר שקול כמשה ואהרן עם ישראל הגיעו לדרגה של "לא יזידון עוד".
המילה "תשים" המתייחסת למלך יהודי מופיעה פעמיים באותו הפסוק ("שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך") ואילו בנוגע למלך גוי מופיעה באותו הפסוק המילה "לתת, ("לא לתת עליך איש נכרי") ולא "תשים".
תשובה: הגימטריא של המילה "תשים" היא כגימטריא של המשפט: "בן ישי משיחך" ומכאן שרק בנוגע למלך יהודי שממנו יצא "בן ישי משיחך" יכולה להופיע מילה זו.
לימים נודע בעיר צפת על שאיש אלוקים הוא, בעל ה'מקדש מלך', וכבד כיבדוהו כערכו. את המעשה כולו כתב ה'מקדש מלך' עצמו בהקדמתו לחיבורו על מסכת שבת. והוא אף מציין שם שחלק מהחידושים הללו באו במדעיו בעת לומדו מסכת שבת באותו חיזיון נפלא בארמון של גן עדן.
הודעה משמחת: העלון מופיע בחוברת "טועמיה" המופץ חינם במיילים. ניתן להצטרף במייל [email protected]
לעילוי נשמת מורי הדיין הגאון האדיר רבי זלמן נחמיה בן רבי אברהם גולדברג זצ"ל. נסתלק לגנזי מרומים בל' אב – א' של ראש חודש אלול התש"פ ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת דודתי עפרה רכלין בת ישראל ז"ל נפטרה ל' סיון ה'תשע"ט ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת אבי ר' ישראל יוסף משה בן ר' אהרן מנדל ז"ל לעילוי נשמת רבי יעקב טובול בין עישה ז"ל ואשתו מרת פריחה בת מסעודה ז"ל
