שואל ומשיב בהלכה- סליחות - חלק ב'

על מה צריך להקפיד כשאומרים סליחות? האם מותר לאכול לפני עלות השחר ולפני אמירת סליחות?

להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':

אדם שקם באשמורת הבוקר לפני עלות השחר לאמירת סליחות, ורוצה לטעום מיני מזונות קודם אמירת הסליחות – מעיקר הדין מותר. המחמיר שלא לטעום דבר מאכל, אפילו לפני עלות השחר, כדי לחוש לדברי הזוהר הקדוש – תבוא עליו ברכה.

לאחר עלות השחר אסור לאכול או לטעום דבר מאכל, משום שאסור לאכול לפני תפילת שחרית. אבל לשתות תה או קפה, אפילו עם סוכר– מותר אפילו לאחר עמוד השחר. מותר לשתות קפה עם מעט חלב ובלבד שיאמר קודם את ברכות השחר.

אדם שאינו טועם דבר וקם לאמירת סליחות, לדעת מרן עליו לברך את ברכות התורה קודם לכן. לדעת הרמ"א, מן הדין מותר לקרוא פסוקי תחנונים בלי ברכות התורה. מכל מקום, המנהג הוא להקדים את ברכות התורה לפני אמירת הסליחות.

לשיטת הספרדים, דעת מרן השולחן ערוך שצריך לברך את ברכות התורה לפני אמירת הסליחות, בגלל הפסוקים הנאמרים בהן. לשיטת האשכנזים, סומכים על שיטת המהרי"ל, שאין צורך לברך את ברכות התורה לפני פסוקים הנאמרים בדרך של ריצוי ותחנונים, ולא בדרך של לימוד.

סליחות הכתובות בארמית, כגון: "רחמנא", "דעני לעניי ענינן", "מחי ומסי" וכיו"ב לא יאמר אותן היחיד, מכיוון שמלאכי השרת אינם מכירים לשון ארמית. כשיש עשרה מישראל, הציבור אינו זקוק לעזרת מלאכי השרת, כי השכינה שורה עמהם.

יחיד אינו רשאי לומר את שלוש-עשרה מידות שבפסוק: "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו" (שמות ל"ד, ו') בדרך תפילה ובקשת רחמים, אבל רשאי לאומרן בטעמי המקרא, כדרך קריאת פסוקים בלבד.

אין לכפול את הפסוק 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שאומרים בסליחות. הש"צ אומר את הפסוק פעם אחת והציבור עונים פעם אחת בלבד.

אמירת הסליחות צריכה להיות בכוונה, בנחת, במתינות ובהכנעה יתירה, ובפרט כשאומרים את י"ג מידות. צריך להבין את פירוש המילים שמוציא מפיו ולומר אותן בלב נשבר ונדכה. האומרים: "עננו אבינו עננו" ו"עשה למען שמך במהירות ובחופזה" – לא יפה עושים, מפני שצריך לאומרן במתינות.

בשעת אמירת הווידוי והסליחות, החי ייתן אל ליבו לפשפש ולהרהר במעשיו ולחזור בתשובה שלמה. ישתדל להוסיף במצוות ובמעשים טובים לפני יום הדין, יום שבו נשקלים זכויותיו ועוונותיו של כל אדם.

חסידים ואנשי מעשה בודקים את התפילין שלהם בחודש אלול. הכותב מכתב לחברו בחודש אלול, נוהג לכתוב בתחילתו: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵּחָתֵמוּ".

גָּלוּת מְכַפֶּרֶת

הצדיק רבי חיים איצקוביץ' (רבי חיים מוולוז'ין. מחשובי תלמידי הגאון מווילנה) קיבל על עצמו גלות. כאשר זוגתו שמעה על כך, היא ביקשה להצטרף אליו. ר' חיים הפציר בה להישאר בבית, מחשש שלא תעמוד בכך. כאשר התעקשה, הסכים לקחת אותה עימו, בתנאי שלעולם לא תספר מיהו. למרות ששמו התפרסם, עדיין לא הכירו את מראהו, כך קיווה שיוכל להסתיר את זהותו. באחד הימים השתתפו ר' חיים וזוגתו בסעודת מצווה של חתן וכלה. במהלך האירוע נעלם חפץ יקר ערך. החשד נפל על ר' חיים, שהיה זר במקום. הציבור העמיד אותו במרכז והם היכו אותו. אשתו, ראתה זאת מעזרת הנשים זעקה מרה: "הרפו ממנו!"

כששמע רבי חיים את זעקתה, קרא לעברה: "אל תעזי לגלות!", כשהוא מתכוון שלא תגלה את שמו וזהותו. אולם הציבור הבין שהוא אוסר על אשתו לגלות את מקום החפץ המוסתר ולכן היו אנשים שהגבירו והעצימו את מכותיהם. רבי חיים קיבל את הייסורים באהבה, אך אשתו לא יכלה לעמוד בכך, ולבסוף קראה: "הרפו מרבי חיים מוולוז'ין!". באותו רגע הבינו המכים את חומרת מעשיהם, וכי האדם שהיכו הוא הגאון הצדיק רבי חיים מוולוז'ין. הם נפלו לרגליו והתחננו שימחל להם. רבינו הורה לאשתו לחזור לביתה, מאחר שלא עמדה בתנאי שסיכם עמה. (מעובד מתוך הספר 'תוכו רצוף אהבה').

רְפוּאָה טִבְעִית- הַקָּשֶׁר בֵּין מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים וּכְאֵב - חֵלֶק א'

האם הכאב שאתם חווים יושב בכלל על מערכת העצבים? רבים חווים כאבים כרוניים – גב, צוואר, כתפיים, ראש, מפרקים, פיברומיאלגיה שרירים – מבלי שנמצא גורם רפואי ברור.

איך ייתכן שכואב, אם כל הבדיקות תקינות ★ ? מערכת העצבים משפיעה ישירות על תחושת הכאב בגוף. כשהיא נכנסת למצב של דריכות – בעקבות מתח נפשי, חרדה, עייפות מתמשכת, טראומה או תזונה לא מאוזנת – היא משדרת לגוף אותות של סכנה. השרירים מתכווצים, הנשימה מתקצרת, הדופק מואץ והכאב מתפשט.

אלעיתים מדובר בכאב פתולוגי –שנובע מדלקת או פציעה. אך ברבים מהמקרים, הכאב הוא עיצבי, מצב שבו הגוף מגיב בעוצמה לגירוי קטן, עקב רגישות יתר של מערכת העצבים. (גב' אליס אוליאל, נטרופתית ורפלקסולוגית)