שופטים - דבר העורך

טועמיה | August 14, 2026

דבר העורך

פּוֹתַחַת הַפָּרָשָׁה (ט״ז, י״ח): "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ". מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לֵךְ אֶל הַנְּמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שׁטֶר וּמֹשֶׁל, תָּכִין בַּקַיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה עַל מְנַת בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ', מָה רָאָה שְׁלֹמֹה לְלַמֵד לֵעָצֵל מֵהַנְמָלָה? מִשּׁוּם שֶׁכָּל חַיּוּתָהּ שֶׁל הַנְּמָלָה אֵינָהּ אֶלָא שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים, וְכָל מַאֲכָלָהּ אֵינָהּ אֶלָא חִטָּה וּמֶחֱצָה, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְכַנֶסֶת בַּקַיִץ כָּל מָה שֶׁמּוֹצָאָהּ - חִטִין וּשְׂעוֹרִין וַעֲדָשִׁים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: וּמַעֲשֶׂה הָיָה וּמָצְאוּ בַּבּוֹר שֶׁלָּהּ 300 כּוּר (בַּמִּדְרָשׁ הַמְּבֹאָר כָּתַב: הַשִׁעוּר 72.54 בְּעֵרֶךְ - 72,540 לִיטֶר בְּנֶפַח. וּבְמִשְׁקָל שֶׁל גַּרְעִינִים - 51,000 ק"ג. וְהֵם מֶטְרִים מְעֲקָבִים). וְלָמָּה הִיא עוֹשָׂה כֵּן ? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: אוֹמֶרֶת הַנְּמָלָה, שֶׁמָּא יִגְזֹר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיִּים - וְיִהְיֶה לִי מוּכָן לְאָכְלוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה לֵךְ אֶל הַנְּמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם', אַף אַתֶּם הִתְקִינוּ לָכֶם מִצְווֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. מַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ: מַהוּ רְאֵה דְּרָכֶיהָ וְחָכָם' - רְאֵה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, שֶׁבּוֹרַחַת מֵהַגֶּזֶל. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בִּנְמָלָה אַחַת שֶׁהִפִּילָה חִטָּה אַחַת, וְהָיוּ כֻּלָּן בָּאוֹת וּמְרִיחוֹת בָּהּ וְלֹא הָיְתָה אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ. בָּאָה אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה שֶׁלָּהּ וְנָטְלָה אוֹתָהּ. רָאָה חָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, וְכָל הַשֶׁבַח שֶׁיֵּשׁ בָּהּ - לֹא לָמְדָה מִבְּרִיָּה, וְלֹא שׁוֹפֵט וְלֹא שׁוֹסֵר יֵשׁ לָהּ. אַתֶּם שֶׁמִּנִּיתִי לָכֶם שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים - עַל אַחַת כַּמָּה שֶׁתִּשְׁמְעוּ לָהֶם. אֵיזוֹ זְהִירוּת עֲצוּמָה נִזְהָרוֹת הַנְּמָלִים מִגֶּזֶל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר נְמָלָה הִפִּילָה חִטָּה בְּכַוּנָה תְּחִלָּה שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר מַעֲשֶׂה בִּנְמָלָה שֶׁנָּפְלָה לָהּ חִטָּה', אֶלָּא שֶׁהִפִּילָה') בְּמָקוֹם שֶׁכָּל הַנְּמָלִים עוֹבְרוֹת, לֹא חָשְׁשָׁה כְּלָל שֶׁמָּא יִקְחוּ לָהּ אֶת הַחִטָּה, כִּי אִסּוּר גֶזֶל הוּא טֶבַע מֶטְבַּע אֵצֶל הַנְּנְמָלִים. וְאָמְרוּ בַּגְמָרָא (עֲרוּבִין ק:): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵא לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה, הָיִינוּ לְמֵדִים גֶזֶל מִנְמָלָה. וּפֶרֶשׁ רָשִׁ"י : שֶׁאֵין אַחַת גּוֹזֶלֶת מַאֲכַל חֲבָבֶרְתָּהּ. וּבְעָרוּךְ' (עֵרֶךְ צֶנַע) כָּתַב: אֵין הַנְּמָלָה נִכְנֶסֶת לְחֹר שֶׁלֹא שֶׁלָּהּ לִגְזֹל. אוֹמֵר הַ'נַחֲלַת יַעֲקֹב' (לִינְתִיבוֹת הַמִּשְׁפָּט'): יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפָּאֲרִים בְּעַצְמָם כִּי אֲנָשִׁים יְשָׁרִים הֵם, כִּי מֵעוֹלָם לֹא גָּזְלוּ מֵאָדָם וְלֹא עָשׂוּ עַוְלָה לְשׁוּם בְּרִיָּה. דָּבָר זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְשֶׁבַח אִם לֹא נוֹבֵעַ מִצְוּוּיֵי הַתּוֹרָה הַקְדוֹשָׁה. שֶׁהֲרֵי גַּם הַנְּמָלִים נִזְהָרוֹת מֵאִסּוּר גֶזֶל וְאֵין לוֹקְחוֹת אַחַת מֵהַשְׁנִיָּה מְאוּמָה, וְאֵינָן רְאוּיוֹת לְשֶׁבַח וּתְהִלָּה עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינָן עוֹשׂוֹת זֹאת עַל פִּי צִוּוּיִים וַעֲרָכִים, אֶלָא מַטְבֵּעַ שֶׁהֵטְבַּע בָּהֶן. וּכְשֶׁלֹא הוֹלְכִים עַל פִּי צִוּוּיִים וַעֲרָכִים יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁרְחוֹקִים מֵהַגֶּזֶל, אַךְ לְמַעֲשֶׂה כָּל הַמַּעֲשִׂים הֵם בַּגֶזֶל גָּמוּר. שֶׁמֵהֵיכָן לִנְמֵלִים הַיְבוּל הָרַב שֶׁאוֹסְפוֹת, וְכִי מֵהַהֶפְקֵר? הֲלֹא נִכְנָסוֹת לַבָּתִּים וְלַשָׂדוֹת וְגוֹזְלוֹת מִכָּל הַבָּא לְפִיהֶן לְלֹא הַקְפָּדָה!! כֵּן הוּא הָאָדָם, אִם עוֹשָׂשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים מִטְבְּעוֹ הַטּוֹב וְלֹא עַל פִּי צִוּוּי הַתּוֹרָה, יָכוֹל לְהַלֵּל עַצְמוֹ שֶׁצַדִּיק גָּדוֹל הוּא, וְרָחוֹק מִגֶּזֶל, אַךְ כָּל מָמוֹנוֹ - גֶזֶל! וְזֶה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה 'שֹׁפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ' - תַּעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיךָ עַל פִּי הַתּוֹרָה. הַתּוֹרָה מְצַוָּה עָלֵינוּ לְהַצִיב "שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים" - מַעֲרֶכֶת חִיצוֹנִית שֶׁל חֹק, אֲכִיפָה וּבִקְרֶת. לְעֲמַת זאת, הַנְּמָלָה פּוֹעֶלֶת בְּשִׂיא הַחֲרוּצִיּוֹת וְהַיְעִילוּת בְּלִי שׁוּם שׁוֹטֵר אוֹ מוֹשֶׁל שֶׁיַּעֲמֹד לָהּ עַל הָרֹאשׁ'. בְּרָם אוֹמֵר הַפָּסוּק "תִּתֵּן לְךָ" קֹדֶם כֹּל בְּתוֹךְ עַצְמְךָ, חָזָ"ל וְהַסְפָרִים הַקְדוֹשִׁים מַדְגִישִׁים שֶׁהַצְוּוּי הוּא לָתֵת שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים רֵאשִׁית "לְךָ".

המשך דבר העורך

"בְּכָל שְׁעָרַיִךְ", לָאָדָם יֵשׁ עֵינַיִם, אָזְנַיִם, נְחִירַיִם וּפֶה, אֵלּוּ הֵם הַחַיְשָׁנִים שֶׁל הָאָדָם - הַפַּנְסוּרִים שֶׁבָּהֶם הָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵשׁ עַל מְנַת לְתַכֵּן אֶת שְׁעָרָיו קֹדֶם שֶׁהוּא שׁוֹפֵט אֲחֵרִים עַל זֶה נֶאֱמַר "קְשׁט עַצְמְךָ וְאַחֲרֵי זֶה קְשׁוֹט אֲחֵרִים"... רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא רָצָה לִבְדֹק הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין לָהֶן קָצִין וְשׁוֹטֵר. מֶה עָשָׂה ? הָלַךְ בְּיוֹם קַיִץ חַם וּפָרַשׂ טַלִית מֵעַל קֵן נְמָלִים, כָּךְ שֶׁנּוֹצַר צֵל עַל פֶּתַח הַקֵן. יָצְאָה נְמָלָה אַחַת, רָאֲתָה אֶת הַצֵל, וְחָזְרָה פְּנִימָה לַקֵן כְּדֵי לְדַוּחַ" לְחַבְרוֹתֶיהָ שֶׁהִגִּיעַ הַחֹרֶף אוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְאֶפְשָׁר לָצֵאת לַעֲבֹד בְּלִי לִסְבֹּל מֵהַחֹם. מִיָּד יָצְאוּ כָּל הַנְּמָלוֹת בְּעִקְבוֹתֶיהָ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הֵסִיר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הַטָּלִית. הַשֶׁמֶשׁ הִכְּתָה בָּהֶן בְּחָזְקָה. הֵן הֵבִינוּ שֶׁהַנְמָלָה הָרִאשׁוֹנָה הִטְעֲתָה אוֹתָן. רָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁכֵּלֶן נָפְלוּ עַל אוֹתָהּ נְמָלָה וְהֶעֱנִישׁוּ אוֹתָהּ. הוּא אָמַר: מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ אוֹ בֵּית דִין שֶׁיְנַהֵל דִיּוּן מְסֶדָּר, הֵן פּוֹעֲלוֹת לְפִי אִינְסְטִינְקְט פְּנִימִי קְבוּצָתִי שֶׁל שְׁמִירָה עַל הָאֱמֶת וְהַסֵּדֶר. וְעוֹד לִמּוּד גָּדוֹל אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהַנְּמָלָה, מְסֶפָּר עַל הַחֵפֶץ חַיִּים' שֶׁרָאָה פַּעַם נְמָלָה שֶׁסּוֹחֶבֶת גַּרְגֵר חִטָּה הַגָּדוֹל מִמֶּנָּה בְּהַרְבֵּה. הַגַּרְבֵּר נָפַל לָהּ שׁוּב וָשׁוּב, וְהִיא חָזְרָה, הֵרִימָה אוֹתוֹ וְהִמְשִׁיכָה לְנַסּוֹת לְטַנֵּס עַל הַקִיר. הַדָּבָר חָזַר עַל עַצְמוֹ עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא הִצְלִיחָה לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לַקֵן. פָּנָה הַחֵפֶץ חַיִּים' לְתַלְמִידָיו וְאָמַר: "רְאוּ מָה זוֹ נְמָלָה! הִיא לֹא מִתְיָאֶשֶׁת. הִיא לֹא אוֹמֶרֶת נִסִּיתִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְזֶה לֹא הָלַךְ'. הִיא יוֹדַעַת שֶׁזֶּה הַלֶּחֶם שֶׁלָּהּ, וְזוֹ הַמְּשִׂימָה שֶׁלָּהּ, וְהִיא תְּנַשֶׁה שׁוּב וָשׁוּב עַד שֶׁתַּצְלִיחַ. זוֹ הַדַּרְגָּה שֶׁל שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֵּן לְךָ' - לְהַצִיב לְעַצְמֵנוּ מַטָּרָה, וְלֹא לָתֵת לַיֵּצֶר הָרַע אוֹ לָעֲיִפוּת לְהַפִּיל אוֹתָנוּ".

שפְטִים - תוכן ענייני הפרשה

  1. מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, וּמִצְווֹת הַדַּיָּנִים.
  2. אִסּוּר נְטִיעַת אִילָנוֹת לְיַד הַמִּזְבֵּחַ, וְאִסּוּר בְּנִיַּת מַצֵבָה.
  3. אָסוּר הַקְרָבַת בַּעַל מוּם עוֹבֵר לַמִּזְבֵּחַ.
  4. מִצְוַת סְקִילָה לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
  5. מִצְוַת שְׁאֵלַת הַפַּנְהֶדְרִין כְּשֶׁיֵּשׁ סָפֵק בַּהֲלָכָה, וַהֲרִיגַת דַיָן הַמַּמְרָה פִּיהֶם (שֶׁיּוֹדֵעַ דַּעַת הָרֹב, וְאוֹמֵר לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת).
  6. מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל, וּמִצְווֹת הַמֶּלֶךְ (וְאִסּוּר גַּאֲוָה).
  7. אִסּוּר לְשֵׁבֶט לֵוִי לְטּל חֵלֶק בְּבִזֶה מִמִּלְחָמוֹת, וְנַחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - ה' הוּא נַחֲלָתָם.
  8. מַתְּנוֹת כְּהֵנָּה - זְרוֹעַ לְחַיִּים קַבָה, תְּרוּמָה, וְרֵאשִׁית הַגַּז.
  9. מִצְוַת סֵדֶר מִשְׁמְרוֹת עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ (וּבָרֶגֶל כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת מְשַׁמְשׁוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ).
  10. אָסוּר לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבַת הַגּוֹיִם: קְסָמִים, הַשְׁבָּעוֹת וְכוּ', וְלִדְרֹשׁ אֶל הַמֶּת, וְלִפְנוֹת לִמְגַלֵי עֲתִידוֹת וּכְנֶגֶד כָּל אֵלֶּה בָּאָה הַמִּצְוָה: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ'.
  11. מִצְוָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל נְבִיא ה', דִינֵי נְבִיא הַשֶׁקֶר, וְעָנְשׁוֹ.
  12. עָרֵי מִקְלָט לְרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג, וַהֲרִיגַת רוֹצֵחַ בְּמֵזִיד בְּבֵית דִין.
  13. אִסּוּר הַשָּׂגַת גְבוּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (נוֹסֶף עַל אִסּוּר גֶזֶל).
  14. מִצְוַת עֲדוּת, עֵדִים זוֹמְמִים וְעָנְשָׁם.
  15. מִצְוָה שֶׁלֹא לִירֵא מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה, אֶלָּא לִבְסֹחַ בקב"ה.
  16. מִצְוָה עַל הַכֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁיְדַבֵּר אֶל הַנִּלְחָמִים לִפְנֵי צֵאתָם לַמִּלְחָמָה, וְסֵדֶר הַיְצִיאָה לַמִּלְחָמָה.
  17. דִינֵי מִלְחֶמֶת מִצְוָה וּרְשׁוּת, שְׁאֵלַת שָׁלוֹם בְּעֵת מִלְחָמָה, הַחֲרָמַת ז' אֻמּוֹת, וְאִסּוּר הֶפְקֵד וְהַשְׁחָתַת עֵץ.
  18. מִצְוַת עֶגְלָה עֲרוּפָה (וְהַמִּצְוָה לְלַוּוֹת אוֹרֵחַ).

״רַק לֹא יַרְבֶּה לֹא סוּסִים..." (י"ז, ט"ז-י"ז) – שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ חִבֵּר קי"ז פְּסוּקִים בְּשִׁיר הַשִׁירִים, כְּנֶגֶד קי"ז מַלְקיּוֹת שֶׁהִתְחַיֵּב

בַּמִּשְׁנָה (יָדַיִם פ"ג מ"ה) מוּבָא: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לֹא נֶחֱלֵק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִׁירִים שֶׁלֹא תְטַמֵא הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל כְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים'. הַמַּעֲשֵׂה רוֹקֵחַ' (סֵפֶר זִכְרוֹנוֹ, בַּמִּדְבָּר) לָמָּה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיר הַשִׁירִים קי"ז (117) פְּסוּקִים? שֶׁמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ הַזַיִת (שִׁיר הַשִׁירִים רַבָּה פ"א י'): כָּל מַעֲשֶׂה שְׁלֹמֹה מְשֶׁלָּשִׁין, ג' מַעֲלוֹת עָלָה שְׁלֹמֹה, ג' יְרִידוֹת יָרַד שְׁלֹמֹה, ג' עוֹלָמוֹת רָאָה שְׁלֹמֹה, ג' עֲבֵרוֹת עָבַר - 'הִרְבָּה לוֹ סוּסִים', 'הִרְבָּה לוֹ נָשִׁים', 'הִרְבָּה לוֹ כֶּסֶף', וְעַל כָּל לָאוּ נִתְחַיֵּב ל"ט מַלְקוּת, ג' פְּעָמִים ל"ט = קי"ז, נִמְצָא חַיָּב קי"ז מַלְקוּת, וְעַל יְדֵי קי"ז פְּסוּקֵי שִׁיר הַשִׁירִים נִמְחַל לוֹ. [אוֹצָר פְּלָאוֹת הַתּוֹרָה]

בַּחֲשִׁיבוּת אֲמִירַת שִׁיר הַשִׁירִים' בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת

כָּתַב רַבִּי חַיִּים פָאלָאגִ'י זצ"ל (סִימָן כ"ח, ב'): יִזְהָר לוֹמַר (בְּעֶרֶב שַׁבָּת) שִׁיר הַשִׁירִים, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר שִׁיר הַשִׁירִים בְּכַוּנָה, נְצוֹל קַרְנָא מִדִינָהּ שֶׁל גֵיהִנָּם. כִּי שְׁלֹמֹה תִּקֵן קי"ז פְּסוּקִים נֶגֶד קי"ז שָׁעוֹת שֶׁנִּדּוֹנִין בְּכָל שָׁבוּעַ בַּבֵּיהִנָּם, וּלְכָךְ תִּקְנוּ לוֹמַר בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת שִׁיר הַשִׁירִים'. מַעֲשֶׂה נִפְלָא הֵבִיא בַּסֵּפֶר אַהֲבַת חַיִּים' (פָּרָשַׁת וָאֵרָא עַמּוּד מ"ח, ד"ה מָצָאתִי): 'מָצָאתִי בִּכְתִיבַת יַד תֵּימָנִים, מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי אֶחָד בַּעַל מְלָאכָה פָּשׁוּט אֲשֶׁר לֹא זָכָה לִלְמֹד הַרְבֵּה, אַךְ נָהַג בְּכָל יוֹם שִׁשִׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם לִטְבֹל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה, וְהָיָה לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְיָשַׁב בְּקֶרֶן זָוִית בְּבֵיתוֹ וְאוֹמֵר שִׁיר הַשִׁירִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְנִגּוּן עָרֵב, וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׁיר הַשִׁירִים כִּשְׁתִּי שֶׁעוֹת. אַחַר מוֹתוֹ, בֵּית דִין הָעֶלְיוֹן דָּנוּ אוֹתוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו לָרֶדֶת לְגֵיהִוּם, מָסְרוּ אוֹתוֹ בְּיַד הַשַׁמָּשׁ לְהוֹבִיל אוֹתוֹ בְּיַד מְמֶנָּה הַגִּיהִנֵּם. כְּשֶׁנִּמְסַר בִּידֵי הַמְּמֶנָּה, פִּתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל רַעַשׁ מְזַמְרִים שִׁיר הַשִׁירִים בְּנִגּוּן נִפְלָא, הַמַּנְגִינָה הָיְתָה עֲרֵבָה וּמוֹשֶׁכֶת עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּקָה כָּל תְּנוּעַת הַגַּלְגַּלִּים, בִּכְלָלָם גַּם אֵשׁ הַגְהִינָם. הַמְּמֶנֶה, שֶׁגַּם הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַקּוֹל, עָמַד עַד שֶׁיִפָּסֵק הַקּוֹל שֶׁל שִׁיר הַשִׁירִים, וְהִנֵּה מֵרֶגַע לְרֶגַע הַקּוֹל וְהַמַּנְגִינָה הוֹלֵךְ וְחָזָק. בִּרְאוֹת הַמְּמֶנֶה עַל גֵיהִנָּם שֶׁגַּם הָאֵשׁ בַּגִּיהִנּם נִפְסַק, כָּעַס מְאוֹד וְקָרָא לַשַׁמָּשׁ שֶׁיִּקַּח אֶת הָאִישׁ חֲזָרָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאִישׁ עוֹמֵד שָׁם - שִׁיר הַשִׁירִים וּמַנְגִינָתוֹ אֵינוֹ פּוֹסֵק, וְכָל זְמַן שֶׁשִׁיר הַשִׁירִים נִמְשָׁךְ - כָּל גַּלְגַּלֵי גִיהְוֹם עוֹמְדִים. הַשַׁמָּשׁ הֶחֱזִיר אֶת הָאִישׁ לְבֵית דִין הָעֶלְיוֹן, וְגַם בֵּית דִין שֶׁל מַעְלָה פָּסְקוּ כְּמוֹ הַמְמֶנֶה, שִׁחְרְרוּ אֶת הָאִישׁ וֶהֱבִיאוּהוּ לִמְחִיצָתוֹ. הַנִּפְטָר בָּא בְּלֵיל שַׁבָּת לְרַב הָעִיר בַּחֲלוֹמוֹ, וְסִפֵר אֶת הָעִנְיָן כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים לְהִתְנַהֵג כָּמוֹהוּ'. מָצִינוּ סִפּוּר דּוֹמֶה שֶׁהֵעִיד הָ'אוֹר זָרוּעַ' (ח"ב הִלְכוֹת שַׁבָּת ס' מ"ב): מַעֲשֶׂה נִפְלָא מֵאִישׁ פָּשׁוּט שֶׁזָכָה לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן בִּזְכוּת אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּקוֹל נָעִים, וַאֲנִי הִכַּרְתִּי יְהוּדִי אֶחָד מִוַורְמֶ"ש הַקּוֹרִין לוֹ רַבִּי בּוֹנִים, וְהָיָה זָקֵן וְקוֹבֵר מֵתִים. וּפַעַם אַחַת הִשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרָאָה אָדָם יוֹשֵׁב לִפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבְרֹאשׁוֹ כֶּתֶר עֶשָׂבִים, וּפַחַד שֶׁהוּא שֵׁד, וְקָרְאוּ וְאָמַר לוֹ: 'דּוֹר וְכִי אֵינְךָ פְּלוֹנִי שֶׁמֵת עַתָּה וּקְבַרְתִּיךָ'? וְאָמַר לוֹ: 'הֵן'. אָמַר לוֹ: 'אֵיךְ אַתָּה בְּאוֹתוֹ עוֹלָם'? אָמַר לוֹ: יְהֵיטֵב עַד מְאוֹד'. אָמַר לוֹ: 'מָה זְכִיּוֹת יֵשׁ לְךָ? וַהֲלֹא אַתָּה הָיִיתָ אָדָם כָּל שָׁהוּ'. וְאָמַר לוֹ: 'בְּאוֹתָהּ זְכוּת שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר בְּרָכוֹת בְּקוֹל נָעִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בִּזְכוּת זֶה הֲבִיאוּנִי בְּגַן עֵדֶן וּמְכַבְּדִין אוֹתִי, וְזֶה הַסִּימָן שֶׁאֲנִי הוּא הַמְּדַבֵּר אֵלֶיךָ, תִּרְאֶה בֵּית יָד חַלּוּקִי קָרוּעַ, שֶׁקָרַעְתְּ לִי כְּשֶׁהִלְבַּשְׁתַּנִי הַתַּכְרִיכִין'. וְשָׁאֵל: יְמָה זֶה בְּרֹאשְׁךְ'? וְאָמַר לוֹ: 'הֵם עֲשָׂבִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן שֶׁשַׁמְתִּי בְּרֹאשִׁי לְבַטֵל רֵיחַ רַע מֵעָלַי שֶׁל זֶה הָעוֹלָם'. [אוֹצָר פְּלָאוֹת הַתּוֹרָה]

"וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (י"ז, י"ח) - כּוֹחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה – סִפּוּר

אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא סְפֶר רַבִּי גּוֹאֵל אַלְקְרִיף שְׁלִיטָ"א: בָּעִיר אֶלְעָד מִתְגּוֹרֵר סוֹפֵר סְתָ"ם (סֵפֶר תּוֹרָה, תְּפִלִין וּמְזוּזוֹת) שֶׁנָּחֹן בִּכְתָב מְיֵחָד בְּמִינוֹ. כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּמְּזוּזֶה, בִּתְפִלִין אוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה מַעֲשֵׂה יָדָיו, צָרִיךְ הָיָה לְהֵרָשֵׁם מֵרֹאשׁ וּלְהַמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֵכָה. הָאִישׁ הָיָה בָּטוּחַ כִּי פַּרְנָסָתוֹ מֶבְטַחַת, שֶׁהֲרֵי אֲנָשִׁים רַבִּים עוֹמְדִים בַּתּוֹר וּמוּכָנִים לְשַׁלֵם הוֹן רַב כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּכְּתָב הַנִּפְלָא שֶׁיָּצָא מִתַּחַת קֵלְמוֹסוֹ, אַךְ הָאֵרוּעִים הַבָּאִים לִמְדוּ אוֹתוֹ בְּחוּשׁ כִּי כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מִשָּׁמַיִם... בְּיוֹם בָּהִיר, לְלֹא כָּל סִבָּה הַנִּרְאֵית לָעַיִן, פָּסְקוּ הַהַזְמָנוֹת. עָבַר חֹדֶשׁ, וְאִישׁ לֹא הִתְקַשֶׁר לְהַזְמִין דָּבָר - לֹא סֵפֶר תּוֹרָה, לֹא תְּפִלִין וַאֲפִלּוּ לֹא מְזוּזֶה. הַסּוּפֶר הוֹזִיל אֶת הַמְּחִירִים וְהִתְקַשֵׁר לְסוֹחֲרִים, לַמְרוֹת שֶׁאֵלּוּ עֲלוּלִים הָיוּ לָעוּט עַל הַמְּצִיאָה וְלִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ מְחִירִים מוּזָלִים עוֹד יוֹתֵר לְנֹכַח מַצָבוֹ הֶעָגוּם. שְׁלוֹשָׁה חֶדָשִׁים חָלְפוּ, וְקַו הַטֶלֶפוֹן עָמַד דּוֹמֵם בְּלִי הַזְמָנוֹת, כְּשֶׁהַסּוּפֶר אֵינוֹ מֵבִין מָה גָּרֵם לְצָרָה שֶׁנָּחֲתָה עָלָיו. בְּאוֹתָהּ עֵת, חָמִיוּ שֶׁל הַסּוּפֶר, שֶׁעוֹסֵק בְּמִסְחָר, רָכַשׁ כַּמּוּת גְדוֹלָה שֶׁל כַּרְטִיסֵי טִיסָה לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי יְשַׁעְיָהלֶ'ה מִקְרֶסְטִיר זצ״ל שֶׁבְּהוּנְגַרְיָה. הוּא הִצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת רֹב הַכַּרְטִיסִים, מִלְבַד עֲשָׂרָה שֶׁנּוֹתְרוּ בִּרְשׁוּתוֹ בְּלֹא דּוֹרְשִׁים. "חֲבָל עַל הַכֶּסֶף"! אָמַר הָאִישׁ לְעַצְמוֹ, "בִּמְקוֹם שֶׁהַכַּרְטִיסִים יִשְׁכְּבוּ וִיאַבְּדוּ אֶת תָּקְפָּם, מוּטָב שֶׁאֲנִי וְכָל בָּנֵי וַחֲתָנֵי נָסַע לְרַבִּי יְשַׁעְיָהלֶ'ה, וְנִתְפַּלֵּל עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ. הֲרֵי זוֹ בְּסַךְ הַכֹּל נְסִיעָה שֶׁל יוֹם אֶחָד, וּכְבָר חוֹזְרִים אַרְצָה"! הָאִישׁ אָמַר וְעָשָׂה: הִתְקַשֶׁר לְכָל בָּנָיו וַחֲתָנָיו וְהִזְמִין אוֹתָם לִנְסֹעַ עַמּוֹ לִתְפִלָּה עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְשַׁעְיָהלֶ'ה. הַסּוֹפֶר שָׂמַח עַל הַהַזְמָנָה כְּמוֹצֵא שָׁלָל, וְנָסַע עַם חָמִיוּ וְגִיסָיו לְצִיּוֹן הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שֶׁמַּזָּלוֹ יִשְׁתַּנֵּה לְטוֹבָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַקֶבֶר, הִנִּיחַ מְזוּזָה מַעֲשֵׂה יָדָיו עַל הַמַּצֵבָה וְאָמַר בְּהִתְרַגְשׁוּת: "רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! יֵשׁ לִי כְּתָב יָפֶה, כֻּלָּם אוֹמְרִים שֶׁהַכְּתָב שֶׁלִי כָּל כָּךְ מְיֵחָד! מוֹרֵי הַהוֹרָאָה, הַמַּגִּיהִים וְכָל הַמְּהַדְּרִים בַּמִּצְווֹת... עֲזר לִי בִּזְכוּת הַצַדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָהלֶ'ה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת זֶה אַ-לִי וַאֲנַנֵּהוּ', וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּנַחַת"! הַסּוֹפֶר סְיִם אֶת תְּפִלָּתוֹ הַנִּרְגֶשֶׁת, וּמַכְשִׁיר הַטֶלֶפוֹן שֶׁלּוֹ הֵחֵל לְצַלְאֵל. עַל הַצָּג הוֹפִיעַ מִסְפָּר בִּלְתִּי מֶכָּר. כֵּיוָן שֶׁהַנְסִיעָה הָיְתָה לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, הוּא לֹא טָרַח לִרְכֹּשׁ חֲבִילַת תִּקְשׁרֶת מוּזֶלֶת. הוּא יָדַע שֶׁאִם יְקַבֵּל אֶת הַשִׂיחָה, יִהְיֶה עָלָיו לְשַׁלֵם תַּעֲרִיף מֶפְקָע שֶׁל שִׁשָּׁה-עָשָׂר שְׁקָלִים לְדַקָה. מָה גַּם, שֶׁמַּצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי לֹא הִרְקִיעַ שְׁחָקִים, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה... לַמְרוֹת זאת הוּא הֶחֱלִיט מִשּׁוּם-מָה לַעֲנוֹת לַמִּתְקַשֵׁר. עַל הַקָּוּ הָיָה יְהוּדִי מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית שֶׁסִּפֵר אֶת הַמְּאֹרֶע הַבָּא: "אֲנִי קַבְּלָן גָּדוֹל וְיַזַם בְּנִיָּה. אֲנִי בּוֹנֶה בָּתֵּי כְּנֶסֶת גְדוֹלִים וּמְהֵדָּרִים. אֲבָל בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן אֵיזֶה גּוֹי אַנְטִישֵׁמִי, פַּקַח בְּנִיָּה מְטַעַם הָרָשׁוּיוֹת, נִטְכָּל אֵלַי וּמַפִּיל עָלַי קְנָסוֹת וְעָצוּמִים, וּכְאִלּוּ לֹא דִי בָּזֹאת - הוּא הִגִּישׁ נֶגְדִּי תְּבִיעָה מִשְׁפָּטִית, וְתָקַע אוֹתִי בִּפְרוֹיֵקְט אַדִּיר שֶׁל מִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים. נִסִּיתִי לְהִסְתַּבֵּר אִתּוֹ, אֲבָל לֹא עָזְרוּ הֶסְבֵּרִים וְדִבּוּרִים, הָאִישׁ מַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ וּמַעֲרִים עָלַי קְשָׁיִים וּמִכְשׁוֹלִים. "בַּצַר לִי הִתְפַּלַּלְתִּי לַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֹמֶק הַלֵּב: 'רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עֲזֹר לִי שֶׁהַפַּקָּח הַזֶּה יַנִּיחַ לִי, וְיַפְסִיק לִתְקֹעַ לִי מַקְלוֹת בַּגַּלְגַּלִים'! נָדַרְתִּי שֶׁאִם אִפָּטֵר מֵהַפַּקָּח הַמַּטְרִיד, אֶתְרֹם סֵפֶר תּוֹרָה מְהֵדָּר לְעִלּוּי נִשְׁמַת רַבִּי יְשַׁעְיָהלֶ'ה מִקֶרְסְטִיר. אֶתְמוֹל אָמוּר הָיָה לְהִפָּתַח הַמִּשְׁפָּט, כְּשֶׁמִּצַד הַתְּבִיעָה עוֹמֵד הַפַּקָח שׂוֹנֵא הַיְהוּדִים. אוּלָם שִׁלְשׁוֹם צָעַד הַפַּקַח בָּרְחוֹב, כְּשֶׁלְפֶתַע הֵגִיחָה בִּשְׁעָטָה אַדִּירָה מְכוֹנִית נְהוּגָה בִּידֵי כּוּשִׁי שִׁכּוֹר, הָרֶכֶב סָטָה מֵהַדֶּרֶךְ, פָּגַע בַּפַּקַח וְדָרַס אוֹתוֹ לַמָּוֶת... [מַעֲדַנֵי אָשֶׁר]

״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה..." (ט"ז, כ) – זְכּוּי הָרַבִּים

פַּרֵשׁ הַחִידָ"א (בְּ'פְּנֵי דָּוִד'): הִנֵּה הַזֹּהַר הִפְלִיג מְאוֹד בְּשָׂכָר מְזַכֶּה הָרַבִּים, וְכָתַב: צָרִיךְ הָאָדָם לִרְדּף לְזַכּוֹת אֶת הַחַיָּבִים כְּמוֹ שֶׁרוֹדֵף אַחַר חַיָּיו, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (חֲגִיגָה ט"ו.): זָכָה - נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף' כְּלוֹמַר לֹא דִי בָּזֶה שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה צַדִּיק, אֶלָא תִּרְדּף לְהַצְדִּיק אֶת הַחַיָּבִים, וְלָכֵן כָּפַל הַכָּתוּב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף', לְמַעַן תִּחְיֶה' - חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ' - הִיא אֶרֶץ הַחַיִּים (-גַּן עֵדֶן). 'אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ' - בַּהֹוָה, כִּי כְּכָל שֶׁאָדָם מַרְבֶּה זְכוּיוֹת - הוּא בּוֹנֶה בָּתִּים וַעֲלִיּוֹת מִרְוָחִים בְּגַן עֵדֶן, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּחַ שְׁכַר שִׂיחָה קַלָּה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לְמַעַן זִכּוּי הָרַבִּים. וְנִרְאֶה לְבָאֵר עוֹד שֶׁהִנֵּה מְסֶפָּר כִּי בִּקְשׁוּ מהגרי"ז מִבְּרִיסְק זצ"ל עֵצָה לְהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, וְאָמַר לָהֶם: אֵינִי יוֹדֵעַ עֵצוֹת, אַךְ רָאִיתִי שֶׁמִּי שֶׁמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים יֵשׁ לוֹ בָּנִים טוֹבִים, כַּכָּתוּב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף', תִּרְדּף לְזַכּוֹת הָרַבִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ', כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁבָּנֶיךָ יֵלְכוּ אַחֲרֶיךָ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וְיַרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת הָאָרֶץ. [אוֹצְרוֹת הַתּוֹרָה]

"וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת..." (י''ז, י''ח)

בְּמִדְרַשׁ תַּלְפִּיּוֹת (עֵרֶךְ חָתָן) כָּתַב: רֶמֶז לַנּוֹהֲגִין שֶׁהֶחָתָן עוֹלֶה לַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת קֹדֶם הַחֲתֶנָה וּבְשַׁבָּת שֶׁלְאַחֲרֶיהָ, שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ בְּפִרְקֵי דֶּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פֶּרֶק ט"ז) חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ', וּבַמֶּלֶךְ מָצִינוּ שֶׁכּוֹתֵב שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּפִי שֶׁכָּתוּב וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר', וּבְרָשׁ"י: שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה, וְלָכֵן גַּם הֶחָתָן עוֹלֶה לַתּוֹרָה פַּעֲמַיִם, פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת קֹדֶם הַחֻפָּה וּבַפַּעַם הַשְׁנִיָּה בְּשַׁבָּת שֶׁלְאַחֲרֶיהָ. [אוֹחִילָהּ לָא-ל]

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יּוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל..." (י"ז, י"א) – סִפּוּר

וּבְרָשִׁ"י: יָמִין וּשְׂמֹאל'. אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׁמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין (סִפְרִי קנ"ד.), וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין יָמִין, וְעַל שְׂמֹאל שְׂמֹאל. וְהָרַמְבָּ"ן: יָמִין וּשְׂמֹאל. אֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׁמֹאל אוֹ עַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין לְשׁוֹן רָשִׁ"י וְעִנְיָנוֹ אֲפִלּוּ תַּחֲשֹׁב בְּלִבְּךָ שֶׁהֵם טוֹעִים וְהַדָּבָר פָּשׁוּט בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ בֵּין יְמִינְךָ לִשְׂמֹאלְךָ תַּעֲשֶׂה כְּמִצְוָתָם, וְאַל תֹּאמַר אֵיךְ אוּכַל הַחֵלֶב הַגָּמוּר הַזֶּה אוֹ אֶהֱרֹג הָאִישׁ הַנָּקִי הַזֶּה, אֲבָל תֹּאמַר כָּךְ צִוָּה אוֹתִי הָאָדוֹן הַמְצַזֶּה עַל הַמִּצְווֹת שֶׁאֶעֱשֶׂה בְּכָל מִצְווֹתָיו כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּנִי הָעוֹמְדִים לְפָנָיו בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, וְעַל מַשְׁמָעוּת דַּעְתָּם נָתַן לִי הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ יִטְעוּ, וְזֶה כְּעִנְיָן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִם רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ (מַפֶּרֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה כ"ה) וְהֵצְרַךְ בְּמִצְוָה הַזֹּאת גָּדוֹל מְאוֹד כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָנוּ בִּכְתָב, וְיָדוּעַ הוּא שֶׁלֹא יִשְׁתַּוּוּ הַדֵעוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹלָדִים וְהִנֵּה יִרְבּוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת וְתַעֲשֶׂה הַתּוֹרָה כַּמָּה תּוֹרוֹת וְחָתַךְ לָנוּ הַכָּתוּב הַדִּין שֶׁנִּשְׁמַע לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּכָל מָה שֶׁיֹּאמְרוּ לָנוּ בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה בֵּין שֶׁקְבְּלוּ פֵּרוּשׁוֹ עֵד מִפִּי עֵד, וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ כֵּן לְפִי מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא אוֹ כַּוּנָתָהּ כִּי עַל הַדַּעַת שֶׁלָּהֶם הוּא נוֹתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּמַחֲלִיף הַיָּמִין בַּשְׂמֹאל וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַחֲשֹׁב שֶׁהֵם אוֹמְרִים עַל יָמִין שֶׁהוּא יָמִין כִּי רוּחַ הַשֵּׁם עַל מְשָׁרְתֵי מִקְדָּשׁוֹ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ מִן הַטָּעוּת וּמִן הַמִּכְשׁוֹל וּלְשׁוֹן סִפְרִי (שׁוֹפְטִים קנ"ד) אֲפִלּוּ מַרְאִין בְּעֵינֶיךָ עַל הַיָּמִין שֶׁהוּא שְׁמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין שְׁמַע לָהֶם. וְהִנֵּה לִפְנֵיכֶם סִפּוּר מַדְהִים עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים מִתּוֹךְ שָׂשׂ בְּאִמְרָתְךָ' (בַּמִּדְבָּר, חֲקַת): לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה בָּחוּר בִּישִׁיבַת חֶבְרוֹן שֶׁטֶבֶל בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה מִכְּאֵבֵי רֹאשׁ. הוּא הָלַךְ עִם אָבִיו לְבֵית הַחוֹלִים, שָׁם עָרְכוּ לוֹ בְּדִיקוֹת מַקִיפוֹת וְנִתְגַּלָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּדּוּל בַּמּחַ, לֹא עָלֵינוּ. אֵין לְתָאֵר אֶת הַהֶלֶם הַנּוֹרָא שֶׁפָּקַד אוֹתָם. הָאָב הֶחֱלִיט שֶׁמִּבֵּית הַחוֹלִים הֵם אֵינָם שָׁבִים הַבַּיְתָה, אֶלָא נוֹסְעִים לִבְנֵי בָּרָק אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי זצ"ל. רַבִּי חַיִּים שָׁאַל אוֹתָם: הַאִם פִּרְסַמְתֶּם אֶת הַדָּבָר'? - 'לֹא', הֵשִׁיבוּ, מִבֵּית הַחוֹלִים בָּאנוּ יָשָׁר אֶל הָרַב'. שָׁאֵל רַבִּי חַיִּים אֶת הַבָּחוּר: הַאִם אַתָּה מַקְפִּיד עַל שְׁלוֹשָׁה סְדָרִים בְּיוֹם'? וְהַבָּחוּר הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. אָמַר לוֹ רַבִּי חַיִּים: 'אִם כָּךְ, תִּתְעַלֵּם מֵהַבְּדִיקוֹת, תַּעֲצֹר הַכֹּל, וּבְעֶזְרַת ה' כְּאֵבֵי הָרֹאשׁ יַעַבְרוּ לְךְ'. הַבָּחוּר שָׁב אֶל רַבִּי חַיִּים, וְרַבִּי חַיִּים אָמַר לוֹ: לָמָּה הִמְשַׁכְתָּ בַּבְּדִיקוֹת? אָמַרְתִּי לְךָ לַעֲצֹר הַכֹּל'! הִסְבִּיר הַבָּחוּר: דּוֹד שֶׁלִי הוּא הָרַב שֶׁלָנוּ, וְהוּא אָמַר שֶׁהַדְּבָרִים מְכַוּנִים לְמִי שֶׁהוּא בַּעַל בְּטָחוֹן גָּדוֹל וּבְדַרְגָּה שֶׁל מַלְאַךְ אֱלוֹקִים, לֹא לְאָדָם רָגִיל כָּמוֹנִי'... אָמַר לוֹ רַבִּי חַיִּים: 'אִם כֵּן, מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? לֵךְ לָרַב הַהוּא וּתְפַנֶּה אֵלָיו אֶת בַּקָּשָׁתְךָ'. הַבָּחוּר הָלַךְ אֶל אוֹתוֹ רַב וְסְפֶר לוֹ עַל הַדְּבָרִים. הָרַב נִבְהַל מִן הַדְּבָרִים וְהִכָּה עַל חֵטְא: 'אֵיךְ לֹא בְּטַלְתִּי אֶת דַּעְתִּי מִפְּנֵי דַּעַת רַבִּי חַיִּים ?! מָה עִם אֱמוּנַת הַחֲכָמִים שֶׁלִּי? בִּגְלָלִי הַבָּחוּר יִסְבֹּל, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא הֵבֵאתִי עָלָיו רָעָה גְדוֹלָה'!... הָרַב הַהוּא נָסַע עַם הַבָּחוּר אֶל רַבִּי חַיִּים וּבְקֵּשׁ מְחִילָה עַל שֶׁלֹא קִבֵּל אֶת דְּבָרָיו כִּפְשׁוּטָם. רַבִּי חַיִּים פָּנָה אֶל הַבָּחוּר וְאָמַר לוֹ: עֲדַיִן יֵשׁ תַּקָּנָה. אַתָּה מוּכָן לְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ לִלְמֹד סֵדֶר נוֹסֶף, מִחוּץ לִשְׁלֹשֶׁת הַפְּדָרִים'? הַבָּחוּר הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. אָמַר לוֹ רַבִּי חַיִּים: 'אִם כֵּן, בְּרֶגַע זֶה אַתָּה מַפְסִיק אֶת כָּל הַבְּדִיקוֹת'! הַפַּעַם, כַּמּוּבָן, הַבָּחוּר שָׁמַע לְדְבְרֵי רַבִּי חַיִּים בְּלִי שׁוּם סְיָג וְהִפְסִיק לְגַמְרֵי אֶת כָּל הַהִתְעַסְקוּת בְּתִיקוֹ הָרְפוּאִי. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: כַּעֲבֹר זְמַן נֶעֶלְמוּ כְּאֵבֵי הָרֹאשׁ כְּלֹא הָיוּ. חָלְפוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וָחֶדֶשִׁים, וְחַיָּיו נִמְשְׁכוּ כְּתִקּוּנָם. הַבְּעָיָה הָרְפוּאִית הָפְכָה לְנַחֲלַת הֶעָבָר וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנָּה שׁוּם זֵכֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבָּחוּר לְגִיל שִׁדּוּכִים, נְגַּשׁ אֶל רַבִּי חַיִּים, הִזְכִּיר לוֹ אֶת הַמִּקְרֶה מִן הֶעָבָר, וְשָׁאֵל: הַאִם עָלַי לְסַפֵּר עַל הַתִּיק הָרְפוּאִי שֶׁלִּי'? אָמַר לוֹ רַבִּי חַיִּים: אֵין לְךְ מָה לְסַפֵּר, אֵין לְךְ שׁוּם תִּיק רְפוּאִי'! הַבָּחוּר הֵקִים אֶת בֵּיתוֹ, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים. מָה הִצִיל אוֹתוֹ ? אֱמוּנַת חֲכָמִים. אַךְ כָּל עוֹד אֱמוּנַת הַחֲכָמִים שֶׁלּוֹ הָיְתָה פְּגוּמָה - בְּעָיָתוֹ לֹא נִפְתְּרָה. רַק כְּשֶׁקְבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְעַל מִתּוֹךְ אֱמוּנַת חֲכָמִים תְּמִימָה - נֶעֶלְמָה הַבְּעָיָה כְּלֹא הָיְתָה. וּמַתִי אֱמוּנַת חֲכָמִים'? בְּטוּל הַדָּעָה הָעַצְמִית לְדַעַת תּוֹרָה, הַכְנָעָה וּבְטוּל כָּל חֶשׁבּוֹן וְשִׁקּוּל דַּעַת לְמוּל דַּעַת תּוֹרָה! [אוֹחִילָהּ לָא-ל]

שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֵּן לְךְ בְּכָל שְׁעָרֶיךְ (טז,יח)

אמר בשם הרבי רבי מרדכי הגר שליט"א הרבי מויזניץ מונסי: פעמים צריך אדם לקבל צרות צרורות משמים על העבירות שעשה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אבל היות וחשב לבד מצבו ומה היה מגיע לו, ניצול מהם. בעצם מחשבה זו שמשער מה היה מגיע לו ועושה תשובה מורידים ממנו את הצרה ומרוויח שלא בא עליו הדבר הזה. והתאים הדבר מהפסוק בפרשה, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך, 'שעריך' מלשון לשער, אם תשער במחשבה בדמיון איזה משפט היית צריך לקבל, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך -תחשוב ותשער מה מגיע לך, אז יהיה כאילו אשר ה' אלוקיך נותן לך, שבזה לבד יתקיים הדבר כאילו כבר נעשה לך, שהרי חשבת על זה ושערת, והצדקת עליך הדין. וסיים: ווארט זה שמעתי ממנו כשהיה עדיין צעיר מאוד, ומאוד מצא חן בעיני, הוא אדם גדול, א וואוילער יוד א צדיק. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נותן לצדיקים חידושים שיעזרו בזה לציבור וזה העיקר, לחזק הלבבות ולקרבם לה'. (תנחומיך ישעשעו נפשי, רבי יוחנן מטאלנא זיע"א)

PDF Preview