R' Ben-Tzion Kuk Shlita was a Yasom, and R' Zevulun Graz Zatzal became his mentor. He noticed how R' Zevulun Zatzal was always doing everything with tremendous Simcha, and he asked him why. He answered that when he was a bachur learning in Chevron, the Alter of Slabodka came over to him after first Seder, and he called him a Tzadik and a Rasha. When he asked him why, he said that the Alter called him a Tzadik because he noticed how he learned with such Geshmak during Seder, and also with Chidushei Torah.
שואלין ודורשין (גליון שבועי מלא פנינים משיחותיו ותשובותיו של מורינו הגאון הגדול רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א ראש בית הוראה הכללי ירושלים רב דק"ק אבי עזרי מרכז פתח תקוה, גליון 178 ,בין הזמנים אב תשפ"א ) רבי זבולון גרז היה לדמות מופת בילדותנו. בין שלל מעלותיו המרובות כתלמיד חכם ובר אוריין, התייחד במעלה שכמעט ולא נמצאת כמותה, הוא התלהב ושמח מכל דבר תורה ולו הקטן ביותר , בין אם היה מחדש בעצמו ובין ממה ששמע מאחרים , ולא רק חידושים אלא כל גמרא שילד אמר לו בשובו מהתלמוד תורה , וכל דיבור בתוספות או הלכה ידועה ואפילו ברכות השחר שאמר בבית הכנסת (ביהכנ"ס מרכזי בעיר רחובות, הנקרא) "שונה הלכות," הכל בהתלהבות עצומה. בעידנא דחדוותא סיפר כיצד זכה להגיע למעלה זו . "בעת לימודי בישיבה הגדולה בעיר חברון , באחד הימים עם תום סדר א' יצאתי מהיכל בית המדרש בכדי להתכונן לתפילת מנחה כיאות . כשיצאתי, עבר מולי הסבא מסלבודקא וחלפנו זה על פני זה. לפתע, פנה אלי הסבא מסלבודקא , נעץ בי את עיניו החודרות , ואמר : "זבולון , דו ביסט א צדיק , אבער דו קוקסט אויס ווי א רשע " (אתה צדיק , אבל פניך פני רשע .)! נבהלתי מהדברים , אך כחניך סלבודקה לא איבדתי עשתונותי, ותיכף פניתי ושאלתי: "אינני יודע במה אני צדיק , אבל אם צדיק אני, מדוע פניי פני רשע "? נענה הסבא מסלבודקא ואמר : "אתה צדיק , שהרי סיימת כעת לימוד של שעות רצופות בריתחא דאורייתא בסדר א '. אבל מדוע לא מבחינים על פניך ה שמחה והאושר אחרי לימוד מיוחד שכזה ? ואם זה לא ניכר על פניך, הרי שיש לך פני רשע !." סיים הגאון ר' זבולון ואמר : "נכנסו בי הדברים כארס של עכנאי (ארס נחש התוסס ומפעפע בגוף ) ומאז ועד היום הנני משתדל בכל עת שאני עוסק בתורה, כל חידוש קטן וכל מעשה מצוה שנקרה לידי, אני עושה מתוך שמחה אדירה הניכרת כלפי חוץ .
ובספר אבא בגבורות (לר' זאב גינצבורג, ח"א עמ' 284, מקום המנוחה) בכל הדורות , בית המדרש היה מקור האושר והשמחה של עם ישראל . וכך מספר הג"ר זבולון גרז זצ"ל (אהל תורה ס"ז ) הגאון ר' ישראל סלאנטער ז"ל , צוה כידוע על הסבא מסלבודקה , להקים ישיבה שמטרתה תהיה להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים , ובדרך זו הלך הסבא . נכנסתי פעם אל הסבא , והוא גער בי : "זבולון ! אתה נראה כמו רשע "... נשארתי לעמוד עד שיסביר כוונתו , ואז אמר לי : "בפנים כאלו אתה בא לכאן!? איפה הפנים השמחות שלך , הרי באת למקום של אנשים מדושני עונג."... כך נראה מדושן עונג , מורי ורבותי ! אני אומר לכם , שמאז , בכל פעם שאני נפגש עם אנשים , הם מוצאים אותי עם פנים שמחות... האלטער מסלבודקה ז"ל היה צועק על כך : אתם מקטינים את עצמכם! אתם צריכים להיות מדושני עונג ! והוסיף ואמר , שמי שבאמת מדושן עונג , מרגיש בישיבה כמו בגן עדן ..." אכן קטנות יש כאן , כי השמחה פורצת גבולות . אין בה מקום לקטנות . וגם מי שנולד "פסיבי "(passive) ונוטה למידת העצלות והעצבות , בכ ח השמחה הוא יוכל להצמיח לעצמו זוג כנפיים הגונות ! (מורנו המשגיח הרב וולבה ז"ל .)
He’s a Rasha though, because he looks like he didn’t do anything special.
R' Zevulun Zatzal was: מִ תְ בונֵּ ן (contemplated) for several days, and decided that for the rest of his life, whenever he did something good, he would appreciate what he did. R' Ahron Karliner Zatzal said that if a Bachur walks in the street, and arrives home without looking at a: דָ בָ ר אָ סוּר (something one is not allowed to look at), he should dance for a half hour! And the reason why Bachurim don’t become Gedolim is because they don’t do this!
Look how Simcha Shel Mitzva is #1 by Chasidim and by Litvaks, and how not having it, it can cause you to be a Rasha, or a Rachmanus who don’t become a Gadol because he didn’t tap into this. Perhaps this is one reason why Dovid HaMelech was so unique. He would learn Torah for the first half of the night, and then he would sing during the other half (Gemara) in thankfulness for the Torah he learned during the first half. (R' Zundel of Salant Zatzal).
Doeg, Achitofel, Yoav, Avner, Shim'i ben Gera, Y'ravam ben Nevat, and none of his contemporaries became like him (and many lost their Olam HaBah) because they didn’t appreciate their own Avodas Hashem the way he did.
For us, I would recommend 10 minutes a day to write down all the special Torah and Mitzvos you did that day.
