תורת חיים

ב.

הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא דובער - אדמו"ר האמצעי

~ תורת חיים ~

ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה כו'

(מט) והנה מבואר למע' בענין הכצעקתה כו' שזהו שארז"ל ששרשו בבחי' רב חסד דא"א שנמשך ומלובש בחסד וה' הוא ובית דינו שהוא בחי' המל' שנקרא שבמדות דז"א כנ"ל. ואמנם ע"י ה"ח שמקבלת מז"א נהפך דינא דמלכותא והוא שם אדני כו' מפני ששרש בנינה הוא גם בחי' הגבורות שבה לחסדים דוקא כמו שא' (תהלים קיד, ה) ההופכי הצור אגם מים דצור בחי' גבורות קשות נהפכו מבחי' הגבורות דוקא להיות שמדה זו דבחי' המל' רובה בחי' גבורות ומיעוטה חסדים (כטבע הנוק' שמלאה דינין וגבורות הן עצמן לאגם מים דחסדים להשפיע לעולמות והשרש הוא קשות ולמעלה בבחינת מל' שנק' אשה יראת ה' כו' אע"פ לפי שנבנית המל' מחסדי' דז"א כמ"ש כי מאיש לוקחה זאת שמאיש לוקחה זאת כו' באים ממנה הסתעפות לגבורות מחסדים דאבא שבז"א שנק' איש וע"כ אין האשה כורתת קשות) ואמנם הרי נא' והוכן בחסד כסא וכן אמר (תהלים ברית אלא למי שעשא' כלי שהוא בחי' מ"ד דדכורא פט, ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה שבחי' המל' שנק' כסא דאתבסמת נוק' ועביד לה נייחא שזהו מיתוק הגבורות בעצם וכן נק' עולם עיקר בנינה מבחי' החסד דוקא גם זה אמת כי דנוק' להתהפך לחסדים כנ"ל בעה"ח כו' וד"ל: מפני שעיקר מהות בנין המל' הוא מבחי' הגבורות דוקא ע"כ (נ) ומעתה הנה יובן כללות ענין פ' זו במ"ש בתחלה צריכה להמתקת הדינים והגבורות מבחי' החסדים דדכורא ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה כו' שהוא מ"ש והוכן בחסד כסא שהוא בחי' החסדים דז"א ארדה נא כו' ויפנו משם האנשים כו' ואברהם עודנו עומד לפני ה' ויגש אברהם ויאמר כו'. פי' ויאמר ה' זעקת סדום כו' אך מיד נגש אברהם איש החסד להמליץ טוב וחסד ואע"פ אע"פ שנז' כאן שם הוי"ה דחסדים דאו"י הרי הוא בא שכבר נגמר הדין ע"פ מדה זאת דבחי' המל' כמ"ש ויפנו משם בהתלבשות במדה"ד דוקא והוא שא' הכלל בכ"מ שנא' וה' האנשים וילכו סדומה אבל מצד שאברהם הוא בבחי' מרכבה שזהו הוא ובית דינו דוקא דהיינו מה שהועלה לפניו מבית לחסד דז"א כמו שהוא בשרשו בחסד דא"א ע"כ אמר דינו (כמ"ש בסמוך הכצעקתה כנ"ל) שהוא בחי' המל' שנק' ואברהם עודנו עומד לפני ה' ממש בתקפו וגבורתו בגבורה ב"ד דז"א ונק' בשם אדני שהוא אדון כל הארץ או השופט שבחסד העליון דא"א שבז"א שיכול להפוך גם הדין הקשה כל הארץ כידוע. והנה בחי' מדת המל' מלאה דינין וגבורות שיומתק בעצם כנ"ל בעה"ח במי מרה כו' וזהו שמיד נגש ביותר כנ"ל שבחי' הנוק' רובה גבורות ומיעוטה חסדים אברהם איש החסד להמליץ טוב וא' האף תספה צדיק עם והמיעוט בטל ברוב ע"כ אמר זעקת סדום כי רבה וחטאתם רשע כו' פי' כי מטבע כח החסדי' העליונים שנק' גבורה כי כבדה מאד מפני שבחי' הגבורות העולין למעלה בבחי' שבחסד שיגברו להמתיק לבחי' הדינין והגבורות שיהיו גם הן או"ח שהוא בחי' מדה"ד טבעו לדקדק מאד גם בטוב למצוא בחי' חסדים ממש כנ"ל בבחי' חסד דז"א שממתיק לגבורו' רע בדקות גדול עד שגם בקדושיו לא יאמין (וראייה ממה עד שטבען להיפך להצדיק גם את הרשע להיותם בבחי' או"י שקיבל לה"ר של שטן על איוב שא' בעצמו עליו שאין כמוהו כו' ע"כ נתפלא מאד אברהם על מדה"ד וא' להיפך האף ירא אלקים וסר מרע והשטן א' הלא אתה שכת בעדו כו' אם תספה צדיק עם רשע היתכן שיהי' תוקף הדין כ"כ לגבור על לא על פניך כו' וכן אל דקות הרע שבהעלם שהיה גם באיוב החסד עד שימות צדיק עבור הרשע אדרבה מהראוי להיות שהיה צנוע שבשפתיו לא חטא אבל מהרהר היה כו' ונדון להיפוך ממש שיהי' תוקף החסדי' על הגבורות ודינין כ"כ עד ביסורי' שלא כפי המדה כלל כו' וכה"ג יסורים של הצדיקים שיסבול וישא גם את הרשע להצילו בעבור צדקת הצדיק מצד שהוא מפני שהוא מדקדק עליהם כחוט השערה כמ"ש תגבורת החסד על הדין שיכול להצדיק גם את הרשע כנ"ל וסביביו כו') והנה ע"פ מדת הגבורה כזאת יכול להרשיע גם וכ"ש שיכול להציל את הרשע בעבור זכות הצדיק וז"ש האף את הצדיק מעיקרו ובשכל המטה כלפי דין ביותר שיכול תספה כו' ולא תשא למקום לסבול הרשע בעבור הצדיק שזהו לטמא גם את הטהור כו' ולכך א' זעקת סדום שהעלאת לפי אופן מדרגתו בגבורה שבחסד רק שהתחיל לומר להיפוך מעשה סדום הגדיל ביותר עד שא' חטאתם כבדה מאד שאין האף תספה כו' כדי שיתחזק בדבר עיקר בקשתו להיפוך להם תיקון כלל כי טבע מדה זו להגדיל גם עון קל כו' כנ"ל לישא למקום בעבור חמשים צדיקים כו' וד"ל: