הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל - אדמו"ר מוהר"ש - תורת שמואל תרל"ג
ד.
הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל - אדמו"ר מוהר"ש- תורת שמואל תרל"ג
זכור ה' מה היה לנו (ב)
זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו, הנה איתא בזהר בפ' בחקתי שלמעלה כתי' ג"כ הבקשה מכנס"י בל' זכור וכמ"ש (מיכה ו' ה') זכר נא מה יעץ עליך בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור, וכתי' בסוף הענין ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך כו'. וכן כתי' קהלת רסי' י"ב וזכור את בוראך בימי בחרותיך ואיתא ברבות בפתיחתא דאיכה בימי בחרותיך עד שבהמ"ק קיים שנק' בית הבחירה, עד שברית כהונה קיימת שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן (שמואל א' ז'), עד שברית לוי' קיימת שנא' כי בו בחר ה' אלקיך מכל שבטיך (דברים י"ח) וכו'. וזהו הבקשה מלמעלה לכנס"י זכר נא כו', ואם היו מקיימים את הבקשה שמלמעלה לא היו צריכים לבקש מלמטה זכור ה', אך לפי שלא קיימו את הבקשה של זכר נא, לכך אנו מבקשים בגלות זכור ה' מה הי' לנו ואין אנו נענים. וצ"ל ענין הבקשה של כנס"י זכור ה', שהרי אין שכחה לפני כסא כבודך, בשלמא מלמעלה שייך הבקשה זכר נא, לפי שהם נבראים בע"ג, ושייך בהם שכחה ע"כ הבקשה זכר נא, אבל מה שאנו מבקשים זכור ה' מה צריך לבקש זכור שהרי אין שייך לפניו שכחה כלל. אך הענין הוא דהנה ידוע שיש למעלה בחי' פנימי' וחיצוני' אחור ופנים, פנים הוא כמ"ש יאר ה' פניו אליך שנמשך בחי' הארת פנים מלמעלה דהיינו בחי' פנימי' אוא"ס, אך הנה כתי' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא שלא יהי' מאיר בחי' פנימי' כ"א רק בחי' אחור וחיצוני' לבד וכמ"ש לכתך אחרי, אחרי הוי' אלקיכם תלכו, והיינו שבחי' אחרי הוי' הוא שכל ההשתלשלות נמשך ונתהוה רק מבחי' מדת מלכותו ית', שהיא הנקראת אחרי הוי' בחי' אחוריים הארה בעלמא כו' וישב ה' מלך לעולם, וזהו ענין שהבריאה היא מאין ליש, מאין היינו בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע אל עצמותו כלל. אך הנה בזמן הבית הי' מאיר ג"כ בחי' הארה פנימי' מאוא"ס וכמ"ש יאר ה' פניו אליך, אבל בגלות אינו מאיר בחי' הארת פנים, רק בחי' אחוריים וחיצוני', שהוא רק כדי להחיות עולמות כו', והנה לפי שאינו מאיר רק בחי' אחוריים עי"ז יכול להיות יניקת החיצוני' בחי' גלות, וזהו הי' ענין גלות מצרים בחי' פרעה כי פרעה הוא ל' עורף, והיינו לפי שאינו מאיר רק בחי' עורף בחי' אחוריים עי"ז עבדים היינו לפרעה במצרים, לפי שכשמאיר בחי' פנימי' אינם יכולים לקבל, כי הפנימי' אינו נמשך רק לנש"י, וכמ"ש יאר פניו אתנו סלה כו', אבל מבחי' אחוריי' גם הם יכולים לקבל ולכך מזה נמשך בחי' גלות כו'. ולזה הוא הבקשה זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה דהיינו שאף שבגלות אינו מאיר בחי' פנימי' כו' אבל עכ"פ הביטה וראה, כי ההפרש בין הבטה לראי', הבטה הוא מרחוק, וראי' הוא מקרוב, וכמ"ש רז"ל במד"ר איכה ע"פ הביטה וראה את חרפתינו ר"פ אומר הבטה מרחוק שנא' הבט משמים וראה (תלים סי' פ') וראי' מקרוב שנא' וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו (בראשית ל"ב), והיינו שהבטה הוא רק מבחי' מקיף כו', וזהו הבט משמים כו'.