ילקוט סופר / אבני נזר / מלא העומר / זרע שמשון

זרע שמשון

ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. מה שהזהירה התורה שלא ישובו בני ישראל למצרים, יתבאר עפ"י מה שידוע מרבותינו המקובלים, שטעם גלות מצרים היה ללקט כל הניצוצות של הקדושה שנפלו שם, שע"י שבני ישראל יהיו שם, ישאבו את כל ניצוצות הקדושה שנפלו למקום הטומאה של מצרים, וזה עומק מה שכתוב 'וילקט יוסף את כל הכסף'. וזהו ג"כ נרמז בסוד הפסוק 'וינצלו את מצרים' ודרשו (ברכות ט:) דעשאוה כמצולה שאין בה דגים. והיינו שאכן הצליחו בני ישראל בעבודתם ורוקנו את מצרים מכל ניצוצות הקדושה שהיו שם, והשאירו את מצרים מרוקנת מקדושה, שהכל שב לשורשו. וזה הטעם שהוזהרו בני ישראל שלא לשוב עוד למצרים, לפי שלא נשאר בה שום דבר טוב. (זרע שמשון ויגש אות ט).

תמים תהיה עם ה' אלקיך

בילוקט שמעוני (ישעיה רמז תנ"ה) דרשו עה"פ 'ואתם עדי נאום ה' ואני אל', כשאתם עדי אני אל, וכשאין אתם עדי כביכול איני אל. ונראה הכוונה, דהנה כשישראל זכאים, אינם יראים מן המנחשים ומן המכשפים, כדכתיב 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל', וכן אמרו בחולין (דף ז:) 'אין עוד מלבדו' אפילו כשפים, איני והא אמר ר' יוחנן למה נקרא שמם 'כשפים', שמכחישים פמליא של מעלה, שאני ר' חנינא דנפיש זכותיה, ע"כ. והיינו שאצל מי שזכויותיו גדולות אין הכשפים יכולים להזיק לו. נמצא דבעת שיש לישראל הרבה זכיות, אין לכשפים כח כנגדם כלל, ואזי ניכר בעולם שאין עוד מלבדו, אולם כשאין לישראל זכיות, אזי נקראו כשפים על שם שמכחישים פמליא של מעלה. וזה כוונת המדרש כשאתם עדי היינו כשאתם מתנהגים כראוי ומקיימים מצוותי, ובכך נעשה עדות עלי, אזי אני אל, כי אין לכשפים כח כנגדכם ומתגלה בעולם שאין עוד מלבדו. (זרע שמשון אות ד').

אבני נזר

לע"נ הגה"צ ר' צבי ב"ר אברהם זצ"ל 'צדיק נסתר מפרשבורג' יא"צ כ"ח אב

תדיר ושאינו תדיר במצוה עוברת, ואם אין האב אצל הילד ביום השמיני. האבני נזר (יו"ד סי' שי"ח) נשאל בציור שאין האב אצל הילד בשמיני ללידתו, והספק הוא אם ימלוהו בזמנו, או נמתין עד שיבא אביו. וכתב וז"ל: כשאין אביו מוהל, ואף כשיהיה כאן, יקיים רק ע"י שליח, א"כ יכולין למולו משום 'זכין לאדם שלא בפניו', דבודאי זכות הוא לו שיקיים מילה בשמיני שדוחה שבת אף שיפסיד הברכה ד'להכניסו', דזה רק מדרבנן.

ועוד לדעת האור זרוע דאם אביו מוהל אסור ליתן לאחר למול, וכן פסק הש"ך (חו"מ סי' שפ"ב סק"ד), א"כ אף כשאביו יהיה בכאן, לא יִעָשה מצות האב כשאינו מוהל. ולדעת הרמב"ן (סו"פ וירא) בילידי ביתו ומקנת כספו של אברהם אבינו שנמולו כולם ביום אחד, אף שהיו הרבה מאד, כתב על זה הרמב"ן שאפשר שזימן להם מוהלים הרבה, אף שמצוה על הרב למול את עבדו, ע"ש. ומשמע שחולק על האור זרוע.

והנה האבני נזר, דלפי יסוד הנ"ל מיושב קושיתו, דאסור לבטל מצות עשה של 'ביום השמיני ימול בשר ערלתו' בידים. וז"ל: אסור למולו בערב שבת, דשמא בין השמשות לילה, ואם היינו יודעין, היינו יכולין למולו בשבת, והרי מבטל למצות עשה בידים שלא לצורך כלל, ואף דסוף סוף לא נמול אותו בשבת כיון דמספקא לן וכההיא דזבחים, עכ"ל.

והנה האבני נזר נשאל בציור שאין האב אצל הילד בשמיני ללידתו, והספק הוא אם ימלוהו בזמנו, או נמתין עד שיבא אביו. דהשאלה הוא דאפשר יבוא אביו בסוף היום, ונמצא דמבטל מצוות מילת אביו בידים, אבל לאידך גיסא אולי מצות מילה בזמנה חובה טפי משימולו האב בעצמו.

וכתב האבני נזר דלפי יסוד הנ"ל אין לבטל המצות עשה בידים, דאין זה מיקרי 'מצוה עוברת', כיון דרק מצד חסרון ידיעתינו זה 'מצוה עוברת'. וז"ל: הכא נמי שמא יבוא אביו בין השמשות ויוכל למולו בעצמו, ושוב מבטל מצוות מילת אביו בידים שלא לצורך לפי האמת. ופשיטא שאי אפשר למולו בין השמשות, דשמא לילה ואין מלין בלילה.

אולם אם אין אביו מוהל, שפיר נוכל למולו סמוך לשקיעת החמה. ואין לחוש כלל שמא ביה"ש יום, ולאו זכיה הוא לאביו מחמת הברכה ד'להכניסו', דמ"מ זכיה הוא אליו, שהרי מספק לא יוכל למול, ואנן סהדי דניחא ליה והוי זכיה.

רק י"ל [דאולי יש למולו בתחילת היום, ולא למולו סמוך לשקיעת החמה], משום ד'שהויי מצוה לא משהינן'. ויש לדחות קצת, דהכא שני מצוות נינהו, מה שהבן נימול, ומה שאביו מוהלו, ומצוה זו נתבטל לגמרי כשאין אביו מוהלו, [לכן לא שייך כאן הכלל ד'שהויי מצוה לא משהינן'].

מלא העומר

לע"נ הרבנית מאטיל ב"ר ברוך ע"ה, אשת הג"ר אלחנן יוסף הרצמאן זצ"ל, יא"צ ב' אלול

לרגל יומא דהילולא של בעל הזרע שמשון זי"ע בשבוע הבא ו' אלול

אנו מביאים סיפורי ישועה וניסים ע"י הלימוד ב'זרע שמשון' כפי שסופרו למערכת 'האיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון'

מספר ת"ח חשוב בעל מחבר ספרים רבים, מנכבדי קרתא דירושלים: לאשתי יש חברה שבנה בן 29, שנים רבות הבן נמצא בעונת השידוכים ושום דבר לא התקדם, השתדלויות רבות עשו ההורים בשביל לקדם את השידוך הראוי אולם שום דבר לא זז, תפילות, קבלות טובות, הצעות, רעיונות, שיחות יזומות עם שדכנים. ועדיין מצפים לישועה.

לאחרונה, עלה לאשתי רעיון, סגולת הזרע שמשון, הסגולה שגדולי הדור סמכו את ידיהם עליה, בראשם מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, עמוד ההוראה רבי מאיר בראנדסדורפר זצ"ל, ויבלחט"א ראש הישיבה הגאון רבי משה צדקה, הגאון רבי נפתלי נוסבוים, הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א ועוד ועוד, איך יתכן שבדיוק את הסגולה הזאת הם לא עשו, מיד התקשרה לחברתה וקבעו לימוד טלפוני משותף מדי יום כמה דקות בתורת הזרע שמשון, בתקווה שמכאן תצמח הישועה בס"ד.

ואכן תקופה קצרה לאחר מכן הבן התארס בשעה טובה ומוצלחת. ימים ספורים לאחר מכן אני פוגש את המחותן אבי החתן ברחוב, ולאחר איחולי מזל טוב נימוסיים, אני מתעניין למתי מתוכננת החתונה ליערך, וממש לא האמנתי למשמע אוזני, לתשובה זו לא ציפיתי, ו' אלול! היום הגדול והמסוגל! אני מעדכן את המחותן דע לך שזהו יום הילולת הזרע שמשון, גם הוא שפשף עיניים והתרגש ביותר למשמע אוזניו. רבינו הזרע שמשון חתם את שמו על הישועה הגדולה.

מספר הרב א.י.ה. מאשדוד: אני מתגורר כבר שנים ארוכות בשכירות, אי אפשר לומר שזה מצב נוח, אולם ב"ה מסתדרים, כבר עברתי כמה דירות במשך השנים אולם בדרך כלל אני מנסה להשאר באותה הדירה עד קצה היכולת, בכדי לחסוך את ההוצאות והטרחה הגדולה שתלויה בהעברת דירה.

כדרכם של שוכרים ומשכירים בהתחלה חותמים חוזה, אחרי שנה חותמים חוזה נוסף, ובהמשך שכבר יש אימון בין הצדדים, משלמים את השכירות מדי חודש מבלי צורך לחוזה, וסומכים על כך שלא יהיו הפתעות מה שלא תמיד מתקיים וכפי שאירע במקרה שלי.

יומיים לפני פורים הודיעני המשכיר שרוצה לסיים את ההתקשרות בינינו באופן מיידי, כאמור לא היה לי חוזה חתום ולא היתה לי עילה לסרב לדרישתו, וכך מצאתי את עצמי כחודש לפני חג הפסח שממשמש ובא בלי קורת גג, ופריך, ודאי דאיכא מוהל אחר, ליעבד כל אחר, ע"ש. הרי דמצות מילת אב אינו דוחה איסור ל"ת, ואילו מילה בזמנה, חמורה, הרי עשה חמור דוחה עשה הקל בכ"מ, עכ"ל.

אך יש להוכיח דמצות מילה בזמנה חובה טפי משימולו האב בעצמו, מהא דשבת (דף קלג.) דמקשה אהא דאצטריך קרא למילה בצרעת [דמצות מילה דוחה האיסור של קציצת בהרת], דהלא דבר שאין מתכוין מותר, ומשני באומר לקוץ בהרתו דבנו הוא מתכוין.

לאחר כעשרה ימים של התעניינות וחיפוש דירות הבנתי שבהתראה קצרה כל כך יהיה לי מאוד קשה למצוא דירה מתאימה ולהתכונן לפסח על כל ההכנות ועבדות הנקיון בזמן קצר כל כך, הרגשנו שאנחנו לא עומדים בכך.

עלתה בדעתי אולי להתארח אצל ההורים, אולם גם רעיון זה לא היה אפשרי מכיוון ששני בני הנשואים אמורים להתארח אצלנו בחג, ועקב אילוצים מיוחדים לא היה אפשרות לשנות את התכנית.

בצר לי נזכרתי בסגולתו של הזרע שמשון, רכשתי את הספר זרע שמשון וקיבלתי על עצמי ללמוד בו כל יום על מנת שאזכה לישועה גדולה להיחלץ מהמצוקה שנקלעתי אליה, ושאוכל לחוג את חג הפסח בדיצה ובשמחה.

והנה באותו היום (!!!) שהחילותי ללמוד בספר זרע שמשון, התקשר אלי שוב בעל הדירה, שמחמת שינויים בתכנית אם ברצוני אוכל להשאר בדירה עד ר"ח תמוז. ויהי לפלא.

מספרת גברת ח. נ. מנתיבות: הייתי צריכה לעבור ניתוח על פי ממצאי הבדיקות והצילום שעשיתי, הניתוח נקבע ליום ראשון בשעה 12:00, מאוד חששתי מהניתוח, ממש פחדתי, והחלטתי לעשות משהו לזכותי, קיבלתי על עצמי לתרום סכום הגון לאיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון, והרגשתי ממש הקלה בכך שעוררתי על עצמי זכות וכח הצדיק בעל הישועות הנודע, ובס"ד אזכה לראות את ישועת ה' שהכל יעבור בהצלחה.

במוצ"ש יצאתי לבית החולים להתאשפז לילה לפני הניתוח, אולם הרגשתי פחד, פחד עצום שלא התפוגג, הלילה עבר, הגיע הבוקר ועדיין לא הרגשתי בנוח, איני יודעת להסביר זאת, אבל ממש פחדתי ולא רציתי את הניתוח, בשעות הבוקר המוקדמות הגיע הרופא המנתח לביקורת אחרונה לפני הניתוח, שיחה קצרה, בירור נתונים שוב ושוב, והנה כבר התכוננתי לניתוח, הרופא המרדים כבר הגיע והסביר לי על תהליך ההרדמה, ובאופן פתאומי קרה משהו שלגמרי לא צפוי... הרופא המנתח חוזר ואמר שעבר שוב על פענוחי הצילום, ו... אין צורך בניתוח. משהו לא שיגרתי לכל הדעות!

גברת ח.נ. מסיימת בשיחתה הנרגשת עם האיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון: הייתי בטוחה שתהיה לי ישועה גדולה, אך לא האמנתי שתבוא באופן פלאי שכזה. אני מספרת את הסיפור על אף שאני חושבת שחלק מהקוראים פשוט לא יאמינו, כיון שאת המציאות לא ניתן להכחיש! ובכדי שידעו כולם את רב כוחם של הצדיקים, הקב"ה גוזר וצדיק מבטל, ומי שזוכה לעשות נחת רוח לנשמתם בעולם האמת זוכה לראות ישועות כבירות, ובפרט רבינו הזרע שמשון שממש ביקש והתחנן על כך בוודאי עומד למליץ לכל המקיימים את בקשתו.

צדקת הצדיק

לע"נ הג"ר ברוך שפירא ב"ר יעקב יהושע זצ"ל אדמו"ר מטשיזב יא"צ כ"ט אב

מצוה נדירה שהמקיים אותה נוטל שכר כנגד כולם

כתב בשו"ע הרב (ת"ת פ"ב ס"א): 'מצות עשה של תלמוד תורה על כל אדם לעצמו ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה'. וכ"כ בסעיף י' וז"ל: ללמוד פעם אחת כסדר [תנ"ך] וכל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים כמו מדרש רבה ותנחומא ופסיקתות וכיוצא בהן ומדרשי רשב"י (-זוהר) כדי שיוכל לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אחת בחייו, עכ"ל.

זה מצוה שרק יחידי סגולה מקיימים אותה, וקל מאד לקיימה אם מקציבים לזה זמן מועט בכל יום, ובזה זוכים לקיים מצוה נדירה של מצות ת"ת ששקול כנגד כל המצות, ואין לשער גודל השכר שזוכים עבור זה בפירות בעוה"ז והקרן לעוה"ב

נתפרסם לזכות י.ב.ח.ה. לנחת דקדושה מכל יו"ח

הגליון בארץ ישראל נתנדב ע"י הרב חיים מאיר בן עלקא שליט"א זכות הצדיקים מליצי יושר יעמוד לו ולמשפחתו ולכל יו"ח להתברך בכל מילי דמיטב

לעבור על איסור מפני דרכי שלום. כתב הרמב"ם (פ"ו דעות ה"ה), וז"ל: כל השונא אחד מישראל בלבו עובר בל"ת, שנאמר 'לא תשנא את אחיך בלבבך', ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה, ולא הזהירה תורה אלא על שנאה שבלב, אבל המכה את חבירו והמחרפו, אע"פ שאינו רשאי, אינו עובר משום 'לא תשנא', עכ"ל. והנה מצאנו בהרבה מקומות התירו לעבור על איסור בשביל שלא יבואו לידי שנאה, כדאמרו ביבמות (דף מה:) 'מותר לאדם לשנות מפני דרכי שלום'. מיהו י"ל דשאני התם דזה לא נחשב לדבר שקר כלל