ע"י הַשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת ויו"ט יְהֵא לְאָדָם חֵלֶק לעוה"ב
וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְרֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאלהי"ם תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִׂמְחָה, וְכִי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מְשַׁבַּח דָּא.
וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִׂמְחָה, דָּא חֶדְוָותָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּזִמְנָא דְאִיהוּ שָׁלְטָא, בְּשַׁבְּתָא וּבְיוֹמִין טָבִין, דְּמִכָּל עוֹבָדִין טָבִין דְּבַר נָשׁ עָבִיד, אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְאַחְזָאָה חֶדְוָותָא בְּהַהוּא סִטְרָא, בְּגִין דִיהֵא לֵיהּ חוּלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי.
מָתוֹק מִדְבָשׁ
ע"י הַשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת ויו"ט יְהֵא לְאָדָם חֵלֶק לעוה"ב
וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִׂמְחָה מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת עִנְיַן הַשִׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַיְינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ כִּי אִם הָאֲכִילָה וְהַשְׁתִיָּה מְבִיאִים אֶת הַשִׂמְחָה, וְהוּא יִלְרֶנּוּ וְהַשִׂמְחָה תִּתְחַבֵּר עִמּוֹ, בַעֲמָלוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר יַעֲמֹל, כּל יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאלהי"ם לִחְיוֹת תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, פֵּרוּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאַל יִצְטַעֵר בְּטְרַח הֶעָמָל. (מְצוּדוֹת).
וּמְפָרֵשׁ וְאָמַר, מַה שֶׁכָּתוּב וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִׂמְחָה, שׁוֹאֵל וְכִי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מְשַׁבַּח דָּא וְכִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְשַׁבֵּחַ אֶת שִׂמְחַת תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה.
וּמְתָרֶץ וְאָמַר אֶלָּא וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִׂמְחָה אֵין הַכַּוּנָה עַל שִׂמְחַת תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא דָא חֶדְוָותָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא זֶה הוּא הַשִׂמְחָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּזִמְנָא דְדְּאִיהוּ שָׁלְטָא בְּשַׁבְּתָא וּבְיוֹמִין טָבִין בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹלֵט, דְהַיְינוּ בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, שֶׁאָז יֵשׁ שִׂמְחָה לְמַעְלָה, וְאָז צָרִיךְ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ לְמַטָה, דְמִכָּל עוֹבָדִין טָבִין דְּבַר נָשׁ עָבִיד כִּי מִכָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּמַעֲשִׂים גַּשְׁמִיִּים שֶׁל הַגּוּף, אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת דְּהַיְינוּ וּלְאַחְזָאָה חֶדְוָותָא בְּהַהוּא זִמְנָא (ק"ג סמק"מ) לֶאֱכוֹל סְעוּדוֹת שַׁבָּת, וּלְהַרְאוֹת שִׂמְחָה בַּזְמַן הַהוּא, כִּי שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב מִתְפַּשֶׁשֶׁת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, (וּמִי שֶׁמִּתְעַצֵב חַס וְשָׁלוֹם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הוּא פּוֹגַם בְּזוֹ הַשִׂמְחָה), בְּגִין דִיהֵא לֵיהּ חוּלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. (פקודי דף רנה ע"א, ובביאורינו כרך ט עמ' תיז)
