עלה ברירה כל מי שיגיע לולבי לידו
ע"פ ספר רוח אליהו, מאמרי חכמה ומוסר על המועדים, משיחותיו של הגאון רבי אליהו שוויי זצ"ל ראש ישיבת פילאדעלפיא
ע"פ ספר קרבן אליצור על הלכות ברירה, מאת הגאון רבי מנצור מרזוק זצ"ל, נדפס ע"פ דפו"ר במהדורה מתוקנת ומשוכללת, ע"י הרב בנימין שפיגעל שליט"א
כתב הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"ד סימן קנג) וז"ל, אם עשתה שליח [לקבל את גיטה ואמרה] האשה כל מי מכם שירצה הבעל ליתנו לו יהא שליח לקבלה, בזה אין ברירה, כענין לאיזו שארצה אגרש בו דאין ברירה, ע"כ.
וקשה לי על הרשב"א, דמשנה שלימה שנינו בפרק לולב וערבה (סוכה מב, ב) דקתני, מצות לולב כיצד, יום טוב הראשון שחל להיות בשבת, מוליכים לולביהם להר הבית וכו', ומלמדים אותם לומר כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה. למחר משכימים ובאים והחזנים זורקים אותם לפניהם כו' [ע"כ]. הרי לך דמהני לומר כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה, ואף על פי שאינו מבורר למי יגיע. והטעם כמו שכתב מוהרי"ט בתשובה (ח"ב חושן משפט סימן כב) וז"ל הצריך לענינינו, ובהא דכתיבנא מתישבה ההיא דפרק לולב וערבה ומלמדים אותם כו', והרי בשעה שהתנה עמו אינו מבורר, אלא משום דאיהו לא גמר ומקנה מהשתא, שאם למחר מכיר שלו נוטלו ואם בא אחר ללוקחו מעכב על ידו ויכול לחזור בו קודם שיגיע לידו, ואינו מזכהו אלא לאחר שיגיע לידו, ובאותה שעה מבורר הוא שבא לידו, יע"ש.
הן אמת שראיתי בירושלמי (סוכה פ"ד ה"ב) עלה דהא מתני' דסוכה דקאמר הכי, רבי יעקב דרומיא בעי, מתני' דלא כרבי דוסא, דרבי דוסא אמר, בשחרית אדם צריך לומר כל מה שילקטו עניים היום מן העומרים הפקר הרי הוא הפקר, ורבי יהודה אומר לעתותי ערב כו'. והנה לכאורה נראה דטעות סופר נפל במה שאמרו מתני' דלא כרבי דוסא, וצריך לומר מתני' כרבי דוסא. ולפי זה נמצא דס"ל להירושלמי בכהאי גוונא שאומר כל מי שיגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה, דתלוי ביש ברירה ואין ברירה, והך מתני' אתיא כרבי דוסא דאמר יש ברירה, דהרי קאמר דמתני' כרבי דוסא, ובש"ס מוקמינן ליה דרבי דוסא ס"ל דיש ברירה. ונמצא להירושלמי דאפילו שמתנה שלאחר שיתברר יחול, אפילו הכי לא מהני אלא למאן דאמר יש ברירה. [א.ה. ראה פירוש הפני משה בירושלמי, ולדידיה אינו תלוי כלל ביש ברירה ואין ברירה.]
וצריך לומר דס"ל דכיון דבשעת האמירה אינו מבורר לא מהני. ובכן לא קשיא אהרשב"א מהך מתני', דאדרבא מהך מתני' יש להוכיח כמו שכתב הרשב"א, דהא מוקי לה הירושלמי כמאן דאמר יש ברירה, ואם כן הוא הדין באמרה האשה למי מכם שירצה הבעל דתלוי ביש ברירה ואין ברירה.
