עלה מצטער - קיום מצות סוכה במצטער
ע"פ ספר ברכת ישעיה על מסכת סוכה,
מאת הרה"ג ר' ישעיה העטלמאן שליט"א
איתא בגמרא (סוכה כו, א) אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה. והנה יש להסתפק מהו גדר הדין של מצטער, האם התורה פוטרתו מהחיוב לישב בסוכה, אבל אם יושב בסוכה מקיים מצוה, או שמא אפילו אם יושב בסוכה אינו מקיים מצוה.
הגר"ש שקאפ זצ"ל בשערי יושר (שער ג פרק יט) כתב בהדיא שאין כלל קיום מצוה באופן שמצטער והוה מיעוט מהמצוה לגמרי ולא רק פטור בעלמא. וכן מובא בשם הגר"ח לדייק מהא דאיתא ברמ"א (סימן תרלט ס"ז) שהמצטער שאינו יוצא מן הסוכה אינו מקבל שכר, ואינן אלא הדיוטות. ובאמת כבר מבואר כן בשנות אליהו להגר"א (ברכות א, ג).
אולם בביאור הלכה (סימן תרלט ס"ז) על הרמ"א הנ"ל שנקרא הדיוט, הביא בשם הפ"ת לחלק בין המחמיר במצטער שנקרא הדיוט, למחמיר באופן שאינו מצטער שהרי זה משובח. וזה לשונו, "דזה הכלל הוא דוקא במקום שיש בו צד איסור כמו במצטער דהוי חילול יו"ט, ואפילו בחול המועד חייב לכבדו, אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר כמו רבן גמליאל שהחמיר על עצמו בדלי של מים ואמר העלום לסוכה", עכ"ד. וצ"ע למה צריך "צד איסור" ו"חילול יו"ט", לכאורה תיפוק ליה שנקרא הדיוט משום דליכא קיום מצוה במצטער.
ולכאורה נראה מדבריו דבר חדש, דבאמת אין מצטער "הפקעה" ממצות סוכה אלא "פטור בעלמא" ובאמת איכא קיום מצוה בזה. והטעם שנקרא הדיוט, משום דבישיבה כזו הוא "מחלל" היו"ט, ור"ל שהוא ממעט בשמחת יו"ט ובכבוד יו"ט, אבל אה"נ שאם אינו עובר על שמחת יו"ט, וכגון באכילת עראי בתוך הסוכה [שבאמת פטור מאותו טעם שאינו כעין תדורו], אז יש קיום מצוה והרי זה משובח.
אלא דיש להקשות מהביאור הלכה אחרי זה (בד"ה הדיוטות) שהביא מהבכורי יעקב, דזה שנקרא הדיוט הוא רק אם מצטער בשעת הישיבה בסוכה, אבל אם רק טירחא לחזור לסוכה, כגון אם פסקו הגשמים בלילה או באמצע סעודתו דקי"ל דפטור מלחזור לסוכה, אם חוזר ואוכל בסוכה בודאי יש קיבול שכר על זה ואינו נקרא הדיוט כיון דבעצם הישיבה אינו מצטער. והנה בשלמא אם הפשט דבמצטער ליכא מצוה בכלל, מובן החילוק, דזהו דוקא אם מצטער בעת הישיבה, אבל בטירחא לו לחזור לסוכה פטור רק על עצם החזרה, אך אם חזר לסוכה בודאי איכא קיום מצוה בישיבתו ולאו הדיוט הוא. אבל אם הפשט דלעולם איכא מצוה במצטער, והטעם שנקרא הדיוט משום שמגרע בשמחת יו"ט, א"כ מ"ש מצטער בעת הישיבה ומ"ש מצטער בדרך לסוכה, הרי בשניהם מגרע את שמחת יו"ט. [ודוחק לומר שבאמת יש איסור לטרוח ולבא, אלא שבדיעבד אם עבר על האיסור וטרח, סוף סוף מקיים מצות סוכה. דלא משמע שיש איסור לכתחילה.]
וי"ל שכל החסרון לגרע שמחת יו"ט הוא משום שאינו מחוייב להיות בסוכה בשעה שמצטער והוה רק מצוה "קיומית", וא"כ מהיכא תיתי לעזוב מצוה "חיובית" של שמחת יו"ט ולעשות מצוה "קיומית" של ישיבת סוכה. אבל בכה"ג שטירחא היא לחזור, א"כ היות שאינו מצטער בעת הישיבה נמצא שאז מחוייב הוא להיות בסוכה עכ"פ אם אוכל בה, ונמצא שמניח מצוה "חיובית" של שמחת יו"ט עבור מצוה "חיובית" של ישיבת סוכה, וזה שפיר ראוי לעשות ואינו אסור אפילו לכתחילה, אלא שפטור מלחזור, אבל אם כבר חזר, מעלה היא והרי זה משובח.
