אמר רבי מאיר - איתנים וריקנין

איתנים" ו"ריקנין"

אנחנו נכנסים כעת לחודש תשרי שהוא לא רק חודש חדש אלא הוא התחלה של שנה וכמו שקראו חז"ל לערב ר"ה: "אחרית שנה" [הייתי (בשבוע שעבר) באור ליום ב' י"א אלול כאן בירושלים בבר מצווה לנכדו הראשון של כ"ק מרן האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א והוא בירך שם כדרכו ברכות לרוב ואמר בין ברכותיו חוץ מברכת שנה טובה: "א'גוטען אחרית שנה"!], וחודש תשרי ג"כ נקרא בספרים: "ירח האיתנים" על שם האבות הקדושים הנקראים בלשון חז"ל: "איתנים".

אם לא היה בהם אלא דבר זה כבר הם קדושים. והוא סוד מה שאמרו חז"ל (סוף חגיגה) על הפסוק (שיר השירים): "כפלח הרימון רקתך" "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" [וביאר בזה מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל אמאי נקט: "כרימון" דווקא? כי רימון יש לכל גרעין שבתוכו קליפה, וירמוז על זה שאפילו שהם מלאים מצוות זה: "כרימון" והיינו שכל מצווה מוקפת בעבירות, ה"י שזה רמז לקליפות ה"י, ועכ"פ זה שבח להם שיש בהם מצוות!], ומהי הראיה לזה? חודש זה שאפילו רחוקים חוזרים אל ה' יתברך! וכמו שראיתי אתמול ב"כותל המערבי" אור ליום ד' כ' אלול תשפ"ו שאפילו ביום רגיל שאין מתפללים בעת הוצאת ספר תורה ברית שהפשט בתפילת "אב הרחמים": "ויזכור איתנים" הפשוט בבחירת לולב הוא שזה רומז על האבות הקדושים הנקראים: "איתנים" שיזכור וכמו מהפריץ שנים רבות, והנה כעת נתן הפריץ את האחוזה לשר הצבא שבא לנו ה' יתברך את הברית שהוא כרת מעורכי המלחמה והוא שונא ישראל גדול, והוסיף היהודי ואמר לרבינו: "הוא בלי רגל אחת לפי שהוא איבד אותה בקרבות"! אמר רבינו: "אם הוא בלי רגל עימם, הוא יכול להיות גם בלי ראש"!... ובאמת חזר היהודי לביתו ומצא שמתקיימת שאנחנו שם הלוויתו של אותו שר שונא ישראל ולא נפל מדברי רבינו ארצה! בתפילת בברכת אומרים שחרית עבודתו הייתה תמיד ע"י שמחה והיה אומר שעיקר עבודת רבינו הבעש"ט "ויברך הק' זיע"א הייתה להשריש בבני האדם שפלות אמיתית ושמחה אמיתית! דוד": "וכרות עמו ואמר שהשפלות והשמחה תלויים זה בזה! ופעם ראה את תלמידיו בעצבות הברית" והיינו ואמר להם בשם רבו הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז' זיע"א שביאר הפסוק (תהילים הברית שה' יתברך כרת עם אברהם אבינו ק"ד): "השם עבים רכובו" היינו שה' יתברך מגביה אפילו את המגושמים והעבים ע"ה. ביותר ומגביהם לרום מעלה! ושמחו כולם [אם מזכירים את רבו הרה"ק ר' ברוך היינו בו סליחות מרכזיות הגיעו אלפים לומר סליחות והיה שם הכנסת ס"ת בראשות האדמו"ר ר' יאשיהו פינטו שליט"א ורקדו אפילו רחוקים מאוד ורואים איך ישראל אוהבים את התורה ואולי לכן אנחנו מזכירים ורומזים אותו בבקשתנו! ולכן אומרים בתפילה הנ"ל: "ויציל נפשותינו מן השעות הרעות" והיינו ונראה עוד לרמוז בזה בס"ד: אנחנו שנזכה תמיד להינצל מן החטא כמו באור ממעזיבוז' זיע"א מובא (שם) בשם הרה"ק ה"חוקי חיים" משומרי אמונים זיע"א שסיפר מבקשים בכל השנה שאף שאנחנו חוטאים לפעמים עכ"פ יזכור לנו ה' והעניין: שנזכור ברגעים הקטנים את יתברך את ה"ברית איתנים" היינו הברית הרגעים המרוממים של חודש זה וינצלו! שכרתנו עמו בחודש זה הנקרא: "ירח האיתנים", שיזכור לנו אותה בכל השנה! ובבחינת מה שאמר הכתוב בהפטרה שאנחנו קוראים בראש השנה: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך שר' ברוך היה מנהגו בדין כידוע, והיה לו בדחן שקראו לו ר' הערשה'לה אוסטרופולער זצ"ל שהיה משמחו, וכשנפטר ר' הערשה'לה שאלו ר' ברוך מה עלה בדינו בשמיים? והשיבו: שהמלאכים דנו ביניהם האם להכניסו לגן עדן או לגיהנם, והוא אמר להם מילתא דבדיחותא והשיחו דעתם והוא נכנס לגן עדן! ואמר הרבי שבזה יש לבאר למה נהגו לשיר בקדיש תתקבל שבסוף תפילות ימים נוראים כדי לבלבל את המלאכים ואז יכנסו תפלותינו לרצון לפני אדון כל]! עוד מבואר שחודש זה נקרא: "תשרי" מלשון מה שכתב רבינו האריז"ל זיע"א בפיוטו לשבת קודש "אתקינו סעודתא": "יהא רעווא קמיה דתשרי על עמיה" וחזינן ש"תשרי" הוא לזה! רבינו חזה כבר בראש השנה את פטירתו וכשרצו מקורביו להכין לו בגד חדש ושחור לכבוד חג הסוכות הוא הפטיר ואמר את לשון המשנה (ביצה): "זימן שחורים ומצא לבנים"! והיינו שחושבים לתפור לו בגד שחור, אך הוא ילבש לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה קודש מלשון השראת השכינה! הלוואי שנזכה ישראל לה' וכו' וירמוז ג"כ שאף שפעמים בגד לבן היינו תכריכים, ה"י! וכך היה שהוא נפטר בח' תשרי וכנ"ל בגיל נ"ח ישראל חוטאים עכ"פ: "קודש ישראל לה"' היינו שעכ"פ ישראל קדושים הם וכמו שאמרו חז"ל: "ישראל קדושים הם שאינם אוכלים גיד הנשה" - והיינו אפילו וקראו עליו הפסוק: "ונח מצא חן בעיני ה"' היינו שנפטר בגיל נ"ח!, זיע"א. תנצב"ה מתוך 'השיעור השבועי' של מורנו שליט"א: ז' תשרי תשפ"ה - גליון מס' 299 הברכות יתן ה' שנזכה לכל ברוחניות ובגשמיות! "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט! כתיבה וחתימה טובה! בשורות טובות ישועות ונחמות, אמן!