בחג הסוכות ישנו מושג יהודי ששמו אושפיזין!!!! כן... זה מובא בזוהר וזה גם מנהג ישראל בחג הסוכות.. לפני הסעודה להזמין את האושפיזין... ביום הראשון את אברהם וביום השני את יצחק ובשלישי את יעקב וכן הלאה... עכשיו בינינו... מה באמת הפשט בזה??? מה... באמת נראה לך שהשבעה רועים מגיעים לסוכה שלי?? אם כן... אז איפה ???ם...?? ואם לא... אז מה כן??? מה זה הדבר הזה
מה באמת עומד מאחורי ההזמנה של האושפיזין???
הביאור בזה הוא כך: תקשיב טוב טוב:
כשהייתי בישיבה... בחדר אוכל היתה דלת שמפרידה בין המטבח לחדר אוכל... ומי שהיה רוצה משהו מהמטבח הוא היה מגיע לדלת... אבל דא עקא... הדלת נעולה!! לכן מה עושים?? בשביל זה היה חלון בדלת... וכל מי שהיה רוצה משהו.. היה מכניס את הראש בתוך החלון... הההלו... רמי הטבח... יש עוד גבינה...?? תביא עוד שתי כפות פעמיים.... אני הייתי אסיר תודה לחלון הזה!! אין לך מושג כמה עשרות ליטרים של חלב יצאו מהחלון הזה רק בשבילי...!!! אין לך מושג כמה מיונז וממרח שוקולד זכיתי והוצאתי.... ו... והכל... מאיפה?? מהחלון הזה!!! ו... והנה יום אחד התחתנתי... ואני מגיע לביתי נאווה קודש... אני נכנס למטבח... ו.. והנה... חשכו עיני... לדלת של המטבח לא היה חלון!!!!! אוי ואבוי... מה יהיה?? מאיפה יהיה לי שקיות חלב... מאיפה יהיה לי גבינה... הרי אין חלון?
שוטה גמור!!!!!! ההההלו תתעוררר... אתה לא קולט עניין...
פה לא צריך חלון!!!! הכל פתוח לרווחה!!!! קח מה שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה... איפה צריך חלון??? כשיש מטבח של ישיבה... ומפחדים שאני "ארים" שלושה שרוולים של כוסות... כאן צריך לעשות דלת... ואחרי שיש דלת עושים חלון שכשאני אבקש כוסות... אני אקבל רק שלוש כוסות ולא יותר... איפה צריך חלון?? כשמפחדים שאם הדלת תהיה פתוחה... אני אוציא "פרה שלימה של תנובה" לחדר... לכן פותחים חלון... שדרכו אפשר להוציא כוס אחת מקסימום שתים...
יש לי חידה: האם השמש היא האור שלנו??? ממש לא!!!! ויש לי ראיה חותכת שלא!!!: כי האור עד כמה שידוע לי נברא כבר ביום הראשון... ואילו השמש נבראה רק ביום הרביעי... אז מה כן...?? אם השמש היא לא אור... אז מה היא כן??? השמש היא לא האור הגדול!!! אלא המאור הגדול!!!
השמש היא לא האור אלא מאור- החלון שדרכו אנחנו רואים את האור!! כשהקב"ה ברא את העולם ביום הראשון... הוא ברא אור... אור כמות שהוא.. בלי חלונות... (אגב: גם השמש נבראה ביום הראשון... אבל היא היתה גוף אטום... גלגל ענק חשוך ואטום בלי כלום... כמו הירח וכל גלקסיה אחרת...) הבריאה בתכנית המקורית שלה היתה שיהיה אפשר לקבל את כל ההשגות בלי חלונות.. בלי מחיצות... הדלת היתה פתוחה... כמו שבבית שלי אין במטבח לא דלת ולא חלון... הכל פתוח.. כך... כשהקב"ה ברא בתחילה את העולם... הוא לא ברא שום מחיצות... לא דלתות ולא חלונות...מי שרוצה יכול לראות ולהשיג את הכל... וזה לא רק השמש... זה הכל... כל דבר היה ללא חלונות... גם הראיה היתה ללא חלון ששמו עין (אדה"ר ראה מסוף העולם ועד סופו) וגם השמיעה לא היתה מוגבלת לחלון האוזן... וגם אתה חברי היקר... גם אתה לא התגלית דרך החלון של הבשר ודם שכ"כ מטעה אותך להשקיע ביפוי וסלסול החלון הזה... האור היה ישיר!!! ללא חלונות או מחיצות...
אתה יודע איך קוראים לזה בלשון חז"ל?? האור הגנוז!!!!!!
זו המשמעות הפשוטה של האור הגנוז!!! אור בלי חלונות... בלי הגבלות... זו היתה התכנית המקורית... אבל הקב"ה ראה שהעולם לא ראוי לזה... מה עשה הקב"ה?? גנז את האור הזה לצדיקים לעתיד לבא... ו... ומה עשה במקומו?? הוא הגביל וצמצם והכניס את האור בתוך חלון ששמו המאור הגדול שרק מבין חרכי החלון הזה אנחנו נראה אור... לכן השמש לא נקראת אור! אלא מאור- חלון!!!! ויחד עם השמש כל העולם כולו קיבל המימד ששמו חלון... השמש היא רק מדגם למימד ששמו חלון... אבל הכל!!!! כל העולם כולו על כל גילוייו והשגותיו... הכל הצטמצם ומאז הכל מתגלה באמצעות חלונות... לבן אחד מאיתנו יש חמשה חושים... חמשה חלונות שדרכם אנחנו מתקשרים עם הסובב...
אם יש לנו משהו עם אברהם אבינו זה רק עם האור שלו... אם אברהם אבינו בכבודו ובעצמו יופיע בסוכה שלך... זה יהיה אולי מאוד מרגש... תוכל אולי להצטלם איתו... ו... ואולי אפילו יפרסמו את זה ב"ציבור החרדי..." (תלוי כמה זה יראה פופולרי....) אבל הלאה... מה הלאה... מה יצא לך מזה?? חוץ מקידום מכירות שום דבר!!!! אבל ברגע שיש לנו עסק עם האור של אברהם אבינו...?? עם זה יש לי עסק!! ועוד איך!!!! האור של אברהם אבינו זה משהו ששייך אלי... משהו שיכול להיבלע בתוכי ולהיות חלק ממני... וכשאני נמצא בצילא דמהימנותא אני מזמין את האור הזה... אני חפץ ומשתוקק לאור הזה... אני מכריז: "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי..." במשך השנה ניסיתי ולא כ"כ הצלחתי... אבל עכשיו בימים המיוחדים האלו... שאני כבר נמצא יחד עם הקב"ה בצלא דמהימנותא... זו עת רצון מיוחדת להזמין את האור שאברהם אבינו הוריד לעולם ולבקש מאבא שבשמים: אנא!! גם אני רוצה את האור הזה... שהוא ישאר בתוך הלב שלי... אני לא נותן לו לצאת מפה... אם תשים לב: לאושפיזין אומרים רק בואכם לשלום... לא אומרים להם: צאתכם לשלום... שישארו כאן!!! אין להם שום סיבה לצאת מפה!!! את האור הזה אני מעוניין להכניס לתוך תוכי ושלא יצא לעולם.
טמון פה מסר מאוד מאוד חשוב שנוגע אלינו תמיד:
לא רק בחג הסוכות אלא כל השנה ובפרט בערב יום הכיפורים...
בא איתי שניה אחת למראה... תסתכל שניה על עצמך... מה אתה רואה?? איש נחמד... חייכן... שיער בלונדיני... עיניים חומות... גובה מטר שבעים... זהו!! זה מה שאתה??? לא!!! לא אדוני!!!! יש לך טעות!!!
מה שאתה רואה פה זה לא אתה!!!! זה רק המאור שלך... זה רק המאור שדרכו אתה בוקע... אתה בעצמך זה אור!!! מה אני מתכוין אור??
אני לא מתכוין למיסטיקה... כשאני אומר אור אני מתכוין לסוג של הארה... סוג של תפקיד אלוקי שבשבילו נשלחת לעולם... אתה בעצמך סוג של משימה אלוקית שבשבילה אתה פה... וזה אתה האמיתי!!!! זה המהות שלך!! אתה תפקיד!!!!!! שמעת?? אני חוזר: אתה במהותך תפקיד!!! וכל מה שנותר לך זה פשוט לעשות שיעורי בית מעמיקים כדי לזהות מה באמת התפקיד היחודי שלך בעולם... מה האור שמוטל עליך להאיר בעולם... רק מה?? לצורך העניין הקב"ה ברא לך מאור... הלביש אותך בבשר גידים ועצמות שהם החלון והמאור שדרכו האור שלך יופיע ויאיר בעולם... אבל אתה בעצמך זה לא זה... אתה בעצמך זה לא המאור אלא האור!!!!
ומאוד מאוד חשוב לדעת את זה... אתה יודע למה??
כי ברוך ה'... אתה דווקא בן אדם נעים הליכות... ענוותן ושפל ברך... יפה מצידך... זה מעלה גדולה להיות עניו ושייף עייל ונפיק... אבל בייחס ל-מה?? בייחס למאור!!! בייחס לדמות שנשקפת מהמראה היא זו שצריכה להיות נכנעת... היא צריכה להיות מעודנת... המאור- החלון הזה שדרכו אתה נשקף הוא צריך להיות ענוותן ושפל ברך... (בלי כל ההצטעצועויות של בני דורנו...) אבל האור עצמו שבוקע דרכך???
בייחס אליו אין שום מקום לענוה!!! אתה לא בעלים על האור הזה!!!!
זה אור אלוקי!! הנשמה נקראת כבוד!!! את הנשמה צריך לכבד... שימו לב אל הנשמה... מידי בוקר אתה מודה לה' "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא..." סליחה... מה זה הגאווה הזו שאתה נעמד ומעיד על הנשמה שלך שהיא טהורה...?? מה עם "יהללך זר ואל פיך..."?? מה זה הגאווה הזו??? איזה צורה זו שבן אדם נעמד על הבוקר ומתחיל לשבח את עצמו... הנשמה שלי... איזה טהורה שהיא... אה?? מה הפשט בזה??? נו... פשוט מאוד: הנשמה היא בכלל לא שלך!!!!! היא חלק אלוק ממעל!! כשאתה משבח אותה אתה בכלל לא בתמונה!! אתה לא משבח את עצמך... אפילו לא בצחוק!!!! אתה משבח חלק אלוק שממעל שהקב"ה הפקיד אצלך! ואת הנשמה אסור לבזות!!! בייחס לנשמה אסור להיות עניו... מי שמך לבעלים עליה... שאתה יכול לבזות אותה?????
לסיכום: אתה רוצה להיות עניו?? תשפיל את המאור!!!! תעמוד מול המראה ותשנן לעצמך... כן... המאור הזה יסודו מעפר וסופו לעפר משול כחרס הנשבר... יום אחד המאור הזה ירים את הפרחים מהשורש
אבל את האור??? האור שבך הוא אלוקי!!! אל תזלזל בו!!
פעם... לפני כמה אלפי שנה היה יהודי אחד שקראו לו אברהם אבינו... אותו אברהם היה בן אדם... בשר ודם... הוא היה מאור גדול... חלון גדול ומבהיק!!! דרך המאור הזה בקע אור אין סוף... אור שהתחיל להפציע את יעודו של העולם כולו... והנה יום אחד המאור הזה נסתלק מאיתנו... מנוחתו כבוד במערת המכפלה... אבל האור ?!?!?! האור שלו נשאר!!! האור שהוא הוריד לעולם לא נס ליחו ולא כהתה עינו... הוא ממשיך להפציע ולהאיר את כל העולם כולו... ואדרבה... אברהם אבינו בתור מאור לא יכל לבקר בשתי סוכות ברגע אחד... גם אם הוא יכל לעשות קפיצת הדרך... אבל עדיין "אחד היה אברהם..." בשר ודם עם כל הכבוד... לא יכל להתפצל לשנים... כל זה כשאברהם אבינו היה מופיע מתוחם בתוך המאור!!!! אבל האור??? האור של אברהם אבינו?? האור הזה לא מתוחם... לאור הזה יש כח אין סופי... ומכאן ואילך יכולים רבבות אלפי ישראל לשבת בסוכה... ובאותה שעה כולם מזמינים את אברהם אבינו לסוכה הפרטית שלהם... ואורו של אברהם אבינו מופיע בכל הסוכות של עם ישראל ובאותה שעה..
בדיוק כמו שכשאתה מזמין את האושפיזין... הם בעצמם לא באים... ובכל זאת אתה מזמין... את מי אתה מזמין?? את האור שלהם!!!
זאת אומרת: אתה מבין שאברהם יצחק ויעקב זה לא רק בני אדם עם קלסתר פנים מסוים שעונה על שם אברהם יצחק ויעקב... זה יותר מזה... זה סוג של בחינה... שכשאני מזמין את אברהם לסוכה בחינת אברהם מגיע לסוכה שלי...אז זהו זה!!! שגם אתה כזה!! גם אתה לא עוד איזה בן אדם שעונה לשם מוטי או יענקי.. גם אני ואתה... אנחנו סוג של בחינות... סוג של תפקיד... ואנחנו צריכים להכיר בזה...
ומעתה: כשאתה מזמין את אברהם אבינו לסוכה... אל תחכה לסבאלע זקן וחייכן שידפוק אצלך בדלת... ויגיד: קוראים לי אברהם אבינו... לא... זה לא הנושא... כי גם לו יצוייר שנורא נורא תרצה ותתפלל לזכות לראות את אברהם אבינו ותפילתך תתקבל והוא כן יופיע אצלך בבית ואז יהיה אפשר לספר בהתרגשות גדולה שאתה זכית לראות את אברהם אבינו... אמנם זה נורא נורא מרגש... אבל אל תשכח שזה רק המאור!!! ולא האור... ולנו אין עסקים עם המאור ששמו אברהם אבינו... אין לנו מה לעשות עם זה...
חג הסוכות זה זמן להתבוננות ב"מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב..." כשנזמין את בחינת אברהם אבינו לסוכה שלנו... זה הזמן להתבונן... רגע... ומה איתי?? מהי הבחינה שלי?? האם גם לי יש בחינה מסוימת?? האם גם אני מבטא איזה שליחות מסוימת בעולם... או שאני מתחיל ונגמר במטר שבעים שלי? יש לנו שבעה ימים... כדי להזמין שבעה בחינות... שבעה אורות אלו מצויות בי... קיימות בי... ורק צריך להתחיל להאיר אותם מתוך תוכי. להוציא אותם מהכח אל הפועל. בחג הסוכות אין נקודה למחשבה. יש ז' נקודות למחשבה. אגוטע יום טוב