Skip to content
להבת דוד

חַג הַסְכּוֹת

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בַּסְכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ' כִּי בַסְכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כג, מב-מג).

הִנֵּה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ בְּנֵי יִשָּׂשכָר (תשרי מאמר ל אות יג-חי) הֶאֱרִיךְ לְבָאֵר בְּמַה שֶׁעָמְדוּ כְּבָר הַקַדְמוֹנִים, מַדּוּעַ צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת זֵכֶר רַק לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד, וְלֹא נִצְטַבֵּינוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם זֵכֶר לִשְׁתֵּי הַמַּתָּנוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְהֵם הַמָּן וְהַבְּאֵר (תענית ט, א), יעוי"ש. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ עוֹד הָעִנְיָן בְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָה, וּבְהַקְדִים לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג רנה, ב) חַג הַסְכּוֹת לְסַכָּכָא עֲלַיְהוּ כְּאִמָּא עַל בְּנִין. שֶׁאָז עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִיא מִתּוֹךְ אַהֲבָה, אָז סָרָה הַמְּחִצָה וְהַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל שֶׁבֵּינָם לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמִתְקָרְבִים אֶל ה'. וְזֶהוּ כַּוּנַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ חַג הַסְכּוֹת לְסַכָּכָא עֲלַיְהוּ כְּאִמָּא עַל בְּנִין', שֶׁעִנְיַן חַג הַסְכּוֹת הוּא מַמָּשׁ כְּדְגְמַת הַיְלָדִים הַדְּבֵקִים וּקְרוֹבִים לְאִמָּם בְּלֹא שׁוּם מְחִצָה וּמָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כֵּן אָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בִּימֵי הַסְכּוֹת מֵחֲמַת שֶׁאָז אָנוּ עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ אַהֲבָבָה וְהִתְקָרְבוּת.

וְהִנֵּה מַה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַנְנֵי הַכָּבוֹד הוּא מוֹרֶה עַל חִבַּת ה' לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם מָן וּמַיִם אֵינוֹ מוֹרֶה עַל חִבָּה, כֵּיוָן שֶׁבַּדִּין הָיָה צָרִיךְ לָזוּן אוֹתָם מֵאַחַר שֶׁבְּרוּאָיו הֵם, וּמַיִם וּמָזוֹן הוּא הַמֶּכְרָח לְחַיֵּיהֶם, אֲבָל מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁאֵינָם דְּבָר הֶכְרֵחִי זֶה וַדַּאי מוֹרֶה עַל חִבַּת ה' אֵלֵינוּ. וְעַל כֵּן צְוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת זֵכֶר רַק לְנֵס עַנְנֵי הַכָּבוֹד, לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת. נִמְצָא שֶׁשֹּׁרֶשׁ מִצְוַת הַסְכָּה הוּא לְהַרְאוֹת גּדֶל אַהֲבַת וְחִבַּת ה' אֵלֵינוּ, וְזֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסְכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי", וְעַל יְדֵי זֶה כַּמַּיִם הַפָּנִים אֶל הַפָּנִים מִתְעוֹרְרִים גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ אַהֲבָה, אֲשֶׁר זֶהוּ עִנְיַן חַג הַסְכּוֹת אַחַר הַיָּמִים הַקְדוֹשִׁים, לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּגְדֶל אַהֲבָה,

על ידי עבודה מאהבה בחג הסוכות זוכים לקרבת ה'

וְהָעִנְיָן הוּא, דְּהִנֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ מִתְעוֹרְרִים מְאֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעוֹבְדִים אֶת ה' מִתּוֹךְ יִרְאָה לְגְדֶל עמֶק הַדִּין, וְעַל כֵּן אַף שֶׁזְוֹכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, אַךְ כִּיוָן שֶׁזֶה בָּא מֵחֲמַת יִרְאַת הֶענֶשׁ, עֲדַיִן לֹא בָּטְלָה לְגַמְרֵי הַמְּחִצָה שֶׁל בַּרְזֶל אֲשֶׁר בֵּינָם לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (ברכות לב, ב), וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (ישעיה נט ב) "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם". אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן בְּחַג הַסְכּוֹת, וּלְבַטֵל לְגַמְרֵי כָּל הַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְזֶהוּ עַל יְדֵי שֶׁעוֹשִׂים זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד, וּמַרְאִים גּדֶל שִׂמְחָתֵנוּ וְאַהֲבָתֵנוּ לִפְנֵי ה'.

כְּבָר עָמְדוּ בָּזֶה מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה (עיין רשב"ם, רמב"ן, חזקוני וכלי יקר שם)

[וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּפָסוּק זֶה "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם", דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג רנה, ב) דְהַסְכָּה הִיא כְּאִמָּא דִּמְסַכְכָא עַל בָּנֶיהָ, וְהַכַּוּנָה שֶׁמִּכֹּחַ סְכָּה מְקַבְּלִים אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ דּוֹמִים לִילָדִים שֶׁמִּסְתַּכְלִים בִּפְנֵי אִמָּם. וְלָזֶה צָרִיךְ דַּעַת וְכַוּנָה, כִּי בְּאִם אֵין מְכַוּנִים לֵידַע זאת, אֲזַי הָעִקָר חָסֵר מִן הַסֵּפֶר וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה, וְלָכֵן נֶאֱמַר לְמַעַן יֵדְעוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁצְרִיכִים כַּוּנָה בָּעֵת שֶׁנִּכְנָסִים לַסְכָּה לִזְכֹּר כִּי בַסְכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי' וְגוֹ', מַה שֶׁאֵינוֹ כֵּן בִּשְׁאָר מִצְוֹת, כִּי רַק בְּמִצְוַת סְכָּה אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְדַרְגָא זוֹ מִכֹּחַ הַדַּעַת.]

וְיֵשׁ לוֹמַר בָּזֶה, עַל פִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל (ילקוט שמעוני רמז תרנג) בְּבֵאוּר עִנְיַן מִצְוַת סְכָה, לָמָּה עוֹשִׂין סְכּוֹת אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא שֶׁאִם נִתְחַיְבוּ גָּלוּת מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ גָּלוּ לְבָבֶל. וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, דְעִנְיָן זֶה שַׁיָּךְ יוֹתֵר בִּימֵי אֱלוּל בִּתְחִלַת עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל עַתָּה לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַקְדוֹשִׁים רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (דברים רבה ב, לו. פרקי דרבי אליעזר פרק מו) שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן שֶׁאֵינָם אוֹכְלִים וְכוּ', וְכִי אַחַר כָּל זֹאת צְרִיכִים אָנוּ עַכְשָׁו לִגְלוֹת.

כֵּן יִתֵּן ה' שֶׁנִּזְכֶּה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ אַהֲבָה, וּנְקָרֵב בָּזֶה אֶת הַגְאָלָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

מצות סוכה מרמזת שגם לאחר עבודתו ידע שעדיין עומד בתחילה

אַךְ יֵשׁ לוֹמַר, דְעִנְיַן מִצְוַת סְכָּה בָּא לְלַמְדֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַנְכוֹנָה בַּעֲבוֹדַת ה', דְאַף אַחַר שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וְלִלְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה וְלַעֲסק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לֵידַע נֶאֱמָנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְנוּ מְאוּמָה, כִּי אֵיךְ יוּכְלוּ קְרוּצֵי חֹמֶר לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָם לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָזֶה בָּאָה מִצְוַת סְכָּה דַיְקָא אַחַר הַיָּמִים הַקְדוֹשִׁים הַלָּלוּ, לְלַמְדֵנוּ שֶׁאַף אַחַר כָּל מַעֲשֵׂינוּ בַּיָּמִים הַקְדוֹשִׁים, עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ לַחְשׁשׁ שֶׁמָּא צְרִיכִים אָנוּ כַּפָּרָה.

[**בַּסְכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסְכֹּת (ויקרא כג, מב). צָרִיךְ בֵּאוּר כַּנָּנַת יִתּוּר הַלָּשׁוֹן כָּל הָאֶזְרָח' בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסְכּוֹת', וְעוֹד מַהוּ לְשׁוֹן כָּל הָאֶזְרָח' שֶׁלֹא מָצִינוּ דְּגְמָתוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה מִלְבַד בְּעִנְיַן מִצְוַת סְכָּה, וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וּבִכְדֵי שֶׁיִּלְמַד לְנַפְשׁוֹ כִּי זֶהוּ יְסוֹד הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית בַּעֲבוֹדַת ה', וְכַנִּזְכָּר. וְכָל זֶה רָאָה וְהֵבִין גַּם רַבּוֹ הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר לוֹ לִלְמֹד הֵיטֵב הַמִּשְׁנָה עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל, לַהֲבִיאוֹ לְשִׁפְלוּת דַּוְקָא אַחַר כָּל עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיְהֵא לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים חוֹבָתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לְתֵּן דִין וְחֶשְׁבּוֹן אִם הִשְׁלִים חוֹבָתוֹ בִּימֵי חֶלְדּוֹ. וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַדִּינִים וְנִקְמַת ה' יִתְבָּרַךְ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִתּוֹךְ רַחֲמִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה וּמְרְגָשׁ כְּאִלּוּ יֶשְׁנָם רַק בְּחִינַת דִינִים, הוּא רַק בְּחִיצוֹנִיוּת, אֲבָל הָאֱמֶת וְהַפְּנִימִיוּת הוּא רַחֲמִים בִּלְבַד.]

וְזֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסְכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי", וְעַל יְדֵי זֶה כַּמַּיִם הַפָּנִים אֶל הַפָּנִים מִתְעוֹרְרִים גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ אַהֲבָה, אֲשֶׁר זֶהוּ עִנְיַן חַג הַסְכּוֹת אַחַר הַיָּמִים הַקְדוֹשִׁים, לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּגְדֶל אַהֲבָה, וּלְבַטֵל לְגַמְרֵי כָּל הַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְזֶהוּ עַל יְדֵי שֶׁעוֹשִׂים זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד, וּמַרְאִים גּדֶל שִׂמְחָתֵנוּ וְאַהֲבָתֵנוּ לִפְנֵי ה'.

אהרן נבחר לשרת לפי שהיה תמיד בהכנעה ושפלות

וְהִנֵּה עִנְיָן זֶה מָצִינוּ בְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְכִדְאִיתָא בְּרַשִׁי פָּרָשַׁת שְׁמִינִי (ויקרא ט, ז) מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל (תורת כהנים שם) "קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ", שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לָמָּה אַתָּה בוֹשׁ לְכָךְ נִבְחַרְתָּ. וְצָרִיךְ בַּאוּר, דַּהֲלֹא אַהֲרֹן הָיָה בּוֹשׁ וְחָשַׁב לְנַפְשׁוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכִדְאִיתָא בַּחֲזַ"ל וּבַמְפָּפָרְשִׁים שָׁם (תורת כהנים שם בשם יש אומרים, וכפירוש הרמב"ן שם, והובא ברבינו בחיי שם, דעת זקנים שם, זוהר השמטות ח"א רנח, ב), וְאִם כֵּן מַה הֶשִׁיבוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל זֶה בְּאָמְרוֹ לוֹ לְכָךְ נִבְחַרְתָּ'.

אַךְ מְבֹאָר בַּסְפָרִים הַקְדוֹשִׁים (לקוטי תורה לאריז"ל שם, דגל מחנה אפרים ונועם אלימלך שם), דְאַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל כְּבָר לְאַהֲרֹן, וּכְבָר הֵבִיא קָרְבָּן לְהַקְרִיב וּלְכַפֵּר עַל עִנְיַן הָעֵגֶל (עיין רש"י שם, ב), מִכָּל מָקוֹם הָיָה תָּמִיד בְּמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאַף אַחַר הַכֹּל לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּלַפִּי ה' יִתְבָּרַךְ, וְכַנִזְכָּר לְעֵיל שֶׁזֶהוּ הַיְסוֹד הַנִּלְמָד לָנוּ מֵעִנְיַן סְכָּה, וְעַל כֵּן הָיָה יָרֵא לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ. וְכַאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָאָה כָּל זֹאת וְיָדַע כִּי הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת זוֹ הִיא הַחֲבִיבָה מִכֹּל בְּעֵינֵי ה', וְאַדְרַבָּה זֶהוּ תַּכְלִית הַשְׁלֵמוּת שֶׁל עֲבוֹדַת ה' כַּנְזְכָּר, לָכֵן אָמַר לוֹ לָמָּה אַתָּה בּוֹשׁ לְכָךְ נִבְחַרְתָּ', הַיְנוּ שֶׁדַּוְקָא בִּשְׁבִיל מִדַּת הַכְנָעָתְךָ הַנִּפְלָאָה הַיּוֹ נִבְחַרְתָּ.

וְזֶהוּ דְּאִיתָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ (רבה יג), יוֹדֵעַ אַהֲרֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּא דָּבָר גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, וְהָיָה קוֹשֶׁר חֶבֶל שֶׁל בַּרְזֶל בְּמָתְנָיו וּמְחַזֵר עַל כָּל פְּפִּתְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה מְלַמְדוֹ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְנוֹס בְּגוּפָהּ שֶׁל תּוֹרָה הָיָה מְלַמְדוֹ. וְאִיתָא בַּמְפָּפָרְשִׁים שָׁם (ישועות יעקב ומאורי האש), שֶׁבָּא דְּבָר גָּדוֹל' הַיְנוּ חֵטְא הָעֵגֶל, הֲרֵי שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת וְחַטָאתִי נֶגְדִּי תָּמִיד', וְהָיָה סָבוּר שֶׁאַחַר הַכֹּל עֲדַיִן צָרִיךְ לְכַפֶר עַל עַצְמוֹ בְּכָל זֶה. וְזֶהוּ מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיָה חָגוּר חֶבֶל שֶׁל בַּרְזֶל עַל מָתְנָיו, וְלִכְאוֹרָה הֲלֹא אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה רָגִיל לְשָׁרֵת בַּמִּשְׁכָּן בְּבִגְדֵי כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת, וּמַה רָאָה לַחְגּר חֶבֶל שֶׁל בַּרְזֶל בְּמָתְנָיו, אֲשֶׁר אֵין יָאֶה לוֹ כֵּן לְפִי כְּבוֹדוֹ. אַךְ יֵשׁ לוֹמַר דְכֵיוָן שֶׁהָיָה אַהֲרֹן הוֹלֵךְ לְהַשְׁפִּיעַ יִרְאַת שָׁמַיִם בְּלֵב יִשְׂרָאֵל וּלְקָרֵב אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְנִתְבָּאֵר שֶׁהַיְסוֹד הַגָּדוֹל לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה, עַל כֵּן הָיָה אוֹזֵר בְּמָתְנָיו חֶבֶל שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת יְתֵרָה, לְהַרְאוֹת לָהֶם בָּזֶה אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עַל יָדָהּ אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לַה', שֶׁגַּם אַחַר שֶׁבָּאִים לְמַדְרֵגוֹת גְדוֹלוֹת עֲדַיִן יִרְאֶה חֶסְרוֹנוֹ, וְיִהְיֶה תָּמִיד בְּהַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת.

מעשה נפלא בחינוך הצדיק לתלמידו בדרך ההכנעה

וּבָזֶה יוּבַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם זְקֵנִי הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ זצללה"ה וְהָרַבִּי ר' בּוּנִים זצללה"ה (קדושת היהודי ערך גאוה), שֶׁפַּעַם אַחַת בְּבוֹא הָרַבִּי ר' בּוּנִים מִמִּסְחָרוֹ בְּדַאנְצִיג סֶר תֵּכֶף מִדַּרְכּוֹ לְבֵית רַבּוֹ הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ בְּפֶרְשִׁיסְחָא, וּמָצָא אֶת רַבּוֹ מֵכִין עַצְמוֹ לִנְסֹעַ לְרַבּוֹ הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זצללה"ה, וְנִצְטָרֵף הָרַבִּי ר' בּוּנִים גַּם הוּא וְנָסַע עִם רַבּוֹ לְלוּבְּלִין. בְּהַגִּיעָם לְלוּבְּלִין, נָתַן הַחוֹזֶה שָׁלוֹם לְכָל הָאֲנָשִׁים מִלְבַד לְהָרַבִּי ר' בּוּנִים, וְלֹא יָדַע פֶּשֶׁר הַדָּבָר וְחָשֵׁב לְנַפְשׁוֹ אוּלַי חַס וְשָׁלוֹם רָאָה הַחוֹזֶה עָלָיו אֵיזֶה דְּבָר מְגְנָּה וְכִעוּר חָלִילָה שֶׁעָשָׂה בִּהְיוֹתוֹ בְּדַאנְצִיג. וּבָא לַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ וְהֵשִׂיחַ לְפָנָיו צַעֲרוֹ, נָתַן לוֹ הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ עֵצָה, שֶׁיִּלְמַד כָּל הַלַיְלָה אֶת הַמִּשְׁנָה עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בְּשְׁלוֹשָׁה דְבָרִים וְכוּ' (אבות ג, א) פְּעָמִים רַבּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יַגִּיעַ לִידֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת, וְאָז לְמָחֶרֶת בְּעֵת שֶׁהַחוֹזֶה יַנִיחַ תְּפִלִין, שֶׁאָז הוּא עוֹסֵק בְּעִנְיַן אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתוּב "מִי כְּעַמְךְ יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים יז, א, ועיין ברכות ו, א), אָז יִתֵּן לוֹ הַחוֹזֶה שָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת כֵּן הָיָה, שֶׁאַחַר שֶׁעָשָׂה כֵּן נָתַן לוֹ הַחוֹזֶה שָׁלוֹם בַּחֲבִיבוּת רַבָּה, וְאָמַר לוֹ הַחוֹזֶה, רָאִיתִי כִּי בָּאתָ מֵעִיר דַּאנְצִיג בְּעַבְדוּת שְׁלֵמָה וְתַמָּה בְּלֹא שֶׁהִשְׁפִּיעַ עָלֶיךְ רוּחַ הַמָּקוֹם מְאוּמָה, וּבְאוֹתוֹ הָעַבְדוּת תֵּכֶף בָּאתָ בְּהִתְלַהֲבוּת גְדוֹלָה, עַל כֵּן חָשַׁשְׁתִּי מִן הַגֵּאוּת הַקָּשֶׁה מִכֹּל, וְעַתָּה הִנְנִי רוֹאֶה כִּי גַּם זֶה לֹא שָׁלַט בָּךְ בִּרְאוֹתִי מִדַּת שִׁפְלוּתְךָ וְהַכְנָעָתְךָ, לָכֵן הִנְנִי נוֹתֵן לְךְ שָׁלוֹם בְּאַהֲבָה, ע"כ.

וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ לֹא נָתַן לוֹ הַחוֹזֶה שָׁלוֹם כְּלָל, וַהֲרֵי לֹא הָיָה כָּאן אֶלָּא חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יָבוֹא לְאַחַר זְמַן לִידֵי גֵאוּת, וְאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִתֵּן שָׁלוֹם בִּשְׁעַת בּוֹאוֹ אֵלָיו כַּנָּהוּג לָתֵת לְכָל בָּא מִן הַדֶּרֶךְ, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו לַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַכְנָעָה בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא. אַךְ יֵשׁ לְבָאֵר הָעִנְיָן בָּזֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא הָרַבִּי ר' בּוּנִים בִּימֵי חָרְפּוֹ לַחוֹזֶה לִלְמֹד דַּרְכֵי עֲבוֹדַת ה', רָצָה הַחוֹזֶה מִיָּד בִּתְחִלַת בּוֹאוֹ לְהַרְאוֹתוֹ וּלְלַמְדוֹ הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית בַּעֲבוֹדַת ה', עַל כֵּן בִּמְכְוּן אָז לֹא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁכַּוּנָתוֹ הָיְתָה לַהֲבִיאוֹ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁדַּיְקָא אַחַר כָּל עֲבוֹדָתוֹ הָרָמָה יִרְאֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וּבִכְדֵי שֶׁיִּלְמַד לְנַפְשׁוֹ כִּי זֶהוּ יְסוֹד הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית בַּעֲבוֹדַת ה', וְכַנִּזְכָּר. וְכָל זֶה רָאָה וְהֵבִין גַּם רַבּוֹ הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר לוֹ לִלְמֹד הֵיטֵב הַמִּשְׁנָה עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל, לַהֲבִיאוֹ לְשִׁפְלוּת דַּוְקָא אַחַר כָּל עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיְהֵא לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים חוֹבָתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לְתֵּן דִין וְחֶשְׁבּוֹן אִם הִשְׁלִים חוֹבָתוֹ בִּימֵי חֶלְדּוֹ.

וְעַל פִּי זֶה יוּבַן לָנוּ לְשׁוֹן הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת סְכָּה כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסְכּוֹת', שֶׁעַל יְדֵי הַיִּשִׁיבָה בַּסְכָּה יִתְבּוֹנֵן וְיִלְמֹד מִזֶּה שֶׁאַחַר כָּל עֲבוֹדַת הַיָּמִים הַקְדוֹשִׁים עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה', וְזֶה יְבִיאֶנּוּ עַתָּה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶהוּ הַלָּשׁוֹן כָּל הָאֶזְרָח' מִלְשׁוֹן זְרִיחָה, הַיְנוּ שֶׁיִזְרַח וְיַתְחִיל מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה', וְזֶהוּ כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסְכּוֹת', שֶׁעַל יְדֵי הַיְשִׁיבָה בְּסְכּוֹת לוֹמְדִים אָנוּ מֵעִנְיַן הַסְכָּה, לִרְאוֹת כָּל אֶחָד שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן, רַק כָּל אֶחָד יֹאמַר אֶזְרַח' מֵעַתָּה וְאַתְחִיל מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה'.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי כָּאן, שֶׁמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ אִם אֲנִי כָּאן', אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ דַּוְקָא בְּעֵת שֶׁנּוֹהֲגִים בְּמִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כִּי עַל גֵאוּת אֶמְרוּ זַ"ל (סוטה ה, א) שֶׁאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, וּבְזֶה מִמִּילָא הַכֹּל כָּאן', כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַעֲבוֹדַת ה', וְאִם אֵינִי כָּאן', הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל אַף אַחַר כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּגֵאוּת חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן מִי כָּאן'. וְלָכֵן הָיָה אוֹמֵר כֵּן דִּיְקָא בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה בְּחַג הַסְכּוֹת אַחַר כָּל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאַחַר כָּל זֶה צְרִיכִים אָנוּ לְהַשְׁרִישׁ בָּנוּ מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת שֶׁלֹא הִשְׁלַמְנוּ חוֹבָתֵנוּ כָּרָאוּי, כִּי זֶהוּ עֲבוֹדַת הַיָּמִים הַלָּלוּ, לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבֵּנוּ הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת אַחַר כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעִנְיַן מִצְוַת סְכָּה.

בַּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה זָכוּ לַעֲבוֹדַת הָעֲנָוָה

וּבָזֶה יִתְפָּרֵשׁ מַה שֶׁמָצִינוּ (סוכה נג, א) בְּהִלֵּל הַזְקֵן שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיָה שָׁמֵחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה הָיָה אוֹמֵר אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁהָיָה אוֹמֵר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי כָּאן, שֶׁמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ אִם אֲנִי כָּאן', אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ דַּוְקָא בְּעֵת שֶׁנּוֹהֲגִים בְּמִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כִּי עַל גֵאוּת אֶמְרוּ זַ"ל (סוטה ה, א) שֶׁאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, וּבְזֶה מִמִּילָא הַכֹּל כָּאן', כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַעֲבוֹדַת ה', וְאִם אֵינִי כָּאן', הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל אַף אַחַר כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּגֵאוּת חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן מִי כָּאן'. וְלָכֵן הָיָה אוֹמֵר כֵּן דִּיְקָא בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה בְּחַג הַסְכּוֹת אַחַר כָּל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאַחַר כָּל זֶה צְרִיכִים אָנוּ לְהַשְׁרִישׁ בָּנוּ מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת שֶׁלֹא הִשְׁלַמְנוּ חוֹבָתֵנוּ כָּרָאוּי, כִּי זֶהוּ עֲבוֹדַת הַיָּמִים הַלָּלוּ, לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבֵּנוּ הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת אַחַר כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעִנְיַן מִצְוַת סְכָּה.

וּבָזֶה יְבֹאַר מַה שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (ירושלמי סוכה ה, א) עַל שִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דְהִנֵּה אִיתָא בַּבָּרַיְתָא דְרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר (עבודה זרה כ, ב) עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכְּלָּן, הַיְנוּ מִכָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁלִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמְּנוּיוֹת שָׁם בַּבָּרַיְתָא, וְהִיא הַמְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְכֵיוָן דְּכָאָמוּר עֲבוֹדַת יְמֵי סְכּוֹת הוּא לְהַגִּיעַ לִידֵי עֲנָוָה, לָכֵן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הוּא זְמַן מְסְגָּל לִזְכּוֹת לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

דרך הקודש שהנחיל היהודי הקדוש להחזיק במדת השפלות וההכנעה

וְיָדוּעַ דְּזֶה הָיָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדַת הַקְדֶשׁ שֶׁל זְקֵנִי הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ, לִפְסל בְּכָל יוֹם אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יוֹם הָאֶתְמוֹל, כִּדְפֵרֵשׁ בִּשְׂפַת אֶמֶת (במדבר תרל"ט) שֶׁלָּכֵן קָרְאוּ לוֹ הַיְהוּדִי', כִּי בְּכָל יוֹם נִתְחַדֵשׁ בַּעֲבוֹדָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַהֶבְדֵל שֶׁיֵּשׁ בֵּין גּוֹי לִיהוּדִי. [וְיֵשׁ לְבָאֵר דִּבְרֵי הַשְׂפַת־אֱמֶת, שֶׁבְּכָל עֵת הָיָה נוֹהֵג כְּלַפִּי עֲבוֹדַת ה' כְּאִלּוּ הוּא דְּדָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹא זָכָה לְהַכִּירוֹ עַד עַתָּה, וּכְאִלּוּ רַק עַתָּה הִתְחִיל בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ בֶּעָבָר לֹא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו וְלֹא כְּלוּם. וּמִן הַמּוֹתָר לָנוּ לְהַאֲרִיךְ בְּגְדֶל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ, וְכֵן מָצִינוּ אֲשֶׁר כָּל הַצַדִּיקִים מִבָּאֵי בֵיתוֹ שֶׁל הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ וְכָל תַּלְמִידָיו וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאָיו הַהוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ, הִנְהִיגוּ כָּלָם אֶצְלָם דָּבָר זֶה כִּיסוֹד, שֶׁהָיוּ תָּמִיד מַחֲזִיקִים בְּמִדַּת הַשִׁפְלוּת וְהַהַכְנָעָה בְּקִרְבָּם. וְיֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד, דְדְּהַמִּתְנַהֵג שֶׁלֹא כְּהַדֶּרֶךְ הַיּוֹ, רַק מְדַמֶּה תָּמִיד בְּדַעְתּוֹ כִּי יְכָלְתּוֹ וִידִיעָתוֹ עַד עַתָּה הֵם כָּרָאוּי, מִמִּילָא יִהְיֶה לוֹ דִי לְנַפְשׁוֹ בְּמִפְעָלוֹ הַמּוּעָט. אַךְ כַּאֲשֶׁר יְכוֹנֵן מִצְעָדָיו לֵילֵךְ כְּדֶרֶךְ הַנִּזְכָּר, אֲזַי בִּהְיוֹתוֹ מִתְבּוֹנֵן עַל פְּעָלָיו, יָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי יְכָלְתּוֹ וִידִיעָתוֹ עַד עַתָּה הֵם מוּעָטִים, וְכָל תּוֹרָתוֹ אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדוֹ לִלְמֹד לֹא יֵחָשְׁבוּ בְּעֵינָיו כְּלוּם, וּמִמֵילָא יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ בְּכָל עֵת רְצוֹנוֹת לְהוֹסִיף יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ, וּבָזֶה יָבוֹא אֶל הַשְׁלֵמוּת.]

וְיָדוּעַ (בחינת עולם פי"ב) אֲשֶׁר תַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא שֶׁלֹא נֵדַע, וּבִפְרָט לְפִי דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת, וּבְיִחוּד מָצִינוּ כֵּן אֵצֶל צַדִּיקִים וְעוֹבְדֵי ה', שֶׁדַּוְקָא אַחֲרֵי כָּל עֲבוֹדָתָם הַנַּעֲלֵית דִּמּוּ בְּנַפְשָׁם כִּי לֹא הִשִׂיגוּ דָּבָר. וְכַאֲשֶׁר רָאִינוּ אֵצֶל כ"ק אאמו"ר זצללה"ה, שֶׁאַחַר כָּל הָעֲבוֹדָה הַגְדוֹלָה שֶׁלוֹ הָיָה שָׁבוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וְהָיָה מְדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים כָּל חוֹבָתוֹ כְּלַפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁיִהְיֶה לָנוּ נְגִיעָה לָזֶה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (תנא דבי אליהו פרק כה) מָתַי יַגִיעוּ מַעֲשֵׂי לְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁיִהְיֶה לָנוּ נְגִיעָה קַלָּה לְמַעֲשֶׂה אֲבוֹתֵינוּ, וְנִלְמַד עִנְיָן זֶה מִדַּרְכּוֹ, וְזֶה יְבִיאֵנוּ אֶל הַשְׁלֵמוּת כָּאָמוּר,

וְנִזְכֶּה לְקָרֵב בָּזֶה אֶת קֵץ הַגְּאָלָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ בֵּית שׁוֹאֵבָה שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (ירושלמי סוכה פ"ה א"ה).

אִיתָא בְּתוֹסְפוֹת (סוכה נ, א ד"ה חד) בְּשֵׁם יְרוּשַׁלְמִי (שם), לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'שׁוֹאֵבָה', שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהַשְׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, דִּכְתִיב (מלכים ב ג, טו) "וְהָיָה כְּנַגֵן הַמְנַגֵן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה'", וּמַיְתֵי עָבְדָּא דִּיוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי שֶׁהָיָה מֵעוֹלֵי רְגָלִים, וּבְשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, עַד כָּאן לְשׁונוֹ.

וְצָרִיךְ בַּאוּר, דַּהֲרֵי בְּכָל יוֹם וְיוֹם בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עִנְיָן זֶה שֶׁהַשְׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְזוֹ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּים בְּעֵת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהָיוּ טְעוּנִין שִׁירָה בְּפֶה וּבְבִכְלִי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם', וְאִם כֵּן מַהוּ הָעִנְיָן הַמְיְחָד בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁנִּקְרֵאת שׁוֹאֵבָה עַל שֵׁם שֶׁשָּׁאֲבוּ שָׁם רוּחַ הַקְדֶשׁ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה.

זְקֵנִי הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ זצללה"ה, שֶׁאַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה מְקָרֵב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְיַפָּה אוֹתָם לְפָנָיו כְּדֶרֶךְ שׁוֹשְׁבִין, וּמֹשֶׁה הָיָה מֵבִיא וּמְיַפֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַלְהִיבָם לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְהַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר, עַל פִּי מַה שֶׁהָיָה מַרְגְלָא בְּפָמֵהּ דְּהַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ זצללה"ה עַל הַכָּתוּב ״מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה" (תהלים עו, ט), כִּי מַה שֶׁלִפְעָמִים יֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת הַדִּין עַל הַפְּרָט אוֹ הַכְּלָל, אֵין זוֹ הַנְהָגָה עַצְמִית שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהַנְהִיג בָּהּ עוֹלָמוֹ, אֶלָּא הוּא רַק 'מַשְׁמִיעַ׳ דִין בָּעוֹלָם כְּדֵי לְיַרְאוֹת אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם, אַךְ אֵין רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלָל לְהַנְהִיג בָּהּ הָעוֹלָם, וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיִרְאֶה אֶת הַשָּׁם, בִּבְחִינַת אֶרֶץ יָרְאָה', עַל יְדֵי זֶה מִיָּד וְשָׁקָטָה', בְּטֵלִים כָּל הַדִּינִים, עכד"ק.

וּבָאוּר הָעִנְיָן הוּא, כִּי אַף כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה לְעִתִּים מְצִיאוּת שֶׁל הַנְהָגַת מִדַּת הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם אֵצֶל יָחִיד אוֹ אֵצֶל רַבִּים, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה שֶׁוּדַּאי הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ אֵינָם הַתַּכְלִית חָלִילָה, דְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּהַנְהָגַת הַדִּינִים כְּלָל, כִּי הֲרֵי אָנוּ נִקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם (אבות ג, יד) וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאָב יַחְפּץ בְּהַכָּאַת בְּנוֹ, אֶלָּא הַכַּוּנָה רַק לְהַטּוֹבָה אֲשֶׁר תִּצְמַח מִזֶּה. וְכַיָּדוּעַ מִסְפָּרִים שֶׁהוּא כְּמָּשֶׁל הָרוֹפֵא הַמֶּכְרָח לִתֵּן סֵם מַר לִרְפוּאָה, שֶׁבְּוַדַּאי הַמַּטָּרָה הִיא שֶׁעַל יְדֵי הַסֵּם הַמַּר יִתְרַפָּא הַחוֹלֶה בְּעֶזְרַת ה' מֵהַמַּחֲלָה, נִמְצָא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמָּה שֶׁמַרְגִישׁ עַתָּה הוּא מְרִירוּת הַסַם, אֲבָל הַתַּכְלִית הִיא שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ אַךְ טוֹב וְנָעִים. כְּמוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר שׂוֹרֶרֶת חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת הַדִּין, הוּא רַק עַל מְנֶת לַהֲבִיאֵנוּ אֶל הַטוֹב וּלְעוֹרְרֵנוּ לִתְשׁוּבָה, וְלָכֵן תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים לְיִרְאָה אֶת הַשֵׁם בְּטֵלִים כָּל הַדִּינִים, כִּי כָּל תַּכְלִית הַדִּינִים הוּא רַק לְהַשְׁפִּיעַ יִרְאֶה.

תכלית הדינים היא לטובה

וְזֶהוּ גַּם הַמְכְוּן בְּאֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה', עַל דֶּרֶךְ שֶׁבֵּאֵר בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ מֵי הַשִׁילוֹחַ, שֶׁאֲדָמָה' נִקְרֵאת הַשִׁכְבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָרֶץ, וְאֶרֶץ' הוּא עֹמֶק הָאֲדָמָה, וְזֶהוּ אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה' הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַפְּנִימִיוּת ['אֶרֶץ'] אֲשֶׁר בְּהֶסְתֵּר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלָּעֵינַיִם נִרְאֶה שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַטּוֹב, זֶה הוּא רַק לְעֵינֵי בָּשָׂר אֲשֶׁר רוֹאִים רַק אֶת הַחִיצוֹנִיוּת, אֲבָל הַפְּנִימִיוּת הוּא בֶּאֱמֶת רַק טוֹב, בִּכְדֵי לְהַרְבּוֹת יִרְאַת שָׁמַיִם, וְכַאֲשֶׁר רוֹאִים הַפְּנִימִיּוּת וְהָעֹמֶק, בְּחִינַת אֶרֶץ', וּבָאִים מֵהַדִּינִים לְיָרְאָה', אֲשֶׁר זֶהוּ תַּכְלִית הַדִּינִים, מִיָּד וְשָׁקָטָה'.

וְכֵיוָן שֶׁכָּל תַּכְלִית הַדִּינִים הוּא לֹא עֶצֶם הַדִּינִים, רַק לְהָבִיא לְטוֹב וּלְעוֹרֵר לְיִרְאָה, לָכֵן שַׁיָּךְ גַּם שֶׁתִּהְיֶה נִקְמַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁפַע רַחֲמִים וַחֲסָדִים, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵיהֶם גַּם כֵּן יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה וְלָבוֹא לְיִרְאָה וְלַעֲשִׂיַּת הַטּוֹב. וְכַאֲשֶׁר הָיָה מַרְגְלָא בְּפָמֵהּ דְכ"ק אאמו"ר זצללה"ה בְּכָל עֵת מְצוֹא, לַחֲזֹר עַל מַאֲמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע, שֶׁפַּרֵשׁ הַפָּסוּק (תהלים ב צד, א) אֵל נְקָמוֹת ה', דְּלִכְאוֹרָה אֵיךְ יִתָּכֵן לְהַזְכִּיר אֵצֶל עִנְיַן נְקָמָה שְׁמוֹת אֵ"ל וַהֲוָיָ"ה הָרוֹמְזִים לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְהִמְשִׁיל לְמֶלֶךְ אֶחָד אֲשֶׁר יָצָא לִרְאוֹת בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וּמוּכָן שֶׁבְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד כְּרוּם עֶרְכּוֹ וְקִבְּלוּ פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבְשִׂמְחָה, אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּא לִכְפָר נִדָּח וְעָבְרָה מֶרְכַּבְתּוֹ לִפְנֵי נְעָרִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מֵעוֹדָם מֵחֲשִׁיבוּת הַמֶּלֶךְ כְּלָל, וְהִמְשִׁיכוּ נַעֲרֵי הַכְּפָר כְּדַרְכָּם לִשְׂחוֹק בִּזְרִיקַת אֲבָנִים, עַד שֶׁנַעַר אֶחָד זֶרַק אֶבֶן עַל הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וּמִיָּד רָבְתָה הַמְּהוּמָה וּבִקְשׁוּ הַשָּׂרִים לַחֲרֹץ דִינוֹ לַהֲרִיגָה, וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הָיָה פִּקֵחַ גָּדוֹל צִוָּה לְבַל יַעֲשׂוּ לוֹ מְאוּמָה, רַק נְטָלוֹ עִמּוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּבֵיתוֹ לִהְיוֹת בַּחֲצַר הַמְלוּכָה, וּכְלוּם חָסֵר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, שֶׁשָּׁם אָכַל מִכָּל טוּב וְרָאָה בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁהִתְחִיל לְהָבִין כַּמָּה גָּדְלָה אַשְׁמָתוֹ שֶׁפָּגַע בִּכְבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנִכְבָּד כָּזֶה הַטּוֹב וּמֵטִיב כָּל כָּךְ, וּבְגְדֶל שִׁבְרוֹן לִבּוֹ נָפַל לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ מָלֵא בּוּשָׁה וַחֲרָטָה לְבַקֵּשׁ מְחִילָתוֹ.

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן, כִּי הָאָדָם מֵחֲמַת הֶיוֹתוֹ בְּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפֵל, וְנִשְׁמָתוֹ הוּרְדָה וְנִתְרַחֲקָה מִמְקוֹר חֶצְבָה לִשְׁכּוֹן בֵּין בָּתִּי חֹמֶר הָרְחוֹקִים מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּמֵחֲמַת עֹצֶם שִׁפְלוּת הָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְעַל כֵּן חוֹטֵא כְּנֶגְדּוֹ. עַל כֵּן מַשְׁפִּיעַ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל טוּב, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נוֹתֵן לֵב לְהִתְבּוֹנֵן אֲשֶׁר כָּל כָּךְ גָּדְלָה אַשְׁמָתוֹ בְּחֶטְאוֹ לַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהָרַחֲמָן הַזֶּה הַמַּטִיב עִמּוֹ כָּל כָּךְ, וּמִיָּד שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ "אֵל נְקָמוֹת ה'", שֶׁהַנְקָמָה שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הוּא עַל יְדֵי רַחֲמִים וְשֶׁפַע בְּרָכָה, אֲשֶׁר זֶהוּ הַנְקָמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁכְּכָל מַה שֶׁמַרְבֶּה לְהֵיטִיב עִמּוֹ, מִתְמַלֵא לִבּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בּוּשָׁה וַחֲרָטָה, זֶהוּ בְּשׂוּמוֹ אֶל לִבּוֹ אֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לַמְרוֹת עֵינֵי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָא לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, ע"כ. וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַדִּינִים וְנִקְמַת ה' יִתְבָּרַךְ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִתּוֹךְ רַחֲמִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה וּמְרְגָשׁ כְּאִלּוּ יֶשְׁנָם רַק בְּחִינַת דִּינִים, הוּא רַק בְּחִיצוֹנִיוּת, אֲבָל הָאֱמֶת וְהַפְּנִימִיוּת הוּא רַחֲמִים בִּלְבַד.

משה ואהרן לימדו את ישראל לראות שכל מעשי ה' הם רחמים וטובה

וְעַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי זְקֵנִי הָרה״ק הַיְהוּדִי זצללה"ה, שֶׁמּשֶׁה הָיָה שׁוֹשְׁבִין לְמַלְכָּא, שֶׁהֵבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ וְיִפָּה אוֹתוֹ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַלְהִיב לִבָּם לַעֲבוֹדָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה מְיַפֶּה מַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמֵד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּעַת לְהַכִּיר שֶׁהַכּל הוּא רַק רַחֲמִים, וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא רַק חָפֵץ חֶסֶד, וְאָנוּ כְּבָנִים לְפָנָיו וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ רַק טוֹבָתֵנוּ, וְגַם הָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּעַד עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַנְקָמָה תִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ רַחֲמִים, וְשֶׁיִּשְׁפַע עָלֵינוּ בְּכָל עֵת שֶׁפַע בְּרָכָה. וְכֵן גַּם מַה שֶׁאָמַר שֶׁאַהֲרֹן הַכֹּהֵן עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה שׁוֹשְׁבִין לְהָבִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַמַּטְרוֹנִיתָא, דְהַיְנוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְיַפּוֹת אוֹתָם לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ זֶה, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מְלַמֵד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנוּ לֵב שֶׁכָּל הַבָּא לָהֶם הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְעוֹרְרָם לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַטּוֹב, וַעֲלֵיהֶם לְיַפּוֹת נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְלָשׁוּב וּלְיִרְאָה אֶת ה', וּכְדִבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל זְקֵנִי זי"ע אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה', דַּאֲפִילּוּ שֶׁנִּרְאֶה לִפְעָמִים שֶׁיֵּשׁ דִין זֶהוּ רַק חִיצוֹנִיוּת, אֲבָל הַפְּנִימִיוּת בְּכָל זֶה הוּא רַק רַחֲמִים וְחֶסֶד לַהֲשִׁיבָם אֶל הַטּוֹב, לְיַפּוֹת נִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתוֹ. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִשְׁלִימוּ כָּל אֶחָד עֲבוֹדַת אָחִיו, כִּי עַל יְדֵי יִפּוּי דַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ אֶצְלָם לְהַכִּיר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רַק חָפֵץ חֶסֶד, וְכָל נִקְמָתוֹ הוּא רַק רַחֲמִים, עַל יְדֵי זֶה בָּא יִפּוּי לְנִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כַּנִּזְכָּר.

ענין השמחה בחג הסוכות שזוכים לתשובה מאהבה

וּבָזֶה יְבֹאַר מַדּוּעַ דַּוְקָא בַּשִׂמְחָה שֶׁבִּימֵי חַג הַסְכּוֹת זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דְאַחַר שֶׁעָבְרוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וִימֵי הַדִּין אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְפַּלַּלְנוּ זָכְרֵנוּ לְחַיִּים מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים', כְּמָשֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַשְׁפִּיעַ אַךְ טוֹב, וְגַם הַנְקָמָה וְהַדִּין הוּא רַק בְּרַחֲמִים וּמְזַכָּה אוֹתָנוּ בַּדִּין, וּכְעִנְיַן שֶׁאוֹמְרִים לְפוֹעַל רַחֲמָיו בַּדִּין', הַיְנוּ שֶׁהַדִּין עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ רַחֲמִים, דְּזֶהוּ הַתַּכְלִית הַמְכְוּן בְּהַשְׁמָעַת מִדַּת הַדִּין. וּבֶאֱמֶת מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁנּוֹתְנִים לֵב שֶׁכָּל מַה שֶׁנִּשְׁמָע מְדַּת הַדִּין הוּא רַק לְטוֹבָתֵנוּ וְלַהֲשִׁיבֵנוּ לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְהַכִּיר כֹּחַ מַלְכוּתוֹ, עַל יְדֵי זֶה מִתְעוֹרְרִים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וּלְיַפּוֹת אֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ.

וְאַחַר אֲשֶׁר זָכִינוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לָזֶה בְּיָמִים הַקְדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים, מֵאַחַר שֶׁכֵּן בְּטֵלִים כָּל הַדִּינִים וְנִגְלִים רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי כֵּן בָּאִים בְּיָמִים אֵלֶּה לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים הָרַחֲמִים שֶׁהִגִיעוּ עַל יְדֵי מִדַּת הַדִּין, עַל יְדֵי שֶׁשַׁבְנוּ עַל יָדָם לְיִרְאָה אֶת הַשָּׁם, וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה הוּא הַשְׁלֵמוּת, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַכֹּל הוּא טוֹב וְרַחֲמִים. מִכָּל הָאָמוּר נִלְמַד, כִּי כַּאֲשֶׁר רוֹאִים חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְתוּחָה, יֵשׁ לֵידַע שֶׁהוּא רַק כְּדֵי לַהֲבִיאֵנוּ לִתְשׁוּבָה וּלְיִרְאָה אֶת ה'.

וּבָזֶה מוּבָן מַה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא פו, א) שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זְדוֹנוֹת נֶהְפָּכִים לִזְכוּיוֹת, כִּיוָן שֶׁעַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת נִגְרָם מִדַּת הַדִּין וְהָרְחוּק, וְזֶה עַצְמוֹ גָּרַם לְהַרְבּוֹת הָאַהֲבָה וְהַהִתְקָרְבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל כֵּן הַזְמַן הַזֶּה שֶׁל יְמֵי סְכּוֹת מְסְגֶל בֶּאֱמֶת לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנָה, מֵחֲמַת עִנְיַן הַשְׁלֵמוּת הַזֶּה הַבָּא בִּימֵי סְכּוֹת דַּוְקָא, אַף שֶׁגַּם כָּל הַשָּׁנָה הָיָה שִׂמְחָה בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת.

בשמחת בית השואבה נתגלה חיבת אהבת ה' לישראל

[עוֹד אֶפְשָׁר לְבָאֵר בָּזֶה מַאֲמַר הַגְּמָרָא לְעִנְיַן שִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה (סוכה נג, א), אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזְקֵן, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה אָמַר כֵּן אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן וְאִם אֵינִי כָּאן מִי כָּאן. וִיעָיַן פּרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם, אַךְ הַתּוֹסְפוֹת פַּרְשׁוּ עַל פִּי הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁכְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר שֶׁאָמַר כֵּן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, אִם אֲנִי כָּאן' שֶׁאָבוֹא לַמִּקְדָּשׁ, הַכּל' הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּיָדוֹ הַכֹּל, הוּא גַּם כֵּן כָּאן', וְאִם יִשְׂרָאֵל אֵינָן כָּאן מִי כָּאן, דְּגַם שְׁרְיַת הַשְׁכִינָה אֵינָהּ כָּאן (מהרש"א)], וְחָבִיב עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִלּוּסָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הַכֹּל, כְּדִכְתִיב "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" (תהלים כב, ד), עַיִן שָׁם. אֲשֶׁר הוּא הָיָה נוֹהֵג בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁמָצִינוּ שֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר הֶרֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה (אבות א, יב). וְהִנֵּה בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁהָיְתָה בָּרֶגֶל דְּסְכּוֹת, וּמָצִינוּ בַּחֲזַ"ל (יומא כא, ב) שֶׁבָּרְגָלִים הָיוּ מַרְאִים אֶת שְׁלְחַן הַפָּנִים לְעוֹלֵי הָרְגָלִים וְאוֹמְרִים לָהֶם רָאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם', שֶׁזֶהוּ גַּם עִנְיַן פְּנֵי רַבְיָא שֶׁהָיוּ בַּכְּרוּבִים (סוכה ה, ב), מִכָּל שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ בָּזֶה לְתִינוֹקוֹת, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן מוֹרֶה עַל גּדֶל אַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל.

וְעַל כֵּן בָּרֶגֶל שֶׁהוּא הַזְמַן הַמְסְגֶל בְּיוֹתֵר לְגַלּוֹת גּדֶל חִבַּת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן', וְהַיְנוּ שֶׁהָיָה מְקַלֵס אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [כְּפֵרוּשׁ הַתּוֹסְפוֹת שֶׁהִזְכַרְנוּ], שֶׁבָּזֶה בָּא לְיַפּוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, דְהַיְנוּ לְגַלּוֹת הַטוֹב שֶׁבָּהֶם וְגְדֶל אַהֲבַת ה' וְחִבָּתוֹ עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר אָז הָיָה הַזְמַן מְסְגֶל בְּיוֹתֵר לָזֶה, מֵחֲמַת גִּלּוּי אַהֲבַת ה' לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלִיתָם לָרֶגֶל בֶּחָג, וּבָזֶה בָּא לְקָרְבָם בְּיוֹתֵר לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

זמן תיקון מידת היסוד והמחשבה בקדושה

וּמִכֹּחַ גּדֶל גְלוּי הַזֶּה שֶׁל אַהֲבַת ה' לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מִתְקָרְבִים בְּיוֹתֵר לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלָכֵן מָצִינוּ בַּסְפָרִים הַקְדוֹשִׁים שֶׁשִּׁמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה מְסְגֶל לְתַקֵן מִדַּת הַיְסוֹד, וְרָמְזוּ זֹאת בְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה (סוכה ה, ג) מִבְּלָאֵי מִכְנְסִי כֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶם הָיוּ מַדְלִיקִין. וְעַל כֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל בַּיְרוּשַׁלְמִי (פ"ה ה"א) שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר זֶהוּ בְּוַדַּאי שַׁיָּךְ רַק אַחַר שֶׁתִּקְנוּ מִדַּת הַיְסוֹד, כִּי בְּאִם לֹא מְתַקְנִים מִדָּה זוֹ אֲשֶׁר הִיא הַיְסוֹד לַכֹּל, וַדַּאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְלָזֶה הָיוּ זוֹכִים מִגּדֶל כֹּחַ סְגְלַת שִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה, וְעַל פִּי מַאֲמַר הַיְהוּדִי הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל (קדושת היהודי צו) בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִסָרוֹן כִּיס (תורת כהנים ריש צו, ורש"י ויקרא ו, ב), וּבֵאֵר דִּלְכָל הַחוּשִׁים יֵשׁ מִכְסֶה [כִּיס], כְּמוֹ לִשְׁמִיעָה וְהָרֵיחַ וְכוּ', חוּץ מֵהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁאֵין לָהּ מִכְסָה, לָכֵן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז עָלָיו. וּמִגּדֶל מַעֲלַת סְגְלַת שִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה, זָכוּ אֲשֶׁר גַּם עִנְיַן הַמַּחֲשָׁבָה אֲשֶׁר הוּא הַגּוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם לְקִלְקוּל מִדַּת הַיְסוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁבְּיוֹתֵר קָשֶׁה לְתַקְנוֹ כִּי אֵין בּוֹ מִכְסֶה וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם בְּכֹחַ שִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה זָכוּ לְתַקְנוֹ].

כֵּן יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִגְאָלָה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: