חידות

שאלה: אתרוג חסר מעט ולא ניטל עוקצו או פיטמתו ובכל זאת פסול בשאר הימים, ואם יחסרנו עוד מעט יהיה כשר לכתחילה?

תשובה: אתרוג שניקבוהו עכברים לא יטלנו אפי' בשאר הימים משום שהוא מאוס, עד שיסיר ממנו ניקור העכברים.

מקורות: במס' סוכה (לו:) ללשון ראשון בגמ' אתרוג שניקבוהו עכברים אין זה הדר, ומשמע שפסול. וללשון שני הוי הדר. ופסק הרמ"א (תרמ"ט סעיף ה') בשם הכל בו כאמור, דפסול עד שיחסרנו עוד מעט ויהיה כשר בשאר ימים, וכ' המשנ"ב דלדעת הגר"א ואליה רבה הרמ"א ס"ל כבה"ג כלישנא קמא דפסול מדינא, ובכ"ז מועיל שיסיר ממנו ניקור העכברים, אבל מהמג"א ומאמר מרדכי משמע דהרמ"א פוסק כלשון בתרא דאינו פסול מדינא, ושכן מסכים הגר"א לדינא שכ"ד רוב הפוס', [וע"ש שהט"ז חולק וס"ל דלדינא יש להחמיר אף בהסרה].

שאלה: עם איזה חכם היה המעשה שבא לבית הכנסת עם אתרוג גדול עד מאד שהוצרך להביא על כתיפו?

תשובה: רבי עקיבא!

מקורות: מס' סוכה דף ל"ו ע"ב, ובשו"ע תרמ"ח כ"ב, אם היה גדול כל שהוא, כשר. וכ' המשנ"ב היינו אפי' הוא גדול שמביאו על כתיפו, ג"כ יצא כיון שהארבעה מינים כשיש לו כולם אין מעכבים זה את זה ויכול ליטול הלולב ואח"כ האתרוג, ע"כ. ויל"ע שהרי הב"י (סי' תרנ"א) כתב בשם הרקנטי בפרשת אמור (ד"ה ולקחתם) שצריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבניין, וכתב: וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק [האריז"ל], וראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלוש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית, והשיב כך נוהגים במקומינו, ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין, למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר בו. ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (אמור ל' ט') "פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג מ') זה הקב"ה שנא' (תהלים צ"ו ו', דה"א ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו", כפות תמרים זה הקב"ה שנא' (תהלים צ"ב י"ג) "צדיק כתמר יפרח", וענף עץ עבות זה הקב