דיני מזוזה בחג הסוכות

האם סוכה חייבת במזוזה:

בגמ' (יומא י.) אי' סוכת החג בחג, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים, ואיתא שם עוד, אמר אביי שבעה דחג כו"ע לא פליגי דמחייבא, כי פליגי בשאר ימות השנה, דרבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים, ורבא אמר בשאר ימות השנה כו"ע לא פליגי דפטירי, כי פליגי בשבעת ימי החג, ורבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן, וחכמים לטעמייהו דאמרי סוכה דירת עראי בעינן, ולהלכה נפסק כחכמים דסוכה פטורה ממזוזה, דביתך אמר רחמנא, שהיא דירת קבע, ולאפוקי סוכה שהיא דירת עראי.

ופסקו פוסקי זמנינו דאף אם הסוכה בנויה בבניית קבע, כגון פנלית וכדומה, עדיין נחשבת כדירת עראי ופטורה ממזוזה, דעצם סוכה דפטורה אינה מצד בניינה שנבנה בצורת עראי, אלא מצד עצם הדיור שדרים בה היא עראי, ע"כ גם באופן שבנאה בבניין קבע היא פטורה מסוכה.

סוכה בתוך הבית:

נחלקו האחרונים אם בונה סוכתו בתוך חדר קבוע בביתו, שמסיר את גגו ומסכך, וחדר זה כל השנה מחויבת במזוזה מצד חדר בתוך ביתו, ובכה"ג נחלקו האחרונים אם בסוכת חדר זו פטורה ממזוזה, דעת הפרי חדש הובא בשערי תשובה (סימן תרכ"ו ס"ג) שחדר זה פטורה ממזוזה בימי החג, וכן דעת הרבה פוסקים, (פרמ"ג, ביכורי יעקב ועוד), וכך נפסק להלכה במשנה ברורה (סימן תרכ"ו ס"ק כ"א).

מאידך דעת כמה פוסקים דחדר זו חייבת במזוזה, דזה שבונה בה סוכתו אין בה כוח להפקיע את חיוב המזוזה, ומשום דדר בה כל השנה עדיין מחויבת במזוזה, וכן דעת אבני נזר, וכן כתב בערוך השולחן (סימן רפ"ו סכ"ז), וכן הובא בפתחי תשובה (סימן רפ"ו ס"ק י"ג) בשם שו"ת ארבעה טורי אבן, דחדר זה מעולם לא יצא מחיוב מזוזה.

והנפק"מ היוצא לדינא במחלו' זו אם נפלה המזוזה באמצע החג, אם חייב להחזירה מיד, לשי' הפוטרים חדר זו ממזוזה בשבעת ימי החג, צריך להמתין להחזירה רק אחר החג, ואז יקבענה בברכה כדין חדר בתוך ביתו, אך לשי' המחייבים חדר זו במזוזה גם בסוכות, חייב להחזירה מיד, אך אינו יכול לברך עליה בשעת קביעתה,

ועוד נפק"מ היוצא לדינא אחר החג, כשסוגר את גגו וחיוב המזוזה חוזרת לכו"ע, אם יש בזה משום תעשה ולא מן העשוי וצריך להורידה ולהחזירה, לשיטת הפוטרים צריך להורידה ולהחזירה, ולשיטת המחייבים אינו צריך.

וכן פסק בפ"ת להלכה דאין צריך להורידה ולהחזירה, וכתב דאפי' לשיטת הפוטרים בסוכות, אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, כיון דתעשה ולא מן העשוי אינה אלא כשמתחילה נעשה בפסול אך אם בתחילה היה המזוזה כהוגן ואח"כ נפטר החצר ממזוזה וחזר ותיקנה אינה בכלל תעשה ולא מן העשוי.

ועוד נפק"מ היוצא לדינא לשיטת הפוטרים חדר זה ממזוזה, אם חדר זה יוצא מחדר אחר בתוך ביתו, אם כן חייב החדר החיצון במזוזה מימין הכניסה מהסוכה לחדר החיצון, וכן פסק במשנה ברורה (סי' תרכ"ו ס"ק כ"א) דמי שיש לו שני חדרים זה לפנים מזה, ובסוכות מסיר את גגו של הפנימי, צריך דלת הכניסה לסוכה מזוזה משום חדר החיצון.

והיוצא מזה דאם יש לו סוכה שמסיר את גגו, לשיטת הפוטרים סוכה זו ממזוזה צריך להסיר המזוזה מימין הנכנס לסוכה ולקובעה בימין הנכנס לחדר החיצון. אך לשיטת המחייבים יכול להשאירה במקומה, דחדר זה לא נפטר ממזוזה,

אך להלכה פסק בשבט הלוי דסוכה זו חייבת במזוזה, וכתב דעל אף שאינו יכול להכניס ראשו בין הרים גדולים כגדולי האחרונים, הפרי חדש והפרי מגדים וערוך השולחן ועוד, אך נראה דסוכה זו חייבת במזוזה גם בימי החג, דאין סתירה בין סוכת עראי שפטורה ממזוזה למצוות מזוזה דבעינן דירת קבע, ולכן וודאי דאפשר לסמוך על זה ואין צריך להורידה ולקובעה בצד ימין החדר, וגם תעשה ולא מן העשוי אין בזה, אך אם קבע את המזוזה בחג, רוב האחרונים פסקו דיש להורידה ולהחזירה אחרי החג משום תעשה ולא מן העשוי, ויש החולקים על זה, לכן נראה שיחזור ויקבענה שוב בלא ברכה. ואם נפלה המזוזה בחג צריך להחזירה מיד, אך לא יברך על קביעתה.

סוכה שבונה מחוץ לביתו ומשמש כבית שער לדירתו:

אם בונה את סוכתו מחוץ לבית ומשמש כבית שער לדירתו, אם חצר זו משמשת כל השנה כבית שער ויש בה צורת הפתח כהלכתו, וודאי שחייבת במזוזה גם בסוכות. וגם לשיטת הפוטרים חדר שמסיר גגו, שאני הכי דכאן הסוכה משמשת בפועל גם כבית שער לביתו וגם לסוכה, משא"כ בחדר שמסיר גגו, הסוכה משמשת בחג רק לסוכה ותו לא.

אבל אם בונה סוכתו ברשות הרבים שאין לו שם בכל השנה בית שער, רק בסוכות בונה סוכתו סמוך לביתו ועל ידי כך נוצר לו בית שער, אם בני ביתו ישנים בביתו והוא בסוכתו, דעת הרבה פוסקים שחייבת במזוזה משום דהווה בית שער לביתו, אך יקבענה בלא ברכה, אך אם רק הוא יושב בסוכתו ובביתו אין לו בני בית שישנים, אינו צריך לקבוע מזוזה, דאז עיקר הדירה היא הסוכה ולא הבית.

אך במקדש מעט ודעת קדושים פסקו דאף באופן שבני הבית ישנים בביתו אינו צריך לקבוע מזוזה בפתח הסוכה, משום שסוכת החג פטורה גם בכה"ג, וכן פסקו בשבט הלוי והגרש"ז אויערבך דפטורה ממזוזה. וכתב בשבט הלוי דמה שפסק במשנה ברורה דסוכה שהיא כבית שער חייבת, מיירי בבית שער קבוע, אבל בית שער עראי פטורה.

סוכת עראי שמשתמש בה כל השנה:

אם השאיר סוכתו כמו שהיא ומשתמש בה בין לצורך מחסן או לצרכים אחרים במשך כל השנה, נחלקו האחרונים בזה. בקיצור שולחן ערוך (סימן קל"ד ס"ח) כתב דיש להחמיר ולקבוע מזוזה, וכן פסק בשבט הלוי (ח"ב סימן קנ"ג).

ויש שכתבו דאם צילתה מרובה מחמתה נראה דיש להחמיר, ומשמע מדבריו דבאופן שחמתה מרובה מצילתה פטורה ממזוזה, ויש שכתבו דיש לזה דין כחדר ללא תקרה, ובחדר ללא תקרה נפסק בשו"ע (רפ"ו סי"ד) דאם דרכו להיות מקורה פטורה ממזוזה, ומחסן דרכו להיות מקורה, לכן פטורה ממזוזה, ולהלכה נראה דיש לקבוע מזוזה בלא ברכה.

מזוזה וסוכה מי קודם:

ברעק"א (ס"ט) דן לגבי מצוות שהיא חובת הגוף מי קודם וכתב בתחי' דבריו דאפשר דסוכה ולולב קודמין כיון שהן מצוות שאינה יכול להיפטר ממנה משא"כ מזוזה יכול לדור במפרשי הים ובמדבריות ולהיפטר ממזוזה, והאי דמזוזה מצווה תדירא היא הביא מחלו' בגמ' זבחים (צא.) אם מצווה שהיא מצויה אך אינה חובה אם אמרינן בזה הכלל דתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, רבא אמר דבמצווה מצויה לא אמרינן הכלל דתדיר קודם, ורב הונא ב"ר יהודה אמר דבמצוי ג"כ אמרינן הכלל דתדיר קודם, ובהא תליא האי מילתא דמזוזה מצוה מצויה היא כל השנה אך יש לו דרך להיפטר ממנה, וסוכה ולולב אינן תדירין אך אינה יכול להיפטר ממנה, ומאידך גיסא אפשר דמזוזה קודמת דיש בזה קדושה משא"כ בסוכה ולולב אין קדושה, ולכן הסיק דכיון דספיקא היא יכול לקנות איזה מהם שירצה אך מכיון דעכ"פ מזוזה ודאי תדירא היא לגבי סוכה ולולב ע"כ יקדים לקנות מזוזה, ובבית הלוי דחה דבריו דהרי אסקינן בגמ' הילכתא כרבא דבמצוי לא אמרינן דתדיר קודם, אך כתב דמטעם אחר יש לו להקדים לקנות מזוזה משום קדושתה,

ובשם הגרש"ז אוירבך הובא דספיקא דרעק"א היא דוקא ביום הראשון שאכילה חובה היא בלילה הראשון, אך בשאר ימות החג אם לא יאכל יכול להיפטר מסוכה, אך מאידך כתב דכיון דחייב אדם לאכול בכדי חיותו, וכשאוכל חייב לאכול בסוכה אפשר דגם בשאר ימות החג ג"כ מסתפק רעק"א, ונשאר בצ"ע, אך נראה דבשאר ימות החג יכול לחיות מאכילת ארעי שמותרת חוץ לסוכה ע"כ הדרה ספיקא דרעק"א רק ביום הראשון,

ולדינא פסקו האחרונים דמזוזה קודמת, אי משום תדירות ואי משום קדושתה.