סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם הוֹרְבִיץ, אֲשֶׁר זָכָה לָצֶקֶת מַיִם עַל יָדָיו שֶׁל הַסְּטַיְיפְּלֶר זצ"ל, וְאַף זָכָה לִלְמֹד אִתּוֹ בְּחַבְרוּתָא, עַל עֵץ הָעֲרָבוֹת שֶׁגָּדַל בְּגִנַּת בֵּיתוֹ, וַאֲשֶׁר רַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי בְּנֵי בְּרַק הָיוּ בָּאִים לָקַחַת מֵעֲרָבוֹתָיו הַמְהֻדָּרוֹת.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, הִבְחִין שֶׁהָעֵץ מַתְחִיל לִנְבֹּל. מִהֵר לְהַזְמִין גַּנָּן, מֻמְחֶה לְעֵצִים. לְאַחַר שֶׁהַלָּה בָּדַק אֶת הָעֵץ וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁמִּסְּבִיבוֹ, קָבַע כִּי הַסִּבָּה לִנְבִילַת הָעֵץ קְשׁוּרָה לְהִמָּצְאוּת נֵפְט מִסָּבִיב לָעֵץ. "מִישֶׁהוּ שׁוֹפֵךְ כָּאן נֵפְט!" קָבַע נֶחֱרָצוֹת.
רַבִּי אַבְרָהָם הֵחֵל לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים, וְהִבְחִין שֶׁשְּׁכֵנוֹ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, חָפַר חֲפִירָה מֵחֲצֵרוֹ לְכִוּוּן הָעֵץ, דַּרְכָּהּ מַזְרִים הוּא נֵפְט לְעֵץ הָעֲרָבוֹת, בִּכְדֵי שֶׁיִּבֹּל! הוּא בָּז לְשׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת וּלְשִׂמְחָתָם הָרַבָּה מִקְּטִיפַת הָעֲרָבוֹת הַמְהֻדָּרוֹת, וְהֶחְלִיט לְהִתְנַכֵּל לָעֵץ.
רַבִּי אַבְרָהָם נִסָּה לְדַבֵּר עִם שְׁכֵנוֹ בִּנְעִימוּת, שֶׁיֶּחְדַּל מִמַּעֲשָׂיו, אַךְ הַלָּה הִכְחִישׁ בְּכָל תֹּקֶף אֶת הַהַאֲשָׁמוֹת נֶגְדּוֹ, וְטָעַן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּמֶּה מְדֻבָּר.
בַּצַּר לוֹ, פָּנָה לַסְּטַיְיפְּלֶר, וְסִפֵּר לוֹ עַל כָּל הָעִנְיָן. מִשֶּׁשָּׁמַע אֶת הַדְּבָרִים אָמַר: "לְעֵץ כָּזֶה, הַמְזַכֶּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים בְּמִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, מִתְנַכְּלִים? אֲנִי חַיָּב לִרְאוֹת אֶת הָעֵץ!".
הַסְּטַיְיפְּלֶר הִגִּיעַ לֶחָצֵר, גָּהַן וְהֵרִיחַ אֶת הָאֲדָמָה, וְאָמַר: "מִי שֶׁאָמַר לַמַּיִם שֶׁיַּצְמִיחוּ אֶת הָעֵץ, יֹאמַר לַנֵּפְט שֶׁיַּצְמִיחַ", וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (תענית כה ע"א): "מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלֹק, הוּא יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלֹק".
וְהִנֵּה, לְאַחַר בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַסְּטַיְיפְּלֶר, שָׁב הָעֵץ לִפְרֹחַ! הַשָּׁכֵן, שֶׁהִבְחִין בַּדָּבָר, סָבַר כִּי הוּא אֵינוֹ מַזְרִים נֵפְט בְּכַמּוּת מַסְפֶּקֶת, וְהֵחֵל לְהַכְפִּיל וּלְשַׁלֵּשׁ אֶת כַּמּוּת הַנֵּפְט שֶׁשָּׁפַךְ. וּכְכָל שֶׁהוֹסִיף יוֹתֵר נֵפְט – כֵּן הוֹסִיף הָעֵץ לִפְרֹחַ בְּיֶתֶר עֹז.
מִכָּאן וְאֵילָךְ, עַד לִפְטִירָתוֹ שֶׁל הַסְּטַיְיפְּלֶר, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָעֵץ לֹא נִזּוֹק מִן הַנֵּפְט, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הַנֵּפְט גִּדֵּל אוֹתוֹ עוֹד וָעוֹד, שֶׁהֲרֵי "מִי שֶׁאָמַר לַמַּיִם לְהַצְמִיחַ, אָמַר לַנֵּפְט לְהַצְמִיחַ".
דָּא עָקָא, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַסְּטַיְיפְּלֶר – הִסְתַּלְּקָה בִּרְכָּתוֹ, וְהָעֵץ נָבַל.
עַל כָּל פָּנִים, לָמַדְנוּ מִכָּאן עַד כַּמָּה חִבֵּב הַסְּטַיְיפְּלֶר אֶת מִצְוַת ד' מִינִים, שֶׁשִּׁנָּה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית עֲבוּרָהּ! (רבי מאיר צימרוט שליט"א- דורש טוב סוכות)