Skip to content
דער בעלזער הויף

ג' האזינו - ד' תשרי - ב' דעשי"ת

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סליחות ותפילת שחרית

בשעה 10:50 נכנס מר"ש לאמירת סליחות בהיכל ביהמ"ד, לפני התיבה ניגש הר"ר שלמה יעקב פריעד שליט"א.

ממאנסי. אחר התפילה הניח מר"ש תפילין דר"ת ואמרו ספר שני בתהילים אח"כ עברו האורחים לברכת שלום.

אחר התפילה נכנסו לקו"פ גבאי 'מעמדות' בוויליאמסבורג הרה"ח ר' בערל גראס שליט"א מב"פ והר"ר משה גאלד שליט"א מוויליאמסבורג עם דמי ה'מעמדות' מאנ"ש בוויליאמסבורג ומר"ש בירך בברכות, ואח"כ העניק צנצנות דבש לגבאים.

...

בשעה 12:20 נכנס מר"ש לתפילת שחרית. בפתיחת הארון ל'אבינו מלכנו' כובד הר"ר ברוך אהרונסון שליט"א

תפילת מנחה התפללו לעת שקיעת החמה.

ביקור כ"ק האדמו"ר מוויזניץ שליט"א בקו"פ

בשעה 9:15 הגיע לביקור בקו"פ כ"ק האדמו"ר מוויזניץ שליט"א, יחד עם בנו הרה"צ ר' חיים מאיר הגר שליט"א מב"פ.

השיב שילך ללמוד לתקוע וכך יוכל, ומרן שליט"א יצא למקום כלשהו מחוץ לאיזור וניסה שם אם יצליח לתקוע, ואכן הצליח בברכת זקיני.

מר"ש החווה על הרה"צ ר' חיים מאיר ושאל: הוא ניגש לפני התיבה לשחרית? האדמו"ר: כן.

מר"ש: דער זיידע האט געמאכט די ברכה. האדמו"ר: אכן, ה'אמרי חיים' בירך, ומרן שליט"א תקע. זה גם היה דבר נדיר.

האדמו"ר התעניין בשלומו של מר"ש: מה שלום מרן שליט"א? איך מרגישים? והשיב מר"ש: ברוך ה'.

אני מספר תמיד מה ששמעתי ממרן שליט"א, על יהודי ששימש כנגר וכינוהו 'מעכיל'ע דער סטאלער'. הוא לא היה למדן גדול, ולא ידע ליישב רמב"ם מוקשה,

האדמו"ר: לאחרונה סיפרתי, שמרן שליט"א סיפר לי כי בהיותו אברך והתגורר בוויזניץ, וזקיני כ"ק האדמו"ר ה'אמרי חיים' זצ"ל קרא למרן שליט"א ואמר לו שרוצה שישמש כבעל תוקע, ומרן שליט"א ניסה לומר לו שלמרות שבבעלזא נהגו לתקוע, אינו יכול לתקוע, ושהינו אברך צעיר, ואיך יתקע בוויזניץ? אבל ה'אמרי חיים'

וכאשר מרן שליט"א ליווה את ה'אמרי חיים' זצ"ל בצאתו מהתפילה, ניגש אליו ה'אמרי חיים' ושאלו: 'מעכיל'ע, איך התפללתי?' והוא החל לבכות באמרו: 'גם אם הרבי היה ממשיך להתפלל עוד שעתיים, הייתי יכול לעמוד בכך', ומרן שליט"א הפליא בפני את אומנותו שהצליח לרומם יהודי זה. האם מרן שליט"א זוכר זאת? מר"ש: אכן.

את הרה"ח ר' מאיר מגיד ז"ל, כאשר ה'אמרי חיים' יצא מבית המדרש בסיום הימים הנוראים, הבחין בו ונענה: 'מאיר, א שאד, הייתי חוזר עתה ל'רצון יראיו יעשה". והשיב ר' מאיר: 'הרי הרבי פירש את הפסוק (תהלים פח, ב) 'יום צעקתי בלילה נגדך', ש'יום' מרמז על ראש השנה - שאחר שעוברים הימים הנוראים ומצטערים, 'בלילה נגדך' - נזכרים בליל פסח הבאים לנגדנו לשלום'.

האדמו"ר: עוד בענין זה שמעתי פעם ממרן שליט"א, שבשנת תשכ"ה אחר נישואיו, כאשר שהה ה'אמרי חיים' בצפת, וגם מרן שליט"א והרבנית היו שם, הלך מרן שליט"א לטייל עם ה'אמרי חיים', ופעם אמר שהנה ראש השנה קרב ובא, והתחיל לפזם את הנוסח, ואז נענה ואמר למרן שליט"א: 'כמדומה לי שאין נוסח יפה כמו נוסח וויזניץ'. וכשסיפר לי מרן שליט"א זאת, הפטיר ואמר לי: 'רציתי אז לשאול את זקיני, מנין לו דבר זה, וכי כבר שמע פעם נוסח אחר .'?...

בספר 'אמרי חיים' מפרש את הכתוב (בראשית מה, יג) 'והגדתם לאבי את כל כבודי', שיוסף הצדיק ביקש שיגידו לאביו שלא ימנע עצמו מלרדת למצרים, כי כאשר ירד למצרים יתגלגל אחר כך מזה 'יציאת מצרים', ועל ידי זה יצא מזה 'הגדה של פסח'. וזהו: 'והגדתם לאבי', שמרמז על ההגדה.

ה'אמרי חיים' זצ"ל היה עסוק במשך כל חודשי הקיץ ב'מלכיות זכרונות ושופרות'. מרן שליט"א אמר לי פעם שאצל ה'אמרי חיים' היה 'יום טוב' במשך כל השנה, כי משרק הסתיים ראש השנה כבר התעסק בחג הפסח, וכשהסתיים חג הפסח כבר התכונן לימי ראש השנה.

ושאל האדמו"ר: כמה פעמים היה מרן שליט"א בוויזניץ בחג הפסח, פעמיים? מר"ש: אכן. האדמו"ר: ו'ראש השנה' פעם אחת? מר"ש: כן. האדמו"ר: אני עוד זוכר איך שמרן שליט"א תקע בשופר.

כאשר הופיע לאור הספר 'אמרי חיים', הוציאו תחילה את הכרך על ספרי בראשית-שמות, ואח"כ הוציאו את הכרך על המועדים, עוד לפני שיצא הכרך על ויקרא-במדבר. לפני ראש השנה, כאשר הלך אבי כ"ק האדמו"ר ה'ישועות משה' זצ"ל לבקר אצל כ"ק האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, הביא לו את הכרך החדש שיצא על המועדים. שאל אותו ה'בית ישראל': 'מהו הספר הזה?', וענה אבי שזהו הספר 'אמרי חיים' מאת אביו, אמר ה'בית ישראל': 'הרי כבר יש לי את הספר הזה', והשיב אבי שזהו כרך חדש שהוציאו על המועדים. נענה הבית ישראל ואמר: 'וכי הכרך הראשון, אינו על המועדים?', כי בחומש בראשית מפרשת 'ויגש' ואילך - כבר דיבר מפסח. את חיותו שאב מימי הפסח. מרן שליט"א הרי זוכר

בירכו ברכת הגפן על היין ואיחלו לחיים. מר"ש: א גוט געבענטשט יאהר, מיט אלעם גוטן. האדמו"ר: שמרן שליט"א יהא בבריאות איתנה, ובעזרת השי"ת יוכל להשפיע על כולנו ישועות ורפואות. מר"ש: אמן.

מר"ש: במוצאי יום הקדוש הנכם עורכים שולחן? האדמו"ר: כן. ה'אמרי חיים' לא היה עורך אז שולחן', אבי זצ"ל הנהיג זאת. גם בשבתות לא היה ה'אמרי חיים' עורך 'מיטאג טיש', רק היה אוכל בביתו, ואבי זצ"ל התחיל לערוך שולחן ברבים.

האדמו"ר: האם באותה שנה שמרן שליט"א היה בוויזניץ, הכריזו בתפילת נעילה שמי שחלש יכול ללכת לביתו, או שזה אירע בשנה אחרת? ונענה מר"ש שזה לא היה בשנה שנכח בוויזניץ. ושאל: האם הכריזו כך מפני שסיימו אז מאוחר? האדמו"ר: כן, סיימו אז מאוחר מאוד, כי באמצע היום היה צריך ה'אמרי חיים' לפוש קמעא, ואז הכריזו שכל מי שחלש לבו ילך לביתו. הוא היה מנסה לסיים בזמן, ובאחת השנים נכנס קצת באיחור, ולמרות שתפילת נעילה היתה אורכת בדרך כלל שעה ורבע, מיהר מאוד וסיים באותה שנה תוך חמישים וחמש דקות.

זכרונות ושופרות', הוא היה אמנם אומר בקול חזק, אבל לא היה מאריך, בקטע 'הבן יקיר לי אפרים' כן היה מאריך קצת, וזכורני שהיה עושה אז תנועה באצבעו.

ונפרדו לשלום ובירכו מר"ש: שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון. האדמו"ר: אמן, גמר חתימה טובה.

כמה שהנני זוכר, לא היה מאריך באמירת 'מלכיות

כ"ק האדמו"ר מנדבורנא שליט"א בקו"פ

כעבור כמה דקות נכנס לקודש פנימה כ"ק האדמו"ר מנדבורנא שליט"א להתברך בברכת השנים.

הביאו יין ובירכו לחיים, מר"ש: לחיים, שנה טובה ומבורכת, שהתפילות יתקבלו לרחמים ולרצון.

מר"ש: איזו תפילות הנכם מתפללים לפני התיבה? האדמו"ר: תפילת 'כל נדרי' ומעריב, מוסף וכן נעילה. מר"ש: האם בניכם מסייעים לכם בתפילות? האדמו"ר השיב בצחות: אני עוד צעיר...

האדמו"ר: השי"ת יעזור אריכות ימים ושנים טובות, שנה טובה ומבורכת, שהתפילות יתקבלו לרחמים ולרצון, ונזכה להתראות הלאה מתוך שמחה. מר"ש: אמן.

ונפרדו לשלום.

בקו"פ נכנסו הדומ"ץ הרה"ג ר' יהושע פינק שליט"א מב"ב מנהל הרוחני של רשת 'בית מלכה', יחד עם הנהלת בית מלכה הר"ר משה יחיאל לברון שליט"א והר"ר נתנאל ניימאן שליט"א, עם ה'כוללות קוויטל' של תלמידות בית מלכה.

הרה"ג ר' יהושע הניח בפני מר"ש את ערימת הקוויטלעך, ומנה בפני מר"ש את המספר הרב של אלפי התלמידות בארץ ישראל, הלומדות ב-293 כיתות כ"י, בירושלים, בני ברק, אשדוד (שני סניפים), בית שמש, חיפה, גבעת זאב, קרית גת ורמת שלמה. וציין למר"ש שכל הבנות צירפו לקוויטל קבלה טובה שקיבלו על עצמן, וזהו ה'פדיון' לקוויטל הזה, ובירך מר"ש בברכת הצלחה רבה.

עוד אמר למר"ש, שלאחרונה הקימו קו טלפוני שהאבות והאמהות יכולים להשאיר הודעות, והמנהלים יכולים לדבר עמהם. וציין כי השנה הדגישו ב'בית מלכה' את הנושא של 'לפני ולפנים' - להחדיר את מעלת הצניעות.

מר"ש העניק צנצנות דבש להרה"ג ר' יהושע ולמנהלי בית מלכה, וכן בירך צנצנות עבור מנהלות סניפי 'בית מלכה' בכלל הערים.

ואיחל מר"ש שיוכלו לקיים את כל הקבלות שקיבלו על עצמן.

...

הרב יצחק טרויבע שליט"א והר"ר מנשה ברמ"א רייזמאן שליט"א נכנסו לקו"פ עם הספר החדש 'משנת קודש' שיצא לאור על מועדים, ומר"ש הודה להם.

More in this printout

View the whole printout