החסידות חידשה שצריך להיות חיבור עם האנשים הפשוטים. והלוא זו המשמעות של ארבעת המינים, שבהם כלולה גם הערבה?

אכן, החסידות לא המציאה שום דבר חדש. גם השמחה, הדבקות, אהבת ישראל, שנחשבות מחידושי החסידות, כבר מופיעות במקורות קדומים. החידוש של החסידות הוא בהפיכת כל הערכים האלה למציאות חיים ממשית.

בתקופה שבה הפציע אור החסידות התפתח נתק בין תלמידי החכמים ובין היהודים הפשוטים, אף־על־פי שהמדרש על ארבעת המינים היה ידוע לכול. החידוש של הבעש"ט היה בהפניית זרקור אל כל אותם דברים שנדרש בהם תיקון, ובכלל זה החיבור בין כל חלקי העם.

החסידות חשפה את הפנימיות ואת העומק הטמון בכל יהודי. כאשר מביטים על יהודי בהיבט הנשמתי הפנימי, מבינים שכל יהודי, גם הפשוט ביותר, הוא 'חלק א-לוה ממעל ממש', והוא חלק בלתי־נפרד ממני ומכל עם ישראל.

אני רואה יום יום את הנשמה הזוהרת בקרבו של כל יהודי. הנה, בראש השנה, אחרי התפילה, במקום ללכת הביתה ולאכול את סעודת החג עם משפחתי, סובבתי ביישוב והצעתי לאנשים לשמוע תקיעת שופר. ואתה רואה אנשים שבמבט שטחי אינם נראים מחוברים לענייני יהדות, ופתאום הם מתרגשים ושמחים על שגם הם זכו לשמוע את קול השופר.

גם בחג הסוכות אני מציע לאנשים לברך על ארבעת המינים, ושוב רואים עד כמה כל יהודי מחובר בפנימיותו לבורא העולם, לתורתו ולמצוותיו. זו המשמעות העמוקה של לקיחת כל ארבעת המינים יחד, ולפעמים דווקא ב'ערבה' אתה רואה איך הנשמה זוהרת ומאירה.

הכרה זו עלינו להפנים כל השנה, ולזכור שבלעדי ה'ערבה' אנחנו עצמנו איננו שלמים.