הפטרה

הפטרה

הפטרה זו היא ההפטרה הראשונה מ'שבע דנחמתא', שהם שבע הפטרות הנקראות מאחרי תשעה באב ועד ראש השנה, בהם לא קוראים הפטרות שיש להם קשר לפרשה, אלא קוראים דברי נחמות שנתנבא הנביא ישעיהו שישראל ינוחמו לאחר הגלות. חלקו הראשון של הספר ישעיהו מזהיר את ישראל מפני הפורענות העתידה לבוא אליהם בגלל חטאיהם, ומפרק מ' עד סוף הספר (פרק ס"ו) הם דברי נחמות. פרק מ' (שבו מפטירים בשבת זו) מתחיל במילים "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם", ופירש רש"י שזה כותרת לכל דברי הנחמות שיאמר הנביא ישעיהו מכאן ועד סוף הספר.

וכתב הלבוש (אורח חיים סימן תכ"ח) וזה לשונו: 'ושב דנחמתא כדי לנחם את העם מן החורבן עד כלות השנה, וכו', כנגד ז' מיני נחמות הנזכרים במדרש שהמשיל גלות ישראל לבין האומות, למלך שנשבה עם בניו וחתניו ועמו כולו, ונשארה המלכה שכולה וגלמודה ימים ושנים, ואח"כ מבשרים אותה על חזרתה ומתנחמת, כך המלכה היא ירושלים וכו' שתתבשר במהרה בימינו על חזרת השכינה וכנסת ישראל, והז' נחמות הם החזרת הבנים והבנות והכלות והחתנים ואחיה ואחיותה, וחזרת המלך באחרונה עם כל העם הוא הקדוש ברוך הוא יתברך'. עכ"ל. ועיי"ש שמבאר ביאור נפלא על סדר הפטרות אלו.

נחלקו הראשונים על איזה זמן נאמרה נחמת הפטרה זו, לרמב"ן (ספר הגאולה א' ז') זה מדבר על גאולת בני ישראל מגלות בבל, ולאבן עזרא והרד"ק זה מדבר על הגאולה העתידה.

הרבה מהנבואות נאמרו בלשון עבר, כאילו הדבר כבר נעשה, כי בנבואה הדבר ברור כאילו כבר נעשה. (מצודת דוד ישעיה נ"א ג').

ההפטרה- הקב"ה יאמר לנביאים לנחם את ישראל, כי לאחר שיקבלו את העונש שהגיע להם, הקב"ה יתגלה לישראל ויגאל אותם, והנביא מחזק את ישראל באומרו שדבר אדם יכול להתבטל ודבר ד' יקום לעולם, ועל ישראל להתבונן בגדלות ד' והשפעתו בעולם, ולזכור שבודאי יקיים הבטחתו ויגאלם.