הקפות
שלא לומר 'אתה הראת' ביחד עם יצר הרע
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע, בשנה הראשונה אחר חתונתו בעת שהיה סמוך על שלחן חותנו, ועדיין לא נתגלה ונתפרסם כצדיק וקדוש, כבדוהו בליל שמחת תורה בבית הכנסת אשר התפלל בו לגשת לפני התיבה ולומר פסוקי 'אתה הראית'.
ניגש הרה"ק אל העמוד, נטל את הטלית שהיתה מונחת שם ללבשה, ומיד הניחה על מקומה, ושהה שם רגעים אחדים, ושוב נטל את הטלית ושוב החזירה על העמוד, וכן עשה כמה פעמים. וכל הקהל עומדים ומצפים מתי יתעטף בטלית ויתחיל באמירת 'אתה הראית'. פתאום נשמע קולו אומר: וכי למדן אתה וחסיד אתה? אמור אתה 'אתה הראית'...! ועזב את העמוד וחזר למקומו הקבוע בבית הכנסת.
דבריו המשונים היו לפלא גדול בעיני כל הקהל, ונראה לפניהם כמתעתע. וחותנו שהיה גביר ומנכבדי העיר, בראותו מעשי תעתועים של חתנו לעין כל, התבייש מאוד, אכן בכל זאת לא רצה לחקור את חתנו על פשר הדבר בכל משך זמן ההקפות, ויהי אחר ההקפות, לא יכול היה עוד להתאפק, וישאל אותו על הנהגתו המשונה?!
השיב לו הרה"ק בזה הלשון: בעת עמדי לפני העמוד, וחפצתי להתעטף בטלית ולומר פסוקי 'אתה הראית', בא אצלי היצר הרע ורצה להשתתף עמדי, ואמר שרצונו לומר עמי יחד 'אתה הראית'. שאלתיו: מי אתה ומה אתה שתהא ראוי והגון לכך?! השיב לי אף הוא בשאלה: ואתה מי הנך?! אמרתי לו: הלא למדן אני! וענה לי: אף אני למדן! שאלתיו: היכן למדת ש"ס ופוסקים?! אני הרי למדתי אצל הגאונים פלוני ופלוני, ואתה מהיכן למדת?! השיב לי: הלא יחד עמך הייתי שם, ואם כן אף אני למדתי אצל אותם הגאונים. אמרתי לו: אבל חסיד אני! השיב לי: אף אני חסיד! שאלתיו: מאין קבלת דרך החסידות?! אני הרי הסתופפתי בצל צדיקים וקבלתי מהם, ואתה היכן היית?! ענה ואמר: אף שם עמך הייתי, וקבלתי כל מה שקבלת אתה. ובראותי כי אזלת יד ואינו מניח לי בשום אופן, ורוצה דוקא לומר עמדי יחד 'אתה הראית', עזבתי הטלית מידי.
ואמרתי לו: אם למדן אתה וחסיד אתה, אמור נא אתה לבדך...
כעין זה מובא בספר אמרות משה, שהרה"ק ר' משה מקאברין זי"ע סיפר על הרה"ק ר' משה איווער זי"ע מגדולי וילנא, שפעם אחת כבדוהו באמירת 'אתה הראת' בשמחת תורה לפני התיבה כפי המנהג, ואמרו לו בלשון רבים כדרך העולם: 'מען איז אייך מכבד מיט אתה הראת' (מכבדים 'אתכם' ב'אתה הראת'), ענה להם: מה זה שתאמרו בלשון רבים 'אייך', בוודאי הכוונה לי וליצר הרע שלי, ומה שייכות יש לו ליצר הרע לומר 'אתה הראת'?! אחר כך אמר: בוודאי יש לו שייכות, כי היצר הרע טוען לפני האדם, מתי למדת והתפללת בלעדי?! אחר זאת הניח הטלית על הספסל ואמר: הואיל וכן הוא... לך אתה היצר הרע בעצמך לומר 'אתה הראת', כי אין רצוני לומר עמך.
דמעות של דם בעת ההקפות
הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש זי"ע שאל את אביו הרה"ק מהר"ש מליובאוויטש זי"ע מהו ענין ההקפות?! וענה לו: 'הקפות' משמעו שמתחננים אצל אבינו שבשמים בדמעות של דם, 'היתה לי דמעתי לחם', רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו, 'גוים' היינו הגוף והנפש הבהמית, רוקדים עם ספר התורה בשמחה בראש פתוח ובלב פתוח, אבל בפנימיות נוזלות דמעות של דם. (ספר השיחות תש"ה)
שמחת המלאכים מהקפות שמ"ע בבוקר
בספר בישישים חכמה (דף שכ"ד) מביא מעשה נפלא שהיה עם חסידי בלאזוב שעמדו להפרד מרבם הרה"ק בעל צבי לצדיק מבלאזוב זי"ע אחרי חג הסוכות, כשנכנסו אצלו שאלם: מדוע עוד לא שאלתם אותי למה אנחנו עושים 'הקפות' גם ביום שמיני עצרת?! (כי החסידים בחוץ לארץ נהגו לעשות הקפות רק בליל שמחת תורה), שתקו החסידים ולא השיבו דבר.
פתח הרה"ק מבלאזוב ואמר: אספר לכם מעשה שהיה, דרכו של הרה"ק רבי משה סופר מפשעווארסק זי"ע היתה לילך תמיד לשמיני עצרת אל רבו הקדוש הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע, פעם אחת בתקופת הימים הנוראים, ילדה אשתו בת, והיה צריך לקרוא לה שם, ולא הלך אל רבו, אבל בשמיני עצרת התמלא געגועים עזים מאוד אל רבו הקדוש זצ"ל, מה עשה?! ירד למרתף ביתו, שם עמדה חבית מי דבש (מעה"ד), עמד הרה"ק מפשעווארסק ורקד סביב החבית, וכה נהג כל אותו היום, שתה מעט דבש ורקד לכבוד היום.
למחרת ביום שמחת תורה הלך לליזענסק לבית רבו הקדוש, הרבי רבי אלימלך זי"ע כבר עמד ליד הדלת וציפה לבואו, כי חזה ברוח קדשו את בואו, כאשר בא אליו שאלו: אמור לי האמת, מה עשית ביום שמיני עצרת, כי ראיתי שהמלאכים היו שמחים מאוד ושוחקים, והיתה שמחה גדולה למעלה, הודה הרה"ק מפשעווארסק לרבו, וסיפר לו שרקד סביב החבית.
סיים הרה"ק מבלאזוב את סיפורו ואמר לחסידיו: כיון שמהקפות כאלה נעשתה שמחה גדולה בשמים, לכן אנחנו ג"כ עושים הקפות בשמיני עצרת בבוקר.
ע"י ההקפות מתבטל השטן
הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש זי"ע אמר בשם אביו הרה"ק מהר"ש מליובאוויטש זי"ע (מובא בספר תורת שלום) כי בשמחת תורה אין שטן, ואין פגע רע, שכל מלאכי מעלה ומליצי יושר מתגרים עם השטן ואומרים לו: הבט וראה גודל רעתך, על אומה יקרה זו שהם ונשיהם ובניהם באים לבתי כנסיות ובתי מדרשות לשמוח עם התורה הק', אתה מחפש קטרוגים ומלשין עליהם?! והמלאכים מספרים בשבחם של ישראל קדושים שהם רוקדים עם ספרי התורה, והילדים הקטנים מנשקים את הספרים, ודבר זה גורם לחדוה ולשמחה גדולה למעלה, וכל המלאכים צוחקים מהשטן המקטרג עליהם, עד שהשטן מתחבא מגודל החרפה.
