הללוהו בתוף ומחול - חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין
שנזכר 'חג' בתורה, שהכוונה היא מעניין ריקוד וטיפוח בפני עצמה מלבד עניין מצוות ושמחת בחגך, ומסיים בחידוש גדול ואם כן אפשר דאפילו אינו שמח בלב מכל מקום מצווה לרקד.
נוראות מצינו בספה"ק 'פלא יועץ' (ערך סוכה) בזה"ל, ויתן את קולו לשורר ולזמר התפלות וההלל ושירות ותשבחות בקול רנה ותודה המון חוגג, וזכור יזכר כי בזמן שבית המקדש קיים צדיקים וחסידים היו מרבים בשמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו. ועל ידי זה היו שואבים רוח הקודש, ובודאי כי גדול צער השמים על כי בחטאינו חרבה עירנו וכו', וה' ממרום ישאג (ירמיהו כה ל) וכו'. זאת נחמת אבינו שבשמים ונחמתנו בעניינו, כי אבינו שבשמים אכתי חביבותה גבן ומדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים לראות בשמחת בניו בבתי כנסיות, כמו שכתוב בזהר הקדוש (ח"ג קיד), לזאת ישמח ישראל בעושיו שמחה של מצוה. עכ"ל. והרי שהקב"ה בכבודו ובעצמו 'משגיח מן החלונות' בחג הזה לראות את שמחת בניו בבתי כנסיות, וזאת היא נחמתו על צער החורבן, ומעתה דעת לנבון לנקל להבין ולהשכיל עד היכן צריך להפליג בשמחה בטוב לבב.
ונפלאות מצינו במעלת הריקודים, וכמו שאמר הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' זי"ע, שריקוד' הוא כמו שמצינו באבות מלאכות בשבת 'הַמְרַקֵד' שעניינו לברור את התבואה ולהפריד את האוכל מתוך הפסולת, כך הוא גם עניין הריקודים שהם מפרידים את הגשמיות מן הנשמה, עד שיכול לבוא לדרגא הנשגבה של התפשטות הגשמיות.
ואילו הרה"ק ה'ישמח ישראל' זי"ע (אות יד) אמר, דאיתא בגמ' (סוכה נא:) שהיו מתקנים בשמחת בית השואבה תיקון גדול שלא יבואו לידי קלות ראש, ונרמז כאן כי שמחת בית השואבה היא תיקון גדול למידת הקדושה, ועל כן היו עושים בבית המקדש פתילות מבלאי מכנסי כהנים ומאבנטיהם, כי בגדי כהונה אלו מכפרים על עון זה (וכן הביא בספר 'ויען יוסף' ששמע כדבר הזה מהרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע) '.
באופן אחר קצת הלך גם הנצי"ב (העמק דבר דברים טז טו), אלא שהוא מבאר על יסוד דברי המדרש (ויק"ר ל ב) שעניין הריקודים הוא להראות ש'דידן נצח' שבני ישראל נצחו בדין (עיי"ש היטב), והוא מצוות עשה.
י. אמנם יש להיזהר שתהיה 'השמחה' שמחה של מצוה ולא הוללות, וכמו שכתב בספה"ק 'פלא יועץ' (ערך סוכה) 'לזאת ישמח ישראל בעושיו שמחה של מצוה, לא שמחה של הוללות כמנהג הכסילים שמרבים לשתות יין מגתם ונותנים בקולם קול עוז בשירי נכרים, אין זה שמחה אלא הוללות, ואין זה מצוה אלא עברה, ונהי שעושים לשם מצוה אבל עברה היא בידם, ה' הטוב יכפר בעד'.
