הג"ר מאיר שפרכר, מגיד השיעורים הוותיק של 'דרשו', על שמונה שנות הקלטות ששיאן בסיום הש"ס כולו, על ההחלטה שבתחילה לא הבין אותה, ועל הסגולה העתיקה שגילה דווקא במסכת שבה פתח את הסבב החדש ב'עמוד היומי'

" שאדם יודע מראש שהוא הולך ללמוד ע שיו רק עמוד, הוא מסוול לקפל את ל העמוד לתוך הראש. זה לימוד אחר לומרי, בן אדם תופס יותר"

"ושמחת בחוך"

שמונה שנים ישב הג"ר מאיר שפרכר מול המצלמה, מסכת אחר מסכת, דף אחר דף, עד שהושלם הש"ס כמעט כולו בשיעורי 'הדף היומי' המוקלטים של 'דרשו'. באחרונה, אחרי שהשלים את כל המחזור עד תחילת מסכת 'זבחים', ולאחר מכן הקליט השלמות של דפים שהיו חסרים פה ושם לאורך המחזור, הגיע רגע הסיום. אלא שהרגע הזה לא נמשך זמן רב. כמעט מיד הונחה על שולחנו משימה חדשה: להקליט מחדש, מבראשית, את שיעורי 'עמוד היומי', ממסכת סוכה ואילך. הפעם מדובר בפרויקט של 15 שנה, והרב שפרכר נכנס אליו עם כל העוצמה בסייעתא דשמיא.

"אחרי שזכינו, ברוך השם, לסיים את ההקלטות על הדף היומי", הוא פותח, "הגו ב'דרשו' את הרעיון לעשות שיעורים ולהקליט אותם במיוחד ללומדי 'עמוד היומי'. הייתה אפשרות פשוטה יותר, להשתמש באותם שיעורים של הדף היומי ורק לחלק אותם לפי עמוד, אבל ההנהלה קיבלה החלטה שהם רוצים שיעורים חדשים, שיוקלטו במיוחד".

נעשה ונשמע

"בהתחלה חשבתי שזו באמת החלטה קצת לא מובנת. הרי השקעתי בשיעורים של הדף היומי, השקעתי כוחות, וכל מה שהייתי יכול לתת נתתי שם. ובכל זאת, כיוון שכך הם החליטו, קיבלתי. חזקה על 'דרשו' שהקדוש ברוך הוא איתם בכל מה שהם עושים. כשעושים דברים במסירות נפש, הקדוש ברוך הוא נותן סייעתא דשמיא, וזה נראה לעין. אז פשוט שמעתי בלי להבין. נעשה ונשמע".

ההבנה, מתברר, הגיעה כעבור זמן קצר. לא מתוך דיון ולא מתוך הסבר, אלא מתוך האולפן עצמו. "אחרי שהתחלתי להקליט, ברוך השם, קרוב ל-15 עמודים, אני רואה שברגע שלומדים עמוד ומקליטים עמוד, זה לימוד אחר לגמרי. זה לא אותו סוג לימוד כמו שמקליטים דף".

יותר מחצי דף

מהו ההבדל? הרב שפרכר מצביע על נקודה שנוגעת לכל לומד, גם למי שאינו יושב מול מיקרופון. "כשאדם מתיישב ללמוד דף, הוא משתדל לקלוט כמה שיותר דברים, אבל הוא פחות נותן את הדעת על כל מיני נקודות ונושאים בדרך. לעומת זאת, כשאדם יודע מראש שהוא הולך ללמוד עכשיו רק עמוד, הוא מסוגל לקפל את כל העמוד לתוך הראש. להתמקד בכל העמוד. זה לימוד אחר לגמרי, בן אדם תופס יותר".

שאלנו כמה זמן אורך שיעור על דף, וכמה על עמוד, והתשובה מאירה את העניין יותר מכל הסבר. "דף ב'דף היומי' על מסכת סוכה היה לוקח בערך 45 דקות עד שעה, לפי הסוגיה. ועמוד לא לוקח הרבה פחות. זה יכול לקחת חצי שעה, ויש שיעורים של עמוד שהם באורך של דף שלם. לא הקלטתי עדיין הרבה עמודים, אבל אני כבר יכול להגדיר את זה כך: ללמוד עמוד זה יותר מללמוד חצי דף".

ארבע מחיצות

כדי להמחיש, הוא שולף דוגמה מהחומר שעל שולחנו ממש עכשיו, מתוך מסכת סוכה. "יש עכשיו את הנושא של ההבדלים בין מחיצות של סוכה למחיצות של שבת. כשלומדים דף שלם, הסוגיה הזאת נכנסת תוך כדי הדף. לומדים, מבינים, ממשיכים הלאה. אבל כשלומדים אותה בפני עצמה, כסוגיה עומדת לעצמה, פתאום תופסים: בעצם יש ארבעה סוגי מחיצות שיש בהם הבדל בין שבת לסוכה, ומבינים למה צריך להגיד כל אחד מהם. תופסים את הדבר הרבה יותר ברור". הוא חוזר על המילה "ברור" פעם נוספת, וכנראה לא במקרה.

"כשלומדים דף שלם, יכול להיות שבאמת מבינים, אבל לא כל כך קולטים. לא יוצאים עם סיכום ברור של הנושא. כשלומדים עמוד, זה נתפס יותר".

זמן שמחתנו

הסבב החדש נפתח, כאמור, במסכת סוכה, ותוך כדי ההקלטות הראשונות עלתה במוחו של הרב שפרכר מחשבה.

"תוך כדי שהתחלתי להקליט, פתאום חשבתי: רגע, סוכה זה הרי זמן שמחתנו. חייב להיות שיש איזו סגולה לשמחה בלימוד מסכת סוכה. אדם שרוצה לקבל שמחה, אמור להיות שאם ילמד מסכת סוכה זה יביא אותו לשמחה. התחלתי לחפש".

מה שמצא לא היה בדיוק מה שחיפש, אבל היה גדול ממנו. "גיליתי שיש סגולה מאוד מפורסמת, שמובאת במספר מקומות, על כך שלימוד מסכת סוכה הוא סגולה להינצל ממחלוקת מייסורים ולהינצל מכל רע (רבי חיים פלאגי' ב'עיני כל חי', ובספר 'אדיר במקום' סקאליע), סגולה להינצל מאויבים ומכוחות חיצוניים (שם משמואל), ולהביא שלום בבית ומחוצה לו (רבי מרדכי שרבעי ורבי בן ציון אבא שאול זצ"ל). ובעצם אלו שלושה דברים שהם דבר אחד: הסוכה מביאה שלום, ומתוך כך האדם ניצל ממחלוקת וניצל מייסורים".

שם בתוך המס ת

לכל אחד מהדברים, הוא מדגיש, יש מקורות מסודרים בספרים הקדושים, אבל את התמונה השלמה מציירים דווקא המעשים. "יש סיפור יפה מאוד על הרה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זיע"א, שהיה לוחם הרבה את מלחמת השם כגדול הקנאים בדורו. היו לו הרבה אנשים שהציקו לו, והוא היה מקפיד ללמוד בכל יום במסכת סוכה, כדי להינצל מפגיעת שונאיו".

מעשה נוסף מסופר על אחד הצדיקים, שאדם ביקש ממנו הבטחה לישועה. "לבסוף הבטיח לו, ואחר כך ראו את שמו של אותו יהודי כתוב אצלו בתוך מסכת סוכה. למה? כי מסכת סוכה הייתה הספר שהיה מעיין בו תמיד. אם רצה להזכיר את שמו של אותו אדם בכל יום, כדי לקיים את הבטחתו כתב את שמו במסכת סוכה, כי ידע שבזה הוא הולך ללמוד בכל יום. וזו סגולה גדולה מאוד לשלום בית ולהבאת שלום".

והמעשה השלישי מגיע מירושלים. "בישיבת 'פורת יוסף' היו תקופות שהתלמידים היו צריכים לעבור בשכונות שהיו תחת הפגזות של הצוררים הירדנים ימ"ש, על כל המרחקים והסכנות שהיו אז. אחד המקובלים של הישיבה אמר לתלמידים שישתדלו ללמוד מסכת סוכה, וזה ודאי יציל אותם. יש כמה סיפורים על אנשים שלמדו מסכת סוכה וניצלו".

משמחי לב

ואז, בדרך אגב, בתוך החיפוש עצמו, נסגר המעגל שממנו הכול התחיל. "שמתי לב למדרש רבה, שרבי תנחומא אומר שם על 'פִּקּודֵי ה' יְשָׁרִים מְשַּׂמְחֵי לֵב', שזה סדר מועד. הוא מביא על כל סדר פסוק אחר, ועל סדר מועד הוא מביא את הפסוק הזה, שדורש את עניין המועדים, ולכן הוא מביא שמחה.

ומאין אנחנו יודעים שהמועדים ניתנו לשמחה? שנאמר 'ושמחת בחגך' – הפסוק שנכתב כידוע על חג הסוכות".

הרושה לא רוילה

לתגובות על הסבב החדש עוד מוקדם לצפות, שהרי הלימוד טרם החל והשיעורים המוקלטים יבואו לשימוש רק עם תחילת לימוד המסכת בעמוד היומי, קצת אחרי החגים, ב-ח' בחשוון. אבל מהסבב הקודם הגיעו כבר תגובות שמלמדות משהו על ציבור הלומדים. "היו כמה אנשים שלמדו עמוד היומי מץוך השיעורים של הדף היומי", הוא מספר. "אחד הדרשנים הקבועים יצר איתי קשר ואמר שהוא לומד עמוד היומי ומקשיב לשיעורים של הדף היומי. אז זה לא רק לנבחנים, זה גם למגידי שיעורים".

לצד ההקלטות התפתחה בשנים האחרונות תופעה שלא הייתה קיימת קודם: לומדי השיעורים המוקלטים מתכנסים מדי פעם לסיומים משותפים. "לא באים הרבה, כמה עשרות, כי זה לא כל כך מפורסם. אבל ההרגשה היא הרגשה מאוד לא רגילה. במפגש הקודם שעשינו הגיעו אנשים מעשרה מקומות בארץ, ממש מכל הקצוות".

תמיד יותר

ולבסוף, השאלה המתבקשת: איך מרגישים אחרי שבע שנים, בסיום הש"ס כולו?

"ההרגשה היא הרגשה מרוממת מאוד", הוא משיב, "אבל ב'דרשו' תמיד יודעים להעלות את רמת השאיפות. אף פעם אי אפשר להרגיש שהגענו למשהו, כי תמיד יש הלאה. פתאום, כשלומדים עמוד היומי, מגלים שיש אפשרות ללמוד עוד יותר טוב. הלימוד שלמדנו היה לימוד בסדר אחד, ועכשיו, כשלומדים שוב את אותם דברים, מגלים שאפשר ללמוד אותם בצורה איטית יותר, ומתוך כך יסודית הרבה יותר. כמו שב'דרשו' תמיד יודעים לעשות: ללמד את האדם עד כמה הוא יכול הרבה יותר ממה שהוא חושב".

ההבנה, מתברר, הויעה עבור זמן קצר. לא מתוך דיון ולא מתוך הסבר, אלא מתוך האולפן עצמו. "אחרי שהתחלתי להקליט, ברוך השם, קרוב ל-15 עמודים, אני רואה שברוע שלומדים עמוד ומקליטים עמוד, זה לימוד אחר לומרי. זה לא אותו סוו לימוד מו שמקליטים דף"