Skip to content
בית עובד

הרב אברהם ישראל-אין למו מכשול הלכות גמילות חסדים

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ו. אמרו רבותינו בתלמוד: הנפרד מחבירו, לא יאמר לו 'ילך בשלום', אלא 'ילך לשלום'. (11) ואף שיש אומרים שכל זה נאמר רק למי שמקפיד על כך, אבל מי שאינו מקפיד אין הדבר מזיק לו כלל. (12) מכל מקום ראוי ונכון להקפיד לומר לחבירו 'ילך לשלום' כפי שהזהירונו רבותינו בתלמוד, ולא להקל בדברים שיש בהם חשש סכנה. (13)

ז. הנפרד מחבירו, יתן לו מטבע ויעשה בה סימן, ויאמר לו: "הנני נותן לך מטבע זו, כדי שתהיה שלוחי לתת את המטבע בקופה בעבורי, כשתגיע למקום חפצך". ואז נחשב לשליח מצוה, ואינו ניזוק בדרך.

א. מצוה גדולה וחשובה לשמח חתן וכלה, ומצוה זו נכללת במצות גמילות חסדים

ב. גדולי החכמים היו משמחים את החתן ואת הכלה, ולא חסו על כבודם. (2) ועל כן תלמיד חכם שרוצה לנגן בכלי שיר בחתונה כדי לשמח את החתן, רשאי לעשות כן ואין בזה פגיעה בכבוד תורתו.

ג. אמרו רבותינו בתלמוד: כל מי שנהנה מסעודת חתן וכלה ואינו משמחם, הרי זה כאילו זלזל בחמישה קולות שבירך הקדוש ברוך הוא את ישראל, (4) ולכן חובה על כל אחד ואחד לשמח את החתן והכלה כפי יכולתו.

ד. בכל שבעת ימי המשתה, החתן דומה למלך והכלה דומה למלכה, (6) ולכן יש חיוב לשמחם בכל שבעת ימי המשתה, ולא רק בלילה הראשון של החתונה.

ה. אדם שמתחתן שנית עם גרושתו, וכן גרוש או אלמן שנושא גרושה או אלמנה, החיוב לשמחם הוא רק ביום הראשון של החתונה בלבד. (8)

ו. תלמיד חכם שהוזמן לחתונה, ורצונו לעסוק בתורה, רשאי להימנע מללכת לשם. ומכל מקום אם בהליכתו לשם יוכל לזכותם בדברי תורה, ולמנוע מהם הוללות וליצנות, כדאי שיבטל מלימודו וילך לשם, וזכות הרבים תלוי בו. (9)

ז. בחור ישיבה שמתחתן, אין צורך שיבואו עשרות בחורים כדי לשמחו, מפני שיש לחוש בזה לביטול תורה, ומספיק שיבואו עד תשעה בחורים, או שיבואו רק הבחורים הקרובים ביותר לחתן.

ח. ישנם שמקפידים, שחתן וכלה שנמצאים בתוך (40) יום לחתונתם, לא יגיעו לחתונה של אחרים. וכן ישנם שמקפידים שיולדת לא תלך לחתונה בתוך (40) יום מיום לידתה, ואין למנהג זה מקור בהלכה, ואין לבטל מצות שמחת חתן וכלה מגלל אמונות תפלות. (ועיין בהערה). ועל כל פנים אותם שנוהגים להקפיד בזה, יש לייעץ להם שהכלה או היולדת, תחליף עם הכלה השניה את הסיכות שלהן, או שיביאו אחת לשניה סוכריה, ועל ידי כך יכולות ללכת לחתונה ללא שום חשש. (11)

א. אף על פי שמצוה גדולה להשתתף בחתונה ולשמח חתן וכלה בריקודים ומחולות, מכל מקום אסור בשום פנים ואופן להשתתף בחתונה שעורכים שם ריקודים מעורבים [גברים ונשים ביחד], ואותם שרוקדים ריקודים מעורבים, אין קץ לעונשם, וגם המסתכלים בריקודים אלו, לא ינוקו מעוון. (1)

וחתן וכלה שעושים חתונה מעורבת, הרי הם מכשילים את הרבים באיסורים חמורים ביותר, וגורמים לעצמם קללה לכל חייהם, ואין קץ לעונשם בעולם הבא רחייל. (2)

ב. מי שהוזמן לחתונה של קרובי משפחה, וידוע לו שיהיו שם ריקודים מעורבים, וחושש שאם לא ילך יגרם מחלוקת במשפחה, יתכן שיהיה לו היתר להיות נוכח רק בשעת החופה [באופן שלא יתערבב בין הנשים], ומיד בגמר החופה יעזוב את האולם, ובכך יצא ידי חובת שמים, וגם כיבד את קרוביו שנוכחו לראות שהגיע לשמחתם.

ג. אפילו אם אב מבקש מבנו לבוא לחתונה מעורבת של אחיו, יבוא רק לחופה, ומיד לאחר מכן ישוב לביתו, ואינו רשאי לשהות שם בזמן הריקודים. (4)

ד. חתן שחלק מבני משפחתו חילוניים, וחושש שירקדו רקודים מעורבים, יש לו לבקש מהתזמורת, שאם יתחילו בריקודים מעורבים, יפסיקו מיד את הניגונים. (5)

ה. אדם שאכל פת באולם שמחות, ובאמצע אכילתו התחילו לרקוד ריקודים מעורבים, עליו לברוח משם ולברך ברכת המזון מחוץ לאולם. ואפילו אם החל לברך ברכת המזון, ובאמצע הברכה החלו ריקודים מעורבים, יצא מהאולם ויסיים את הברכה בחוץ. (6)

More in this printout

View the whole printout