הלכות סוכה
כתיב "בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' " והיינו שבימי הסוכות צריך לעשות בסוכה את מה שהאדם עושה בביתו, והיינו אכילה ושתיה ושינה וכו', וחז"ל דרשו מן הפסוקים כמה דרשות, כגון שאין לעשות את הסוכה תחת בית או אילן וכדומה מדכתיב "בסכת" בכתיב חסר, ומדכתיב בפסוק זה ג"פ "בסכת" למדו חכמים שצריך שיהיה לסוכה ג' דפנות (והלכה למשה מסיני שהדופן השלישית מספיק טפח). עוד למדו חכמים שהסוכה צריכה להיות ראויה לדירה דכתיב "תשבו" כעין תדורו.
עוד כתיב "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך", והיינו שחג הסוכות הוא בזמן האסיף. ודרשו חכמים מפסוק זה שצריך לעשות את הסכך מדבר שפסולת גורן ויקב, והיינו דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ והוא תלוש. ומדכתיב "תעשה" לומדים שצריך לעשות את הסכך לשם צל ולא לשם צניעות, וכן נלמד מזה פסול "תעשה" ולא מן העשוי.
ויש עוד דינים שלמדו חז"ל מן הפסוקים או ממקומות או דינים אחרים, וכמה מדיני הדפנות (דופן עקומה, גוד אסיק וגוד אחית, לבוד) נאמרו בהלכה למשה מסיני, ויש גם דינים שהם מדרבנן, וכפי שיבואר עוד בסימנים הבאים.
בסימנים הבאים (תרכ"ו - תרל"ח) יבוארו דיני הסוכה והסכך והדפנות, ואח"כ (תרל"ט – תר"מ) יבוארו דיני הישיבה בסוכה, ואח"כ (תרמ"ב - תרמ"ד) יבוארו דיני התפילות והקידוש וההלל שאומרים בסוכות, ואח"כ (תרמ"ה – תר"ס) יבוארו דיני כשרות הד' מינים וסדר נטילתם, ואח"כ (תרס"א – תרס"ז) יבוארו דיני שאר ימי הסוכות, ואח"כ (תרס"ח תרס"ט) יבוארו דיני שמיני עצרת ושמחת תורה.
