הלכות תפילין (ז)

מיוחד לחג הסוכות

אולם ידוע הוראתו של רביה"ק הדברי חיים זי"ע שבחורים יניחו תפילין בחוה"מ. וכלשון כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע במכתב (שס"ז): "הנה ידוע מאא"ז מצאנז זי"ע שציוה על הבחורים להניח תפילין בחוה"מ. וגופא דעובדא הכי הוה שראה פעם בחוה"מ בשעת התפילה שבחורים התנהגו בקלות ראש, ואמר שזה מחמת שאין הם עטיפה דמצוה (טלית או תפילין), ולכן ציוה שיהא להם תפילין על ראשם" (יעו"ש ביאור בזה, וע"ע ברעד"ר תזריע תשל"ו).

בארץ ישראל:

בא"י אין נוהגים כן, וכמו שכתב כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע בתשובה, מחמת שנהוג שם מקדמת דנא באתרא דמרן הבית יוסף שלא להניח תפילין בחוה"מ (שו"ת דברי יציב או"ח ח"א סימן י"ד אות א', ע"ש).

כתב רבינו זי"ע בתשובה (סי' יד וסי' יב): "ידועים הדברים שזקה"ק לא רצה לנסוע להרה"ק בעל דעת קדושים מיראתו שיצוה עליו להניח תפילין בחוה"מ [גם אחר נישואיו], שאמר [הדעת קדושים] שיש לו ג' מאות טעמים עפ"י קבלה להניח תפילין בחוה"מ, והדברים עתיקין" - "על כן הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם".

בחור הדר בחו"ל האם יניח תפילין בהיותו בארץ ישראל?

אף לבחורים בני חוץ לארץ אמר רבינו זי"ע שלא יניחו תפילין בהיותם בארץ ישראל (שפע קודש' ממכתבו של הגרא"ש שמרלר זצ"ל שכך בירר רבינו זי"ע משך שעתיים קודם התפילה בחוה"מ הראשון ששהה בא"י. ועי' אות חיים).

ובחזרתו לחוץ לארץ יתחיל שוב להניח (מדין חומרי מקום שהלך לשם - שו"ת דברי יציב או"ח סי' יב).

בחורים הדרים בארץ ישראל האם יניחו תפילין בהיותם בחו"ל?

רבינו זי"ע הורה שבחורים מארץ ישראל לא יניחו תפילין אף בהיותם בחו"ל (שפע קודש).

אימתי חולצים התפילין בחוה"מ?

כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב בתשובותיו (שו"ת דברי יציב או"ח סימן י"א אות ב', ומכתבי תורה רי"ד) שנוהגים לחלוץ התפילין קודם הלל (כמ"ש הט"ז סי' לא סק"ב. וכתב רבינו שזה אף ביום ראשון של חוה"מ פסח - עי' חק יעקב סי' תצ סק"ב).

האם יניחו הבחורים תפילין בחוה"מ בברכה?

כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א סיפר בשיעור הקבוע במסגרת 'הוריני': כ"ק מרן אאמו"ר הגה"ק זי"ע שאל את אביו רביה"ק מרודניק זי"ע מה לעשות, האם יברך על התפילין בחוה"מ (כמ"ש הרמ"א) או לא (כשיטת הט"ז), אמר לו רביה"ק מרודניק "תעשה כאוות נפשך אני איני רוצה להכריע בזה". אאמו"ר זי"ע המשיך בשאלתו, שעלה בדעתו שיברך רק על התפילין של יד ולא על תפילין של ראש, שהרי יש אומרים שלעולם מברכים רק על של יד, א"כ נמצא דברכה על של ראש בחוה"מ הוי בגדר 'ספק ספיקא', ענה לו על זה רביה"ק מרודניק זי"ע "אל תנהוג דברים חדשים בעצמך"... (אכן כהכרעה זו ממש כתב בשו"ת חתן סופר סי' קכ"ד, ובהלכה למשה על קיצשו"ע בשם המהר"ם א"ש שאמר כן בשם הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל, ומטעם ספק ספיקא הובא ב'שפע קודש').

* כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לעולם לא הורה בזה אם יברכו הבחורים על התפילין בחוה"מ, אבל לבחור 'בר מצוה' שהניח תפילין בחוה"מ בפעם הראשונה, הורה רבינו זי"ע שיניח בברכה. וכן סיפר הרב שלמה (בהגר"י) הערשקאוויטש הי"ו שאחיו הר"ר ישראל יהודה הי"ו נעשה בר מצוה בחוה"מ ורבינו זי"ע הניח לו תפילין וצוהו לברך, וכששאל אביו הגאון ר' יצחק שליט"א - דומ"ץ דקהלתינו בוויליאמסבורג מרבינו זי"ע אם לעולם ינהג כן להניח תפילין בחוה"מ בברכה, ענה לו רבינו כמו שמרגלא בפומיה שאינו רוצה להכריע בזה (עי' בשפע קודש עמ' קכ"א בשם אאמו"ר שליט"א אב"ד לינז וומס"ב דברים נפלאים בענין הנעשה בר מצוה בחוה"מ).

סיפר אאמו"ר שליט"א אב"ד לינז וומס"ב, מה שאמר לו כ"ק רבינו זי"ע: בני מזיוו"ר הי"ד הלא היו נכדיו של הרה"ק הייטב לב זי"ע, ובסיגעט לא היו מניחים תפילין בחוה"מ. ושאלתי את חו"ז מזיוו"ר הרה"ק רש"א מראצפערט זי"ע האם יניחו תפילין בחוה"מ, וענה ואמר לי, שיניחו הבחורים תפילין בחוה"מ, וכמו שהנהיג אביו הרה"ק מצאנז זי"ע.

בחורים המניחים תפילין בחוה"מ, האם מותר להם להתפלל עם תפילין בביהמ"ד שנוהגים שלא להניח תפילין בחוה"מ?

כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע (שו"ת דברי יציב או"ח סימן י"ג אות ג') כתב לגבי עצם הדבר שרק בחורים מניחים תפילין ולא אברכים: "ועכ"פ ברור שמה שבחורים מניחין תפילין אינו בגדר לא תתגודדו, כמו שבחור אינו לובש טלית בעת התפלה" עיי"ש עוד. וא"כ לפי זה גם אם יש בחורים שאינם מניחים, הדין כן (וכן הובא בדברי חנה ח"א ע' כ"ד, שבחורים מק"ק צאנז שהתפללו אצל הרה"ק מקאלאשיץ זי"ע הניחו תפילין בחוה"מ, אבל בחורי שינאווא לא הניחו, יעו"ש).

סיפר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א (בשיעור מסגרת 'הוריני') שבעיר רודניק היה גר יהודי שהיה נשוי והיה נוהג להניח תפילין בחוה"מ, והניחן בבית מדרשו של רביה"ק מרודניק זי"ע ולא מחה בו רביה"ק כלל.

* זה לשון רבינו זי"ע בשולי התשובה (סי' יב): "אבל עיקר מצות תפילין למען תהיה תורת השם בפיך, ועיין בירושלמי (מו"ק ב, ג) שלזה אסרו מלאכה בחוה"מ כדי שיהיו פנויין ויגעין בתורה. ועל כן הכלל והעיקר שתדעו לקיים מצות למען תהיה תורת ה' בפיך ולהתמיד בתורה הקדושה וגם ביושבם בבית לא ימוש דברי התורה מפיהם, ויקיימו שמחת החג ב'אין שמחה אלא בפקודי ה' ישרים משמחי לב'..."

צורת קשר תפילין של ראש:

אמר אביי "ד" של תפילין הלכה למשה מסיני (שבת סב ע"א). והיינו שאין לעשות בתפילין של ראש קשר בעלמא, אלא קשר שהוא בצורת האות דל"ת.

על פי המתבאר בדברי הראשונים והפוסקים, נתפשט בקרב ישראל בעיקר שלשה סוגי קשרים בשל ראש: א) קשר הפשוט, והוא קשר מרובע, שצורתו ריבוע של אבעה ריבועים קטנים צמודים זה לזה. והאריכו הפוסקים לבאר איך זה נקרא 'צורת דל"ת', יש אומרים שהוא בצירוף רצועות היוצאות (ראה ציור א) (משנ"ב סכ"ז סקל"ז, א"א להגה"ק מבוטשאטש, ועוד). וי"א שבקשר עצמו יש צורת ד' מאחוריו, רו שהוא כשני דלתי"ן הפוכים אחד על השני (ראה ציור ב) (אות חיים סקכ"ה ע"ש בארוכה). ב) קשר העשוי לגמרי בצורת אות ד' (ראה ציור ג) (תה"ד סי' קעט, תיקון תפילין). ג) קשר הנקרא 'צאנזער קשר' שהוא כמין שני צורות של האות ד' משולבות זה בזה, ויחדיו הם כמו מ"ם סתומה שיש חלל באמצע (ראה ציור ד).

* המקור לקשר זה האחרון מצינו כבר בספר 'מצת שימורים' (דפו"ר מג ע"א) שמביא בשם מהר"ם די לוזאנו שכתב שלא נתקרר דעתו בצורת הקשר עד שעלה לא"י ועשו לו תלמידי האר"י קשר בצורת מ"ם סתומה עם חלל באמצע, ושכ"כ בזוה"ק. ואח"כ הביאו זאת כמה מספרי המקובלים, ויש שקורים לזה 'קשר המקובלים'. ידוע שהמקובל הגאון רבי נתן אדלר זי"ע טרח הרבה ושילם כסף לסופר מעיר פראג שיבוא אצלו, וישתדל לעשות קשר כזו, והלה עמל ויגע על זה זמן רב, עד שבלילה האחרונה קודם שכבר התייאש מלהצליח, עלה בידו והצליח לעשותו (קובץ כרם שלמה חשון תשמ"ב, והבאנוהו ביתר אריכות במדור 'סיפורי צדיקים' לפני כמה שבועות).

קשר זה ידוע ומפורסם שרביה"ק מצאנז זי"ע הלך בקשר כזה, והביא סופר מיוחד מפרעשבורג שילמד את הסופרים איך לעשותו. וכן נהגו בניו הקדושים אחריו (וכך סי רבינו זי"ע ברעד"ר בשלח תשמ"א, ע"ש באריכות). בשנים הקודמות לא היה דעתו של רבינו זי"ע ניחא שיעשו העולם קשר כזה מפני שלא מצוי מי שיודע לעשותו, ויכול לצאת על ידי זה מכשול אם יתקלקל או יירפה הקשר ולא תהיה הנחתה כדין (ועי' בדברי יחזקאל החדש שמזה הטעם היה הרה"ק משינאווא מצווה לעשות קשר פשוט). אולם בשנים שלאחר מכן, כשכבר היו כמה שידעו איך לעשותו היה רבינו זי"ע מורה ומעודד לעשות קשר זה.

אפילו למי שלא נהגו אבותיו בקשר זה, אמר רבינו זי"ע שיכול לשנות לקשר זה, שיוצאים בו לכל הדיעות (אות יציב בשם הרה"ג ר' שלום זילבער ז"ל).

עוד אמר רבינו זי"ע, שיש לעשות בתפילין דרש"י ושל ר"ת אותו סוג הקשר, ולא ברש"י כאחד, ובר"ת כהשני (אות יציב).

הערה נחוצה באופן עשיית הקשר:

אופן עשיית הקשר נתפרסם בכמה ספרים וקונטרסים, שמראים עם ציורים והוראות מפורטות איך לעשות, שלב אחר שלב. ועל פי זה נוהגים כל עושי ה'צאנזער קשר'. אולם בקובץ 'עץ חיים' (ל"א) פירסם הרה"ג ר' משה חיים שטיינבערג שליט"א (בע"מ רזא דשבתא וראה"כ שערי גן עדן) מאמר בענין זה, וכתב שהמעיין בספר 'מצת שמורים' (ששם המקור לקשר זה) ובעוד ספרי המקובלים, יראה שיש ענין גדול עפ"י קבלה, שהרצועות המקיפות את הראש, יתהפכו אצל הקשר, באופן שהימיני שעל הראש ירד בצד שמאל, והשמאלי ירד בצד ימין. ובדרך הנפוץ איך שעושים ה'צאנזער קשר' אין נזהרים בזה, ויוצא שהימין יורד בימין, והשמאל בשמאל (!).

ונכנס הרה"ג הנ"ל אל כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א, ואמר לו רבינו שליט"א שיפרסם זאת למען ידעו הרבים. ושם מביא ציורים מדויקים מה שיש לעשות, והוא לשנות ממש מעט מדרך הנפוץ, ועי"ז ימצא שיתחלפו הרצועת. (יש להשיג הקונטרס עם הציורים בדואר, ע"י השארת הודעה עם הפרטים ב'טעלפון הוריני' 718.819.3023.8.1.9).

עשיית הבתים במשנתו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע • חלק ג'

כמה עיקרי דברים, בקיצור אמרים, פנינים יקרים, הנודעים בשערים, למען ידעו הנערים, ויוסיפו לקח ובירורים, בפסקיו והוראותיו הטהורים. (מלוקט משו"ת דברי יציב, ספר 'שפע קודש' ו'אות יציב', והתמונות משם) קונטרס כשרות התפילין במשנת רבינו זי"ע, ספר 'התפילין', גם הוא מהם.

עשיית הריבוע על ידי מכונה:

כתב רבינו זי"ע בתשובה (סי' כו אות ב'): "הנכון ביותר שיעשה על ידי פרעס פשוט בלי מנוע (מאטאר), וכן בליטוש הבתים הטוב ביותר לעשות שלא על ידי מכונה אלא כמו שעשו לפנים בישראל" (כ"ק מרן רבינו זי"ע - שו"ת דברי יציב סי' כו אות ב'; ועי' אות יציב עמ' שס"ד הטעם שאינו חמור כ"כ כמו בציצית).

גובה הבית בתפילין של ראש:

כתב הרמ"א (סי' לב סל"ט בשם סמ"ג) שעל 'גובה' הבתים אין להקפיד אם הוא יותר מרחבן ואורכן, שאין זה בכלל 'הריבוע'. אמנם מלשון הרמב"ם משמע דמצוה מן המובחר לעשות בתפילין של ראש גם הגובה כרוחבו (דרכ"מ אות ט"ו) וכן הוא בעוד פוסקים (קול יעקב, פע"ח, ועוד). לכן כתב רבינו זי"ע בתשובה (סימן כ"ב) "אם בקל יכל לעשות בתפילין של ראש שגם הגובה יהיה כאורכן ורוחבן מה טוב".

פרשיות גדולות שמגיעות למטה ונכנסות לתוך התיתורא:

רבינו זי"ע מברר בתשובה (סי' כג), שאם הפרשיות גדולות כל כך עד שחלק מגוף הכתב של הפרשיות יורדות ונכנסות למטה לתוך התיתורא או הפיטער אחר גמר המחיצות, יש לפסול (אע"פ שרוב הכתב בתוך הבית דל"ש בזה 'רובו ככולו', לאפוקי ממ"ש בס' רב ברכות בדעת השל"ה ע"ש, וכמ"ש בצ"צ החדשות או"ח סי' ח'). (ראה ציור אות א') אבל באופן שהפרשיות יורדות רק עד סוף המחיצות, כשרה. אע"פ שחלק התחתון של המחיצה החיצונה משמש לדופן מצד פנים אבל מצד השני הוא כבר חלק מעובי התיתורא דסוף סוף הוי מחיצה למה שבפנים גם כן (שם) (ראה ציור אות ב').

* בדבר זה מצאו כמה פעמים מכשולות שגרמו עושי הבתים, כאשר אירע להם שהמחיצות שבין הבתים לא היו גדולים כל צרכם, והאריכו אותן על ידי 'דבק' (!) (ראה ציור אות ג') וכפי שהבאנו לעיל אין זה מועיל כלל וכלל. וצריך להיות מומחה להבחין שאין זה מן עצם העור אלא 'דבק' שהוסיפו עליו (ראה תמונה).

* לכתחילה יש להשתדל בכל אופן שהמחיצות שבין הבתים ירדו לגמרי עד למטה מקום שמתחיל התיתורא (ראה ציור אות ד'). אבל בדיעבד אינו מעכב באופן שהפרשיות עכ"פ מוכנסות תוך המחיצות (רמ"א סי' ל"ב ס"מ, שו"ת דברי יציב סי' כו אות ו').

לכתוב תפילין בכתב 'האר"י', אבל ספרי תורה, מזוזות, ומגילות, יש לכתוב בכתב 'בית יוסף':

הוראת רבינו זי"ע היתה לכתוב בכתב האר"י רק בתפילין בלבד, אבל בספר תורה תפילין ומזוזות היה מצווה לכתוב דוקא בכתב 'בית יוסף' (שו"ת דברי יציב סי' כח-ב, לג-ב, לד-ז). וכן הוא בכל ספרי הקבלה שלא הזכירו כתב האר"י רק בתפילין (שעה"כ, מצת שמורים, משנת חסידים, וכ"כ בושעה"ר סי' לו). כן כתב גם הישמח משה זי"ע (מלוקט משו"ת דברי יציב, ספר 'שפע קודש' ו'אות יציב', שהקפידא הוא דוקא בתפילין, וכתב ש"זה ברור לכל הבאים בסוד ה'". וכן כתב גם הרה"ק העטרת צבי זי"ע (פרי קודש הילולים פרק ט"ו) שכתב האר"י הוא רק בתפילין אלא שהסופרים הנהיגו כן בהכל. והנה אצל רוב עדות החסידים כותבים הכל בכתב האר"י (וכן מצינו אצל צדיקים מדורות הקודמים זי"ע), אמנם כאמור היתה הוראת רבינו זי"ע לכתוב הכל בכתב בית יוסף, לבד מתפילין.

סדר כתיבת פרשת 'והיה אם שמוע':

באופן כתיבת פרשת "והיה אם שמוע" נוהגים כשיטת הט"ז (סימן לב סקכ"ו) ולא כשיטת המחבר, בין בשל יד ובין בשל ראש (והיינו שבסיום הפרשה שלפניה (לרש"י 'שמע' ולר"ת 'והיה כי יביאך') משאירים פחות מט' אותיות קטנות, ופרשה זו מתחילים באמצע השורה אחר ריוח של פחות מט' אותיות קטנות. ולא נאריך לבאר כאן טעם המחלוקת). גם בתפילין דרבינו תם יש לעשות כשיטת הטו"ז (ואין לחשוש שיצטרך להאריך אותיות בפרשת והיה כי יביאך מחמת זה, שו"ת דברי יציב סי' כז). לכן כתב רבינו זי"ע בתשובה (סימן כ"ב) ובתשובה (סימן יח ועשש"כ "היות שמזרעא דטו"ז קא אתינא") כתב רבינו זי"ע, שכדי ליישב שיטת הטו"ז מקושיית האחרונים (עי' מחצה"ש), יש לעשות בכל הפרשיות יודי"ן קצת גדולים, ושיני"ן קצת קצרים (כך שששה עשר יודי"ן יהיו גודלן יותר מתשע שיני"ן, ואכהמ"ל) (וע"ע חורש"י תצוה תשל"ו). אמנם למעשה לא הנהיג רבינו בקרב סופרי קהילתינו לעשות כן, ואף בתפילין של רבינו עצמו לא עשו כן (אות יציב).