ענין ההקפות שאנו מגלים שכל בקשותינו ומשאלותינו הוא בעבור התורה ורצון ה'
מנהג ישראל תורה לרקד ולרנן סביב ספרי התורה בעת ההקפות ביום שמחת תורה.
וי"ל בטעמא דמילתא, על פי מה שכתב בייטב פנים (מאמר אבני זכרון אות יב) לבאר מה שנאמר אצל אברהם אבינו בברית בין הבתרים (בראשית טו י) ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך. דהנה בזוהר הקדוש (פקודי רכא.) מבואר כי הסטרא אחרא נקראת אלה, דכתיב (שמות לב ד) אלה אלהיך, אבל סטרא דקדושה נקראת זה, וכמו שכתוב (ויקרא ט ו) זה הדבר אשר צוה ה' תעשו. וטעם הדבר כי הסטרא דקדושה אין לה אלא תכלית אחת והיא רצון ה', אך הסטרא אחרא נקראת אל"ה, כי יש לה רצונות גשמיות הרבה.
והנה המחשבות לא נגלו למלאכים, ולכן כאשר היו מסתכלים על אברהם היה אפשר להם לידמות שאברהם היה לו רצונות רבים, כי כשהיה רעב בארץ כתיב (בראשית יב י) וירד אברם מצרימה, ואחר זה נאמר (שם טו ב) ויאמר אברם ה' אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ואם כן היה אפשר לסבור שהיו לו רצונות הרבה חלילה בבחינת אלה. אך לזה כתיב ויקח לו את כל אל"ה, שלקח אל כל אלו הדברים שהיה נדמה לעינים שהיו לו בכך רצונות שונים, ויבתר אותם בתוך, היינו בתוך שבהן, והיינו שהורה שכל מה שביקש וכל מה שעשה לא היו רצונות שונים, אלא היה בהם תכלית אחד, כי הנקודה הפנימית שבכל מעשיו ורצונותיו היתה עשיית רצונו יתברך, שביקש בנים כדי שיעמיד את יצחק אבינו ודורותיו אחריו, וכמו שכתוב (שם יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה', וכן מה שירד למצרים בעת הרעב, הכל היה למען הרבות כבוד שמים בעולם. וזה הורה אברהם אבינו במה שלקח לו את כל אל"ה, היינו הרצונות השונים שהיו לו, ויבתר אותם בתוך, שתכלית אחת להם והנקודה הפנימית שבכל אלו היא עשיית רצונו יתברך.
ובזה מתורצת תלונת הזוהר הקדוש (תקוני זוהר תקון ו כב.) איש לדרכו פונה בעסקין דלהון, צווחין ככלבין הב הב, הב לנא חיי הב לנא מזוני. ולכאורה קשה שהרי חכמינו ז"ל תקנו לנו להתפלל על כל אלו, זכרנו לחיים כתבנו לחיים וכדומה. אמנם התירוץ לזה היא, כי אין הטענה אמורה אלא כשהחיי והמזוני הם כתכלית בפני עצמם, אבל בימים הקדושים מעמיד האדם את עצמו, שמה שנצרך לפרנסה ושפע גשמי וכל עניניו הוא, משום שעל ידם יוכל למלאות את רצון קונו, ולהעמיד בית נאמן לה', וכל מה שנצרך לאדם סובב הולך סביב נקודה פנימית זו, אשר כח זה העמיד אברהם אבינו בזה שויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך, ובכח זה יכול האדם לזכות לכל השפע, עכ"ד.
והנה איתא בספרים הקדושים שכל התפלות שהתפללו בימים הקדושים עולים למרום בימים אלו הושענא רבא ושמיני עצרת. אמנם איך מתעלות תפלות אלו, שנוושע על ידן בכל טוב סלה, זהו בכח הריקודים לכבודה של תורה, שרוקדים ומסבבים סביב התורה הקדושה, והתורה הקדושה עומדת באמצע, שבכך מביעים אנו שנקודה הפנימית של כל בקשותינו היא התורה הקדושה, שכל מה שאנו רוצים, וכל מה שאנו צריכים הכל הוא בשביל רצון ה', כי הכל סובב הולך סביב התורה הקדושה. וזהו הרמז במה שמסבבים עצמם סביב הספר תורה, שבא לרמז שכל הבקשות והתפלות הכל סובב והולך סביב התורה הקדושה, ותכלית הכל היא למען התורה הקדושה ובכח זה עולים התפלות למעלה ויקובלו תפלותינו לרחמים ולרצון.
