ענייני עבודה במצות נטילת לולב
הוריני ה' דרכך
קטעים מלוקטים מספרי חסידות להתחזק בעבודת ה' והדרך נלך בה
ענייני עבודה במצות נטילת לולב
מלוקט מספה"ק
ולקחתם לכם ביום הראשון. הד' מינים הם דוגמת קומת האדם כמ"ש ז"ל, הלולב ושדרתו כקומת האדם עם השדרה, ומה שיוצאין העלין מן הלולב למעלה מהשדרה רומז להמוח שממנו נמשכת השדרה, והאתרוג דומה ללב, והערבה לשפתים, וההדס לעינים. וצריך כשלוקח הלולב והמינין שעמו והאתרוג, לחשוב לתקן מה שפגם באלו האברים שהד' מינים רומזים עליהם, ולעשות עצמו בריה חדשה ליקח את האברים אלו שהם כלל הגוף מתחת כח היצר הרע שמושל עליו, רק יתן אותם לממשלת היצר טוב, וז"ש ולקחתם "לכם" פירוש 'לעצמיכם' כנ"ל.
זרע קודש ד"ה ולקחתם
תכלית כל המצות והענפים המסתעפים בכל מצוה ומצוה' וכל תנועות שעושין בעת עשיית המצות' כמו בלולב שמנענעים בכל הקצוות' הכל הוא רק לתכלית אחד' להביא אל לבו תכלית אמונה אמיתיות באנוכי ה' אלקיך וליראה אותו ולאהבה אותו.
זרע קודש הו"ר ד"ה תודיענו
הוריני ה' דרכך < המשך
על ידי הכנעה והביטול אנו זוכין לתשובה וליראה, ולעורר את חלק יעקב אשר בקרבינו, ולהבעיר הניצוץ הקדוש אשר בתוכינו לשרוף את כל השטותים והמסכים המבדילים, ולזכות על ידי זה לחג הסוכות, כד"א בפרשת וישלח 'ויעקב נסע סכותה', להתקרב אל ה' ולחסות בצילו, ולידע ידיעה ברורה כי רק בכחו ויכולתו עשינו הכל, ולמסור אליו כל גופינו ורוחינו ונשמותינו, ולפיכך אנו יוצאים מבתינו ונכנסים לסוכה לרשות הקב"ה, וכמבואר הכל בסה"ק.
ואח"כ אנו זוכים למצות ארבעה מינים שהמה מרמזים ג"כ לעשות מהם אגודה אחת, זה שאין בו טעם וריח עם שיש בו טעם וריח, למען יבואו אלו ויכפרו על אלו, וכדברי המדרש בפרשת אמור יבואו אלו ויאגדו עם אלו יבואו אלו ויכפרו על אלו, וכדברי חז"ל 'שאינן עושים פירות יהיו זקוקים להעושים פירות', הורינו ז"ל כי עיקר ענין מצות הד' מינים מרומז על אחדות ואגודת בני ישראל הקטנים עם הגדולים.
וכאשר רמזו המקובלים כי עיקר כוונת הלולב והנענועים הוא להמשיך הדעת אל המדות, ודבריהם המה רזין דאורייתא, מי יוכל לבוא בסוד ד', ולעניותינו נלמוד מדבריהם הקדושים להמשיך הדעת היינו המחשבות הקדושות שקבלנו על עצמינו בר"ה ויוה"כ העבר שהיה רק במוח ובמחשבה, אל המדות, לעשותם מכח אל הפועל, והמדות מרומזין ונמשלין לאיברים שבאדם, ידים ורגלים עינים פה ולשון ששייך בהם עשיה, משא"כ המוחין מרומזים ונמשלים לראש ומוח שאין נופל בהם לשון עשיה.
וכמו שהיה מחשבתינו וקבלתינו בלב ומוח בר"ה ויוה"כ לאהוב כל א' מישראל ולהתבטל בפניהם כיאות וכנ"ל, כן נמשיך עתה בחג הסוכות ע"י נטילת הד' מינים המרומזים להמדות הק', וע"י נענועינו אותם במעשה נזכה לקיים בפועל ממש את מחשבותינו מר"ה ויוה"כ, וסוף מעשה במחשבה תחלה, ובכל יום ויום מחג הסוכות אנו זוכים לביטול ולאהבת ישראל יותר.
ישמח ישראל, הושענא רבה
