איסור רחיצה וסיכה

אסור לרחוץ אף מקצת גופו, ואם היה מלוכלך מטיט וצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש, וכן בסיכה אף אסור מקצת גופו, ואם היה חולה או שיש לו חטטים סך כדרכו ואינו חושש.

מדיחה אשה ידה אחת במים ונותנת פת לתינוק, משום שרוח רעה שורה על הידים שלא נטלם שחרית, ושם השד שיבתא. רש"י. (ודעת ר"ת (תוד"ה משום) שאף בלא נתינת פת לתינוק מותר ליטול ידיו שחרית ביוה"כ, דלא גרע מאם היו ידיו מלוכלכות, שהרי לפני נטילה אינו רשאי ליגוע בפיו וחוטמו ואזניו ועיניו, ושיבתא היינו רוח ששורה על האוכל כשבא לתת פת לתינוק בן ד' וה' שנים וחונקתו אם לא נטל ידיו באותה שעה אע"פ שכבר נטלם שחרית, והעולם אין נזהרים בזה מפני שרוח זו אינה שורה במלכויות אלו, כמו שאין נזהרים על הגילוי ועל הזוגות). ושמאי נמנע מלהאכיל בידו אחת, וגזרו עליו להאכיל בשתי ידים.