כי אתה ה' מחסי - סגולות מצות סוכה

הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע פירש במה שאומרים (בהושענות, אום אני חומה) 'שואגים הושע נא', והלא 'וכל מאמינים שהוא עונה לחש', וא"כ מדוע שואגים 'הושע נא', אלא, כי אכן, בר"ה ויוהכ"פ יש להתפלל ישראל מתקבצים ומתאספים יתבטל המלאך מחמת פחד ה', שהרי אמרו (סנהדרין לט.) 'כל בי עשרה שכינתא שריא', ולכן אינו יכול להישאר שם 'על אחת כמה וכמה שיש לומר, שאין ביכולת המלאך לבוא אל הסוכה מפני פחד ה' ומהדר גאונו, כי חל שם שמים על הסוכה, והאושפיזין גבוהין הרבה מן המלאכים כידוע, א"כ אין מקום לאמצעים', כי בסוכה גדולה מעלת כל יחיד ויחיד מישראל שאין המלאך יכול להגיע אליו, כי הוא יתבטל מגודל הקדושה השורה שם, ובזה תוכחת מגולה לכל איש היושב בסוכה לידע מה שלפניו, עכ"ל.

לא. וכדאיתא בזוה"ק (ח"ג ק: שאומרים קודם התקיעות) שיעקב ברח מעשו אל תוך הסוכה. וכה כתב ב'שער הכוונות' (ענין סוכות דרוש ד, עי"ש) להאריז"ל, 'ענין הסוכה הוא, שאנחנו ישראל בני מלכים עושים סוכה ויושבים בצל אור המקיף ההוא המתפשטת בה המקיף וסובב אותה כעין סוכה, כדי שנמשיך אלינו מן האור המקיף ההוא', ומבואר ב'בני יששכר' (חודש תשרי מאמר י אות ז) שעל ידי הארת אור מקיף בורחים כל החיצונים, ומסמיך ליה מן הכתוב (דברים כח י) 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך', עליך דייקא פירוש באור מקיף, ואז מתייראים החיצונים מן אור המקיף, 'כי הם חיצונים ואין להם מקיף, בסוד הכתוב (בראשית ג א) 'והנחש היה ערום', ודי בזה למשכיל'. ומוסיף לפי זה, דכל מה שהאדם מדקדק ביותר ומחמיר ביותר באופני עשיית המצוות הוא מאיר ביותר ברחוק את האור מקיף. ודבר ברור, שכל אחד ואחד זוכה לכך בשעה שהוא יושב בסוכה, ואין שום חילוק בין צדיק גמור המכיר ב'סודות התורה' ליהודי פשוט המכוון לעשות רצון ה' על ידי ישיבתו בצילא דמהימנותא, כי כולם זוכים להינצל מכל החיצונים.

לב. כמה מעלות טובות יש במצוות הסוכה להשפיע רוממות וקדושה על האיש היהודי.

א. להינצל מידי עשו וכל כוחות הרע. וכדאיתא בזוה"ק (ח"ג קא.) 'מה כתיב (בראשית לג יז) ויעקב נסע סֶכֹּתָה ויבן לו בית וכו' על כן קרא שם המקום סוכות, כיון דיתבו בסוכות הא אשתזיבו מן מקטרגא וקוב"ה חדי בבנוי'. ורמז לה הרה"ק ה'אמרי נועם' זי"ע (אושפיזא דיעקב אות א) 'סכך' ר"ת 'כי סבבוני כלבים' (תהילים כב יז), ו'כלב' רומז לעשו (זוה"פ ח"ג קכד.), כמו כן 'וברוב גאונך תהרוס קמיך' (שמות טו ז) ס"ת 'סכך'. והדברים אמורים 'להלכה ולמעשה, וכמו שכתב הרה"ק ה'שם משמואל' זי"ע (תער"ד ד"ה בזוה"פ) 'וכמו ששמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה (ה"ה האבני נזר) שאין לקרות קריאת שמע שעל המטה בסוכה אלא פרשה ראשונה לבד, כמו בליל שימורים'. ומן העניין להביא עוד מה שכתב ב'מעשה רב' (אות רכא) ששאלו את הגר"א אם מותר לישון בסוכה יחידי, והשיב 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'.

עצם ימי החג הם ימי רחמים וחסדים גדולים, וכך כתב הגר"א (קול אליהו אמור) וז"ל. בגמרא במס' סוכה (דף כח:) 'הי' גשמים יורדים בחג וכו' משלו משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון של מים על פניו', ויש לדקדק מדוע לא אמר כפשוטו משל לעבד שבא ליתן כוס לרבו. אכן יבואר עם מה שנודע ב. להיוושע מידי היצר הרע. וכדברי הרה"ק ה'מגן אברהם' מטריסק זי"ע (ד"ה וסוכה תהיה), כי סוכה ר"ת סומך לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים, לכל אותם שהיה להם נפילה והרי הם 'כפופים', שעל ידי קדושת הסוכה יש לכולם תקומה וזקיפה. ואילו הרה"ק ה'שפתי צדיק' זי"ע (אות כז) פירש בלישנא דגמ' (סוכה ב.) 'אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי', שמשמע שצריך לצאת כל שבעת הימים מדירת קבע, ולכאורה הרי אינו יצא כל השבעה ימים אלא רק ביום הראשון לבדו ושוב קובע דירתו בסוכה לכל משך ימי החג, אלא נרמז כאן שכל שבעת הימים יצא מדירתו הקבועה בהבלי הזמן, ושבעת הימים הם כנגד שבעת שמותיו של היצר הרע (סוכה נב.), שבסגולת כל יום להוציא מבחינה אחרת של היצר הרע. ג. הארת הקדושה. כמו שכתב הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע (תרל"ז ד"ה מצות) שכתב מצות הסוכה נותנת ברכה והארת קדושה לדירת האדם, ובזה מפרש מה שנאמר למען ידעו דורותיכם שהוא מלשון דירה, ש'כיון שהמצוה בדירה נשאר ממנה ברכה לדירת האדם'. סגולות נפלאות מצינו בכח מצות הסוכה לעזור להגן ולהושיע בכל הענינים,

א. להינצל מכל צער חולי ומכאוב. כתב הרה"ק ה'תפארת שלמה' זי"ע (מועדים הוש"ר) לרמז בדברי חז"ל (סוכה כה:) 'מצטער פטור מן הסוכה', שבסגולת מצות סוכה אפשר להיפטר מצערו ומצוקותיו, והיינו 'מצטער פטור' נפטר מצרותיו על ידי מצות 'סוכה', וזהו נמי מה ששנינו שם (דף כה.) 'חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה' שיהיו נפטרין מכל חולי ומכאוב, ויתרפאו רפואת הנפש ורפואת הגוף על ידי הסוכה, אמן. וע"י קיום מצות סוכה יקרע גזר דינו שפסקו עליו בימים הנוראים, וכך אמר הרה"ק ה'ייטב לב' זי"ע, דאע"פ שפסקו עליו 'חייב' בר"ה ויוהכ"פ יכול על ידי קיום מצות סוכה להפך את 'חייב' לר"ת של (תהלים קמט ה) יי'עלזו ח'סידים ב'כבוד י'רננו'. ובנותן טעם להביא דברי הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע (תרנ"ג ד"ה איתא בזוה"פ) שכל פסוק זה נדרש על חג הסוכות, שכן 'יעלזו חסידים בכבוד' היינו בענני הכבוד (והסוכה היא כנגד אותם עננים) וכן 'ירננו על משכבותם' כי המצוה היחידה שמקיימים בשעת השינה היא לישון בסוכה.

ב. אריכות ימים. כמו שאמר הרה"ק מראפשיץ זי"ע (ליקוטים לסוכות והו"ר ד"ה כל), שהמקיים מצות סוכה זוכה לאריכות ימים, ורמזו בפסוק 'כל האזרח בישראל ישבו בסוכות', דתיבת 'אזרח' עולה בגימטריא כמנין 'גבורה' (216), שהבטיח השי"ת, שכל היושבים בסוכה יהיו אזרחים וזקנים, ולכן אזרח בגימטריא 'גבורה', שיגיע לגבורות, כמו שכתוב (תהלים צי) 'ואם בגבורות שמונים שנה'.

ג. גם יזכה ל'רפואה'. וכמו שרמז לה הרה"ק ה'יסוד העבודה' זי"ע בלשון הכתוב (דברים לב לט) 'מחצתי ואני ארפא', שעל ידי 'מחיצות' הסוכה יזכה שיתקיים בו 'ואני ארפא' (הובא בתורת אבות).

ד. לפרנסה טובה. וכך כתב הרה"ק ה'תפארת שלמה' זי"ע (לסוכות), וז"ל. במשנה פרק ב לסוכה (כח.) מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. הנראה לרמז בזה על פי מה שנתבאר כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה ממשיך השפעות טובות על שולחנו (רמז לפרנסתו של אדם) של כל השנה בתוך הבית שלא יחסר כלל. וזה גם כן מה שאמר (שם כט.) מנא מיכלא חוץ לסוכה, פי' כח הסוכה להמשיך שפע פרנסה לכל אחד ואחד גם חוץ לסוכה כאשר יהיה בביתו כל השנה.

ה. שלום ושלוה יהיו מנת חלקו. כתב ב'כף החיים' (סימן תרכו סק"ו) בשם ה'יפה ללב' (ח"ה אות ג) 'מאן דזהיר במצות סוכה, ולעשותה כתיקונה, מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה', ובספר 'סגולת ישראל' (מערכת מ אות יח) מביא סגולה להינצל ממחלוקת 'ילמוד מסכת סוכה [בכל ימות השנה], וזהו תצפנם בסוכה מריב לשונות' (תהילים לא כא). וכן מקובל בשם הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע שבכל ימות השנה למד מסכת סוכה, ואמר שלימוד זה מסוגל שישכין ה' מנוחה ושלום בתוך ביתו, וממילא גם תבוא הגאולה השלימה כאשר יפרוש ה' סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.

כי ראש השנה ויום הכפורים המה ימי הדין, ואחריהם ימי החג במצוות לקיחת הלולב וישיבת הסוכה - והימים האלה המה ימי רחמים להמתיק הדינים ע"י המצות המקיפות אותנו ואשר אנחנו ממלאים ידינו ברכה בימים ההם... וזאת נודע כי המזיגה הוא עירוב מים ביין להמתיק את חריפותו שיהי' ראוי לשתיה, וזהו ענין המשל לעבד שבא למזוג כוס לרבו היינו לבטל חריפותו... עכ"ל. נמצינו למדים שאף אם חרצו עליו דינו לרעה ח"ו בימים הנוראים בידו להמתיק עתה את הגזירה לחסדים טובים.