לארבעת המינים
לארבעת המינים
בשים לב לדרשת חז"ל ט"ו ט"ו לגזירה שוה בין סוכות לפסח, לעומקו של מקרא יש לומר שארבעת המינים נגזרים מארבעה בנים שכנגדם דברה תורה. אחד חכם הוא האתרוג. ואחד רשע כנגד הערבה, ואחד תם, כנגד הלולב שהוא בעל תיומת ותמים אל ראשו, ואחד שאינו יודע לשאול הוא ההדס, שיש לו ריח במצוות ואין לו טעם בתורה, ולכן לא יודע לשאול. ועל ידי האגודה אחת נהיים כולם תמימים לעבודת השם ומקבלים זֵין מִן דִין, והרשע מחכים ושאינו יודע לשאול נפתח פיו והתם הוא הלולב שהוא בעל טעם בתורה וחסר מצוות הוא עיקר המעשה של הנענועים, ובכך משלים עצמו גם במעשה. והאתרוג הוא נותן ואינו מקבל, ואשר על כן הוא נפרד מן האגד.
העשייה. ולכן מכים בערבות, כאן בעולם העשייה. ועוד, שהערבה לית ליה מגרמיה כלום, ולכן היא נמצאת בשפלות וענווה, ולכן היא אשר תוריד בחיבוטה את שפע הברכה מן השמים.
ועוד יש לומר
שהם כנגד ארבעת המינים של המיטהר בנגע הצרעת, ומן הצרעת הנטהרת ביום השמיני מגיעים לשמיני עצרת, מטוהרים. והאתרוג כנגד הצפור, ועל שניהם נאמר דר באילנו, והעץ ארז כנגד הלולב, שנאמר בהם כארז בלבנון ישגה, והלולב כנגד ויגבה לבו בדרכי ה', והשני תולעת כנגד ההדסים, ורמז לדבר שני תולעת, שני הרי שנים תולעת אחד הרי יחד שלשה, הם ג' עלים בקן אחד, והם ג' הדסים בלולב. והאזוב כנגד הערבה, ששניהם בשפלות. וכנגד שטובלים הארבע מינים של הצרעת במים ומזים, הרי הארבע מינים מנענעים והוא מלשון: עֲנֵנוּ בנענועינו, להוריד המים החיים מן העננים, ומן הצרעת עד העצרת בה מתפללים על הטללים והגשמים. ובעוד שהמצורע חטא בלשונו, בסוכות אנו מתקנים פגם הלשון ומהללים ומשבחים להקב"ה.
ועוד יש לומר
בנענועי ארבעת המינים, שמגיע נענועיהם בכל ארבע עולמות אבי"ע. בזכות האתרוג יגיעו עד עולם האצילות, ובזכות הלולב אל עולם הבריאה, ובזכות ההדסים אל עולם היצירה ובזכות הערבות בעולם.
