Skip to content
עלוני ריינר

מדוע חוגגים את חג סוכות בתשרי ולא בניסן?? – חשיבות התמדה בתורה בסוכה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בעת לומדי עם תלמידי המצויינים והעילויים בכיתה ז' תורת אמת ב"ב בספר חיי אדם כלל קמו' שדייק מכך שכתוב "בסכת תשבו ז' ימים, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את ב"י וגו' מארץ מצרים". שבהתחלה כתוב ב"סכת" חסר, וכאן ב"סוכות" הושבתי כתיב מלא, וסיבת השינוי היא אלא ללמדנו שהיו 2 סוגי סוכות שישבו, א. סוכות של ענני כבוד שהיה להם בצאתם ממצרים, ב. סוכות ממש שעשו מעצים בשעה שעם ישראל נלחמו וצרו על העיירות במלחמות סיחון ועוג.

וצווה מצוה זו בתשרי ולא בניסן שהוא זמן יציאת מצרים, משום דבימות החמה אינו ניכר המצווה כי כן דרך לישב בסוכות מפני החום, משאייכ בתשרי שכבר הגיעו ימות הגשמים, ואז ניכר שהוא למצווה.

ובדקתי מתי הייתה מלחמת סיחון ועוג, וברוך ה' מצאתי במדרש תנחומא חוקת מהו "ויפנו ויעלו" – להילחם בעוג? הרי הם התקדמו מסיחון לכיוון ארץ ישראל ובכיוון זה היה עוג ולא היה להם צורך לפנות?? מתרץ רבי יוחנן (במדרש רבה הגירסה יש אומרים) שמלחמות סיחון עשו באלול, ועשו את חגי תשרי, ואחרי חגי תשרי עשו מלחמת עוג, ככתוב שאחרי החגים "ופנית בבקר והלכת לאהליך" דברים טז' אם כן כאן שכתוב "ויפנו" הכוונה לאחר החגים.

ובש"ך על התורה חוקת כא' לג' כתב שכוונת המדרש לומר שהמצוות של חודש תשרי הגינו עליהם, שהיה מלך גדול, כמו שאמר במדרש תנחומא דברים ד' קשין היו סיחון ועוג יותר מפרעה וחיילותיו, וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה וחיילותיו כך היו ראוים לומר שירה על מפלתו של עוג, אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה, שנאמר תהלים קליו, " למכה מצרים ואחר כך אמר למכה מלכים גדולים כי לעולם חסדו".

ועם כל זה נתיירא משה, אמר לו ה' אל תירא כי בידך נתתי אותו, אותו אותו שתי פעמים, לו ולשרו, מיום ראש השנה הוא מסור בידך, לזה אמר נתתי, ולא אמר אתן :

ומצאנו בספר יהושע פרק טו' (טז) "ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה: (יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב", ובגמרא תמורה טז' כתוב : תנא 1700 קל וחומר וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה, אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו שנאמר "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב".

ומוכח שעיקר כיבוש הארץ היה ע"י התחזקות בהתמדה והתעמקות בלימוד התורה כפי שעתניאל לכד את קרית ספר בכוח הפלפול שהצליח להחזיר את 1700 קל וחומר וג"ש וכו' שנשתכחו באבלו של משה.

ואולי כך בדיוק היה מלחמת סיחון בחודש אלול, שאכן לנצח את סיחון היה צורך בעבודת "אלול" – חיזוק עצום בסכות שעשו במצור אפילו מחוץ סוכת ענני הכבוד, אך עדיין פלא זה בעיני, וכי מה עניין לחגוג סוכות לזכר הסוכות שעשו בימי המצור על סיחון ?? ומה עניין המצור?!? וכי לא ניצחו את סיחון ועמו ביום אחד?? ומדוע לא שבו לענני הכבוד בלילות ששם היו מוגנים ביותר?? האם להרעיבם ולהחלישם בחוסר אוכל עד שימותו, כי לא נכנעו בפני עם ישראל והאם כך המיתו את סיחון ועמו ברעב מתמשך ובלי קרב עד מבלי השאיר להם שריד?

ואולי כך כבשו את סיחון, הנה מצאנו בנביא שופטים פרק ג' "רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום", וכדברי המלב"ים: הדורות הקודמים לא ידעו מלחמה - כי הכנענים גורשו מפניהם ע"י ה' בנס, שגרמו במעשיהם אשר לא טובים, כמ"ש אלקים באזנינו שמענו וכו' פועל פעלת בימיהם וכו', כי לא בחרבם ירשו ארץ וכו'.

ואכן על מלחמת סיחון כתוב בפסוקים "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ויש בזה מוסר עצום מאוד בגמרא בבא בתרא עח', א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן: "המושלים" אלו המושלים ביצרם, "בואו חשבון" בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, "יתבנה ותכונן" אם אתה עושה כן תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא, "עיר סיחון" אם משים אדם עצמו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה מה כתוב אחריו "כי אש יצאה מחשבון וגו'" תצא אש ממחשבין ותאכל את שאינן מחשבין, "ולהבה מקרית סיחון" מקרית צדיקים שנקראו שיחין, "יאכלה ער מואב" זה המהלך אחר יצרו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה, "בעלי במות ארנון" אלו גסי הרוח, שאמר מר כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם, "ונירם" אמר רשע אין רם, "יאבד חשבון" אבד חשבונו של עולם, "עד דיבון" אמר הקב"ה המתן עד שיבא דין "ונשים עד נפח" עד שתבוא אש שאינה צריכה ניפוח – אש הגיהנום, "עד מידבא" עד שתדאיב נשמתן, ובהמשך דורשת הגמרא שמי שמבטל תורה נשרף באש הגיהינום.

ובסוכות למדו תורה בהתמדה, ואז ה' ניצח להם את סיחון בלי שידעו ויעשו מלחמה, ואכן מה שמצאנו שיאיר בן מנשה כבש כתוב מפורש שהיה צדיק גדול ששקול כ36 צדיקים רוב הסנהדרין, ובפשטות ניצח בכוח התורה בהתמדה עצומה ועומק הפלפול כפי שניצח עתניאל בן קנז.

ולא פלא שעל סוכות שעשו ישראל לצורך התמדה עצומה שיצאו מבית סוכת קבע שהם ענני הכבוד, לסוכות בלי הגנת ענני הכבוד אלא תקיפת האויב והכנעתו מכוח התמדת התורה וכיבוש היצר, זה סיבה מושלמת לקיים מצוות סוכה בזמן שנוכחו לראות תוצאת התמדתם בסוכות אלו, ולכן בחודש תשרי חוגגים את חג הסוכות לזכר הסוכות שצרו בהם את סיחון בחודש אלול.

ועד כדי כך השפיע התמדתם והתעלותן הרוחנית בחודש אלול, שהי' אומר למשה שעוג כבר נמסר בידי ישראל עוד בראש השנה, וכל זה מחמת עבודת האלול של עם ישראל, ובעזרת ה' אכתוב בעלון שמחת תורה מדוע היה על משה לקפוץ קפיצה אדירה ביותר ולהכות את עוג בקרסולו, ולא היה נס מוחלט בהכאת עוג, ובקצרה – כי עוצמת חיזוק עם ישראל בתורה גרם שאפילו בדרך הטבע ניצח משה את עוג.

ואולי בגלל שדוד אמר שירה על מלחמת סיחון ועוג שהיה בכוח עבודת אלול וחגי תשרי כפי הכתוב במדרש לכן אומרים לדוד כל אלול וחגי תשרי, שיש בו כל 4 חגים מרומז במזמור זה על מלחמה וכוח התמדת התורה.

More in this printout

View the whole printout