Skip to content
מתיקות השבת

מתיקות הניסים: ויתור מציל חיים

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

לִכְבוֹד מַעֲרֶכֶת הַגִּלָּיוֹן הַמְיְחָד מְתִיקוּת הַשַׁבָּת, שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

קֹדֶם כָּל אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהַגִּלָּיוֹן שֶׁלָּכֶם מְשַׂמֵחַ אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתִּי, הַהוֹרִים וְהַיְלָדִים. אֲנִי מַדְפִּיס אוֹתוֹ בְּכָל שָׁבוּעַ כַּמָּה פְּעָמִים, בִּשְׁבִילֵנוּ הַהוֹרִים וּבִשְׁבִיל יְלָדִי, וְלֹא מִסְתַּפְּקִים בְּאֶחָד כִּי כָּל אֶחָד רוֹצֶה לָשֶׁבֶת וְלִקְרֹא אוֹתוֹ וְאַף אֶחָד לֹא מוּכָן לְחַכּוֹת עַד שֶׁהַשֵׁנִי יִגְמֹר לִקְרֹא אוֹתוֹ...

אֶשְׂמַח אִם תּוּכְלוּ לְהַעֲלוֹת בַּגִּלָּיוֹן אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי, מַעֲשֶׂה נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁרָאוּי לְפַרְסֵם אוֹתוֹ לְזְכּוּי הָרַבִּים.

לִפְנֵי בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עֵקֶב קְשָׁיִים כַּלְכָּלִיִים, עָבַרְתִּי לָגוּר בִּנְתַנְיָה בִּשְׁכוּנָה שֶׁל אֲנָשִׁים הַמִּתְקַשִׁים בְּפַרְנָסָה, כִּי שְׁכִירוּת הַדִּירוֹת שָׁם הָיְתָה זוֹלָה וְהַדָּבָר הֵקֵל עָלַי בְּאוֹתָהּ תְּקִוּפָה קָשָׁה. בְּכָל הַדִּירוֹת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא הָיוּ מִרְפָּסוֹת וּכְשֶׁהִגִּיעַ חַג הַסְכּוֹת הִסְבִּיר לִי בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלְכָל דִירָה יֵשׁ מָקוֹם מְיֻחָד וּמְסֻכָּם בֵּין הַשְׁכֵנִים בְּרַחֲבַת הַבָּתִּים לְמַטָּה שֶׁמִּיעָד לְסֻכָּה לְאוֹתָהּ דִּירָה, וְהֶרְאָה לִי אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמְיֹעָד עֲבוּרִי, הַמָּקוֹם שֶׁלִי הָיָה בִּתְחִלַת הָרְחָבָה בַּמָּקוֹם הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לַכְּבִישׁ, כַּאֲשֶׁר הַמָּקוֹם הַשָּׁמוּךְ לְסֻכָּתִי, גַּם הוּא בְּסָמוּךְ לַכְּבִישׁ, מְיֹעָד לְסֻכָּה עֲבוּר הַדִּירָה שֶׁמּוּלִי. וְאָכֵן בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְׁנִיָּה עָשִׂיתִי שָׁם אֶת הַסְּכָּה לְלֹא שׁוּם הַפְרָעָה.

אֶלָּא שֶׁלְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעַ לָגוּר בַּדֶּלֶת מוּלִי בָּחוּר מְבֻגָּר שֶׁעָלָה מֵרוּסְיָה, הוּא הָיָה מֵבִיא אֵלָיו לַבַּיִת בַּחוּרִים אֲחֵרִים שֶׁבְּהִתְנַהֲגוּתָם גָּרְמוּ סֵבֶל רַב לַשָּׁכֵנִים, וּבִפְרָט לִי שֶׁגָּר מַמָּשׁ מוּלוֹ, כַּמָּה שֶׁדִּבְּרוּ אִתָּם הֵם פָּשׁוּט לֹא הִתְיַחֲסוּ וְלֹא שִׁנּוּ אֶת דַּרְכָּם.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהַבָּחוּר הָעִקָרִי שֶׁשָּׁכַר אֶת הַדִּירָה הָיָה נִרְאֶה לִי בְּמַצָב שֶׁאֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ

המשך מתיקות הניסים

אִתּוֹ, פָּנִיתִי אֵלָיו וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ בִּנְעִימוּת, וְתוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה הוּא בָּא, וְהוּא סִפֶּר לִי שֶׁהוּא בָּא מִמִּשְׁפָּחָה יְהוּדִית מְיֻחֶסֶת. הַיַּחַס שֶׁלִי אֵלָיו הִשְׁתַּנָּה וְתוֹךְ כְּדֵי שֶׁגִּלִּיתִי אֵלָיו הַעֲרָכָה גְּדוֹלָה בְּקַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ בְּרַחֲמִים לְהַפְסִיק אֶת הַהַטְרָדוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל עֲשׁוּן וְכוּ' כָּאן בַּבִּנְיָן, אַךְ מִיָּד כְּשֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה, הוּא פָּשׁוּט צָחַק עָלָיו בִּצְחוֹק רוֹעֵם וּבַז לִי. כָּךְ הוּא נִכְנַס לְבֵיתוֹ וַאֲנִי שַׁבְתִּי לְבֵיתִי בְּעָגְמַת נֶפֶשׁ.

בְּשֶׁהִתְקָרֵב חַג הַסֻּכּוֹת, לְפֶתַע רָאִיתִי אוֹתוֹ בּוֹנֶה סֻכָּה גְּדוֹלָה יַחַד עִם חֲבֵרָיו בְּאֹפֶן שֶׁהַסְּכָּה עוֹלָה עַל כָּל הַשָּׁטַח שֶׁל הַסְּכָּה שֶׁלִּי. הִסְבַּרְתִּי לוֹ בְּלָשׁוֹן נְעִימָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'אוּלַי אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל כָּאן זֶה מְסֻכָּם שֶׁלְכָל דַּיָּר יֵשׁ שֶׁטַח בָּרְחָבָה לְמַטָּה שֶׁשַׁיָּךְ לַדִּירָה שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת עָלֶיהָ סֻכָּה וְכָעֵת אַתָּה בּוֹנֶה גַּם עַל הַשָּׁטַח שֶׁלִּי'. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְעַשֵּׁן לִי בַּפָּנִים, הוּא הֵחֵל לִלְעֹג עָלַי וְאָמַר: 'אֵין כָּזֶה דָּבָר בָּעוֹלָם, כָּל אֶחָד בּוֹנֶה סֻכָּה אֵיפֹה שֶׁהוּא רוֹצֶה, תִּבְנֶה אַתָּה בְּמָקוֹם אַחֵר'. שׁוּב נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאֵין לִי הֵיכָן לִבְנוֹת, כִּי לְכָל אֶחָד יֵשׁ שֶׁטַח שֶׁשַׁיָּךְ לוֹ, אַךְ הוּא צָחַק עָלַי וְלֹא הִתְיַחֵס.

בְּאוֹתוֹ חַג הַסֻּכּוֹת עָבַרְתִּי לִכְאוֹרָה מֵעֵין גָּלוּת, הָיִיתִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל בִּזְרִיזוּת וּבְאִי נְעִימוּת בְּסֻכָּה שֶׁל שְׁכֵנִים יַחַד עִם שְׁנֵי בָּנַי וְהָיִיתִי חוֹזֵר לַסֻּכָּה שֶׁלָּהֶם בִּזְמַן הַשֵּׁינָה לִישׁוֹן שָׁם. הַמַּצָּב הָיָה לֹא נָעִים וְהָיָה לִי נִסָּיוֹן לְהִתְעַצֵב מִכָּךְ מְאֹד, אַךְ מִפְּנֵי מִצְוַת "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" לֹא נָתַתִּי לָעַצְבוּת לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי. עַד שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל סֻכּוֹת בַּאֲמִירַת הַהוֹשַׁעֲנוֹת מַמָּשׁ בָּכִיתִי לַה' וּבְקַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּיָדַי וְכָךְ אָמַרְתִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין לִי הַשָּׁנָה סֻכָּה וַאֲנִי מוֹחֵל לַיְהוּדִי שֶׁעָשָׂה לִי אֶת זֶה, וְאַתָּה בְּבַקָּשָׁה תְּרַחֵם בִּזְכוּת זֶה עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵיתִי וִילָדַי וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּנָּצֵל הַשָּׁנָה מִכָּל מִינֵי צָרוֹת, מַחֲלוֹת וַהֲרִיגוֹת חַס וְשָׁלוֹם.

לִקְרַאת סוֹף הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שָׁמַעְתִּי בַּחוּץ קוֹלוֹת שֶׁל אַמְבּוּלַנְסִים וּמִשְׁטָרוֹת, צָעַדְתִּי הַבַּיְתָה וְרָאִיתִי שֶׁהַמִּשְׁטָרוֹת וְהָאַמְבּוּלַנְסִים נָסְעוּ לְכִוּוּן הַבַּיִת שֶׁלִּי. לִבִּי הֵחֵל לִפְעֹם בְּחָזְקָה. עַד שֶׁהִגַּעְתִּי סָמוּךְ לָרְחָבָה שֶׁל הַבָּתִּים וְשָׁם כְּבָר הָיָה מַחְסוֹם שֶׁלֹא אִפְשֶׁר לְהִתְקָרֵב לְשָׁם. פָּגַשְׁתִּי שָׁם אֶת אַחַד הַשְּׁכֵנִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְּבֶהָלָה: תַּגִּיד, מַה קָרָה כָּאן?

הַשָּׁכֵן שָׂמַח לִרְאוֹת אוֹתִי וְאָמַר לִי: יִשְׂרָאֵל, דַּע לְךְ שֶׁהַקָּבָּ"ה אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד! 'מַה קָרָה?' שָׁאַלְתִּי שׁוּב, וְהוּא סִפֶּר שֶׁלִּפְנֵי זְמַן מַה הִגִּיעַ מְחַבֵּל עִם רִכְבּוֹ שֶׁכַּנִּרְאֶה קִנֵּא בַּיְהוּדִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּסֻכּוֹת וְדָהַר עִם רִכְבּוֹ לְכִוּוּן הַסֻּכּוֹת וְהַסְּכָּה הָרִאשׁוֹנָה בָּרְחָבָה הֲרֵי הִיא הַסְּכָּה שֶׁלְךָ וְשֶׁל הַשְּׁכֵנִים שֶׁלְךָ, אֶלָּא שֶׁכְּמוֹ שֶׁכָּל הַשְּׁכֵנִים יוֹדְעִים הַשָּׁנָה אוֹתוֹ בָּחוּר גָּזַל לְךָ אֶת מְקוֹם הַסְּכָּה וְרַק הַסְּכָּה שֶׁלּוֹ עָמְדָה שָׁם וְהַמְחַבֵּל דָּרַס אֶת הַסְּכָּה שֶׁלּוֹ וְכָעֵת הָרוֹפְאִים כָּאן מְטַפְּלִים בּוֹ.

מִיָּד אָמַרְתִּי: אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְהוּדִי?! וְהַשָּׁכֵן הֵשִׁיב לִי: מַה פִּתְאוֹם הוּא גּוֹי גָּמוּר! אָמַרְתִּי לוֹ: אֲבָל הוּא סִפֶּר לִי שֶׁהוּא מִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת!? הַשָּׁכֵן חִיֵּךְ וְאָמַר: כָּךְ הוּא סִפֶּר לְכֻלָּם בְּמַטָרָה לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית, אֲבָל גִּלּוּ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא גּוֹי גָּמוּר.

לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹצִיאוּ אֶת הָאֲלוּנְקָה מֵהַסֻּכָּה שֶׁלּוֹ וְהִמִּיעוּ אוֹתוֹ בְּאַמְבּוּלַנְס... כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים דִּבְּרוּ הַשְּׁכֵנִים שֶׁהוּא לֹא נִשְׁאֵר בַּחַיִּים. אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי הוֹדֵינוּ לַה' עַל שֶׁהִצִיל אֶת חַיֵּינוּ וְהִתְחַזַקְנוּ מְאֹד לְהָבִין שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מְוַתֵּר וְלֹא עוֹשֶׂה מַחְלֹקֶת, הוּא מַצִּיל בְּכָךְ אֶת חַיָּיו וְאֶת חַיֵּי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

י. י. כיום ירושלים, לפנים נתניה

עצה מתוקה

רָאוּי לְכָל אַבָּא לְהִתְפַּלֵּל עַל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו בְּרִיאוּת בְּנַפְשָׁם, בְּרוּחָם, בְּנִשְׁמָתָם וּבְגוּפָם. בְּרִיאוּת בְּנַפְשָׁם; הַיְנוּ שֶׁיִהְיֶה לָהֶם רָצוֹן טוֹב וּוִתּוּר שֶׁמִּשְׁכָּנָם בַּנֶּפֶשׁ. בְּרוּחָם; הַיְנוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה לָהֶם כַּעַס שֶׁהוּא קֹצֶר רוּחַ אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סַבְלָנוּת. בְּנִשְׁמָתָם; הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם נִשָׁמָה רוּחָנִית בְּרִיאָה וְשָׁלֹא יִרְדְפוּ אַחֲרֵי הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה. וּבְרִיאוּת בְּגוּפָם הוּא כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁיִהְיוּ בְּרִיאִים בְּגוּפָם.

מתיקות שיחי

רְבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם בְּרַחֲמֶיךְ עָלֵינוּ וְעַל יְלָדִינוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ עַד עוֹלָם וְעַל כָּל צֶאֱצָאֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְתֵן לָנוּ בְּרִיאוּת שְׁלֵמָה בְּנַפְשֵׁנוּ, בְּרוּחֵנוּ, בְּנִשְׁמָתֵנוּ וּבְגוּפֵנוּ, וּבִפְרָט עַתָּה בְּהִכָּנֵס תְּקוּפַת הַחֹרֶף, רַחֵם עָלֵינוּ וּתְרַפֵא אֶת הַחוֹלִים וְתַעֲזֹר לַבְּרִיאִים שֶׁלֹא יְחֲלוּ, וְשִׁימֵי הַחֹרֶף יִהְיוּ לָנוּ רַק לִבְרָכָה וְלִבְרִיאוּת שְׁלֵמָה, לְלֹא שׁוּם צַעַר חֹלִי וּמַכְאוֹב.

חוּס וַחֲמֹל עַל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַשׁוֹכְבִים מִיִפָּרִים וּבָהֶם תִּינוֹקוֹת וִילָדִים קְטַנִים שָׁלֹא חָטְאוּ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עֲלֵיהֶם וּשְׁלַח לָהֶם בִּמְהֵרָה מָזוֹר וּתְרוּפָה מֵאִתְּךָ, וּשְׁמֹר אֶת נִשְׁמָתָם בְּגוּפָם שָׁלֹא יֵצְאוּ מֵהָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא תַּאֲרִיךְ אֶת יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְעִימִים בְּקִרְבַת אֱלֹקִים וְאַהֲבַת ה' לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לְשִׁמְךְ הַגָּדוֹל סֶלָה, אָמֵן.

More in this printout

View the whole printout